"ברוך שפטרנו מפושע מלחמה"

השמאל הישראלי לא בכה על לכתו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. בשמאל הקיצוני ההתבטאויות היו חריפות במיוחד.

ישי פרידמן , ט"ו בשבט תשע"ד

אריאל שרון והרב שלמה גורן
אריאל שרון והרב שלמה גורן
באדיבות ארכיון צה"ל

המפא"יניק שחצה את הקווים לשורות הימין, האיש שהפריח גבעות ביהודה ושומרון וחבל עזה ובסוף ימי כהונתו החריב את מעשה ידיו, הפך לדמות מורכבת שרבים בה סימני השאלה.

תוכנית ההתנתקות ופינוי אלפי המתיישבים מגוש קטיף לא הפכו את שרון ליקיר השמאל. הוא זכה לאִתרוּג בקרב מעצבי דעת הקהל מהשמאל, אך מחנה השלום לא העניק חיבוק חם לראש הממשלה שערק משורות הימין. "אריאל שרון היה ונשאר הנציג של הימין", הסבירה השבוע ל'בשבע' פרופ' יולי תמיר, ממייסדי 'שלום עכשיו'. "הוא בונה ההתנחלויות, ולכן גם בשמאל הוא לא זכה לחיבוקים. המהלך החד-צדדי של ההתנתקות לא היה צעד מספיק, למרות שמדובר היה בצעד נכון. אני חושבת שהוא נשאר כמו שהיה - דמות שנויה במחלוקת. אני גם אינני חושבת שהוא זכה לאתרוּג בערוב ימיו, כמו שאוהבים לומר בעיקר בימין. יזכרו לו את הדברים הטובים וגם את הדברים הפחות טובים, והיו כאלה לא מעט".

מייסד "יחידת הטרור"

שרון גדל בבית מפא"ינקי. את דרגות האל"מ קיבל ביום שהצטרף למפלגת השלטון מפא"י. "באותם ימים זה לא היה דבר חריג", אומר חיים אורון (ג'ומס), יו"ר מרצ לשעבר. "בראשית דרכו הוא היה איש מפלגת העבודה. למרות שהעבודה של פעם איננה דומה כלל וכלל לעבודה של היום. מה שהפך את שרון לדמות יריבה מבחינת השמאל היה שמהיום ששרון נכנס לפוליטיקה, עמדותיו היו מאוד ברורות ונחרצות. הוא היה איש ימין".

במשך שנים תויג שרון כאיש חסר מעצורים. פעולות התגמול בפיקודו בראשית המדינה, מלחמת לבנון והבנייה בהתיישבות הציבו את שרון כאויב מחנה השלום, בולדוזר שלא עוצר באדום. והגרוע מכול: הוא היה יקיר המתנחלים.

"במלחמת לבנון קרה דבר שהוא ייחודי במינו", אומר מוסי רז, לשעבר מנכ"ל תחנת הרדיו קול השלום, "מדינת ישראל חוותה את הטראומה של מלחמת לבנון: יותר מאלף הרוגים, קרע בעם שהוביל לרצח של אמיל גרינצוויג, וכל זה בגלל ההתנהלות המסוכנת והלא אמינה של שרון, שהזיקה רבות למדינה".

פרשת סברה ושתילה, בה ערכו הפלנגות הנוצריות טבח במאות פלשתינים אנשי מחנות הפליטים, הפכה את שרון למוקצה מחמת מיאוס. בשבוע האחרון היו אנשי שמאל קיצוני שדאגו להזכיר את נקודות הציון הזאת של שרון כלוחם וכמפקד. "לא על מותו של אריק שרון אני חושבת, אלא על מותם של 800 הנטבחים בסברה ושתילה", כתבה יוזמת החרם על היכל התרבות באריאל ובקריית ארבע, פעילת השמאל ורדית שלפי, בעמוד הפייסבוק שלה. "לא 'מנהיג דגול', רוצח סדרתי ופושע מלחמה", הסבירה בהמשך.

פרופ' חיים בראשית, מיוזמי החרם האקדמי על ישראל, כתב ביום שנפטר שרון: "ברוך שפטרנו מפושע המלחמה". בהמשך זעם על הסיקור התקשורתי הבינלאומי שתיאר את שרון כגאון פוליטי, בלי לציין ש"האיש היה מומחה בלפוצץ בתים עם משפחות בפנים". ארגון השמאל 'תראבוט' הפועל בדרום הר חברון, פרסם הודעה לפיה אריאל שרון עמד בראש "יחידת הטרור", הלא היא יחידת ה‑101 ש"התמחתה ברצח אזרחים". אנשי ארגון השמאל כתבו כי שרון ואנשיו "לא לבשו מדים והסוו את שייכותם לצה"ל, כדי שממשלת ישראל תוכל לטעון שאינה יודעת מי ביצע את הרציחות. זו הייתה יחידה 101". על פעולות התגמול כתבו כי שרון ואנשיו "נכנסו למחנה הפליטים והרגו כמיטב יכולתם".

בעיתון 'הארץ' דאגו להזכיר את מערכת היחסים העכורה שהייתה לשרון עם מפקדיו. הפרשן הצבאי אמיר אורן כתב שהתארים שהודבקו לשרון על ידי צה"ל בימים האחרונים הם לעג לערכים שהצבא מחנך אליהם: "מה יאמרו עכשיו לצוערים, או לחיילים המשקרים למפקדיהם, לועגים להם ומפרים את הוראותיהם? לשרון הותר ועליהם נאסר? איך יעמיד אותם הפצ"ר לדין ואיך ירשיעו אותם השופטים הצבאיים? 'ממנו תראו וכן תעשו?'. זו אינה רק צביעות, אלא סתירה בלתי ניתנת לתירוץ בין מה שצה"ל מציג כפקודות, עקרונות וערכים לבין המציאות. עם סתירה כזו ארגון צבאי אינו יכול לחיות".

ואחרי הכול, למרות תוכנית ההתנתקות והרס היישובים "אנשים לא סולחים על העבר", אומר מוסי רז. "בימים האחרונים אני רואה חברים וסתם אנשים שמעלים סיפורים של משפחות שכולות, של פצועים שמאשימים את שרון בסבלם. אף אחד לא שוכח ולא סולח".

"מה הייתה סיבת התפנית של שרון? אני לא יודע", אומר ג'ומס, "יש כל כך הרבה מומחים לשרון בימים אלה וכל אחד אומר משהו אחר. אני יודע שלפני ההתנתקות שרון אמר 'דין נצרים כדין תל אביב ונגבה', וכשהוא אומר שנצרים היא כמו נגבה פירושו של דבר שזה היה מבחינתו שורש האתוס הציוני. אינני מקבל את אותה קביעה מפורסמת שמה שרואים משם לא רואים מכאן. בעיניי שרון היה ונשאר שאלה פתוחה".