גאולה כהן: הייתי מוכנה לתפנית של שרון

קשר אידיאולוגי ופוליטי מורכב נקשר בין גאולה כהן לאריק שרון, תפניות מעקירת סיני לבנייה והתיישבות ושוב לעקירת גוש קטיף.

שמעון כהן , י"ב בשבט תשע"ד

גאולה כהן
גאולה כהן
צילום: פלאש 90

גאולה כהן

בראיון מיוחד ליומן ערוץ 7 מספרת מי שהפכה לסמל בפוליטיקה הימנית בישראל, כלת פרס ישראל, גאולה כהן, על הקשר החם והמורכב בינה לבין אריאל שרון.

לדבריה היא עצמה אינה מבולבלת ביחס לשרון, "אני לא מבולבלת מפני שאני חושבת על כל הדברים ביחד, גם כאשר היו לי כעסים על אריק שרון בנושא ההתנחלויות והפינויים. לא ראיתי את זה בנפרד מדמותו. הייתי מוכנה לכך. הכרתי היטב את אריק וידעתי שהוא מסוגל לעשות דברים כאלה גם כשהוא נשבע לציון. זה לא הפתיע אותי אף פעם. הצטערתי אבל לא יותר מזה".

גאולה כהן מחדדת את הדברים ואומרת כי גם אריק שרון הפתיע את עצמו כפי שהוא עצמו העיד בפניה. "הוא אמר לי פעם 'אני לא הייתי מאמין שהייתי עושה את זה'. דיברנו בכנסת כאשר כבר לא הייתי חברת כנסת, הגעתי לפגישה איתו, הוא לא היה מאמין. אדם לא תמיד בטוח במה שהוא עושה ויעשה, וגם אריק, עם כל הענקיות האישית שבו, הצטער על דברים". להערכתה לו היה נותר בחיים פעילים בשנים שלאחר העקירה מגוש קטיף היה שרון חוזר בו גם מהעקירה הזו כשם שחזר בו מעקירת ימית באותו מאמר מפורסם שפרסם שנים לאחר המעשה ההוא.

כשהיא נשאלת אם היא מבינה את מניעיו של שרון לביצוע התפנית האידיאולוגית מהיותו בונה ההתיישבות הגדול למי שהרס אותה במו ידיו הפוליטיות, היא מודה: "קשה לי להבין את זה. אני לא יכולה לומר שאני מבינה, אבל מאחר שדיברתי איתו על כך ראיתי שהוא הבין את זה. הוא לא יצא מבטן אמו עם השבועה שלעולם לא אבגוד ולא אשנה את דרכי. הוא בחור שקיבל חינוך אחר בנערותו ואחר כך ממש "גייר" את עצמו לצד הימני של המפה הפוליטית, ובעיקר להתיישבות. הוא לא נולד עם י"ג העיקרים של הרמב"ם או העיקרים של יאיר שטרן. הוא אימץ לעצמו חלק מהדברים, ובסך הכול הייתי מעדיפה אותו על כאלה שלא התמודדו וקיבלו הכול מבית אבא והמשיכו כך. לו היו תמיד שאלות והתמודדויות ותמיד הצדעתי לו וגם כשהוא סטה לדעתי הוא ידע לחשוב על כך ולפעמים תיקן את הסטיות הללו".

על ראשית היכרותה עם שרון מספרת גאולה כהן כשהיא חוזרת לימיה ככתבת בעיתון 'מעריב' ובעלת טור ראיונות עם אישים. במסגרת זו ראיינה את שרון והתוודעה לראשונה עם אישיותו. "הראיון היה חגיגה עבורי. לא הייתה בו רק אידיאולוגיה. הוא היה גם איש עם גבורה רוחנית, אהבה למורשת וליהדות. הוא סיפר לי שנפגש פעם עם הרב צבי יהודה קוק ושהוא רוצה לפגוש אותו שוב. באחד הבקרים הוא הגיע אלי בחמש בבוקר עם הג'יפ שלו. אמרתי לו שזה מוקדם. נסענו לאיזה מקום ושתינו קפה עד שמונה או שמונה וחצי ואז נסענו אל הרב קוק".

"הוא מאוד אהב את הרב קוק והרב קוק מאוד אהב אותו. הרב קוק היה בדרך כלל טופח על השכם ומאמץ אל חיקו", היא נזכרת, וכשהיא נשאלת אם קביעתו של הרב צבי יהודה שלא הגישה הביטחונית היא שתוביל לגאולה אלא הגישה האידיאולוגית העוסקת בזכותינו על הארץ פגמה בקשר הזה, היא מספרת שהדברים לא גרמו לריחוק כלשהו בין השניים. "הרב קוק אהב את כל מי שמוסר את נפשו על הארץ. בשרון הוא לא ראה אידיאולוג ולא העריך אותו כאידיאולוג. כל פעם שניגשנו אליו בשאלה עקרונית הוא לא האריך בשיחה כי לא רצה לפגוע באף אחד. הוא אהב את שרון פשוט כי הוא היה מוכן למסור את נפשו על הארץ".

בדבריה מדגישה כהן את חשיבות המעשה ולא רק האידיאולוגיה, "העולם לא התחיל באידיאולוגיה אלא בעשייה. אידיאולוגיה חשובה כאשר היא מלווה. היא לא נותנת לזוז ולהרחיק לכת, אבל עם זה חשוב המעשה ובמעשה הוא עשה הרבה יותר מאותם שדקלמו את אותם עקרונות אידיאולוגים".

בדבריה מספרת גאולה כהן על הקושי שלה להגיע ולפגוש את שרון השוכב במיטת חוליו. "לא יכולתי לראות גוש רוחני שכזה שוכב כמו גוש בשר. לא הלכתי. לא יכולתי ללכת". עם זאת שמרה כהן על קשר עם הבנים גלעד ועמרי ובערבי חגים יצרה עימם קשר. "בפרט בליל הסדר. היה לי בלבול בליל הסדר כי הרבה לילות סדר ערכתי עם שרון ולילי והילדים. תמיד הוא היה בעיני מנהיג ליל הסדר שמוציא אותנו ממצרים ויוציא אותנו מכל מיני מיצרים אחרים".

בהמשך הדברים עלה בשיחה עם כהן איזכור הדירה שרכש שרון ברובע המוסלמי בירושלים, דירה שנרכשה בעזרתה של גאולה כהן עצמה. "הלכתי איתו לשכור את הדירה הזו. הוא רצה את זה כדי שיוכל להגיד לעצמו קודם כל שהוא גר בירושלים. אני לא יודעת כמה הוא ישן שם, אבל זה היה בעיניו כמו איזה קמע. היה על כך ביקורת. יש לאנשים ביקורות במקום לשמוח על כך שהוא רוצה שבתעודת הזהות שלו יהיה רשום שהוא גר בירושלים. טדי קולק לא אהב את ההצגה התיאטראלית שבכך. הוא היה מפא"יניק אמיתי ולא אהב את זה. הוא ראה בכך מעשה פוליטי אבל אצל אריק זה לא היה פוליטי. הוא לא עשה את זה לרווח אישי או פוליטי. הוא אהב את זה שהוא יכול לומר שיש לו בית בירושלים".