משרדי הרבנות הראשית
משרדי הרבנות הראשיתפלאש 90

עיקום ההלכה לפי רוחות הזמן / הרב ברוך אפרתי

לאחרונה הייתה שביתה בכור הגרעיני. העובדים התאגדו, ובפיהם דרישה: תנו לעבוד בכור בתנאים שלנו, עם מכנסיים קצרים, בלי ניסויים ובלי מחשבים מסובכים. עוד דרשו העובדים לעשות סקר בקרב אזרחי ישראל ולשאול כמה פצצות מימן צריכה ישראל לייצר השנה, ומהי התרכובת שכדאי להכניס הפעם למבחנות הכור. "צריך לתת מקום לרגשות הציבור", טענו. העובדים הפגינו, התקשורת התלהבה, ובמשרד הביטחון הייתה מבוכה.

קוראים יקרים, לו יצויר שאכן הייתה מציאות כזו, מה היינו חושבים על כך? האם היינו מבינים את העובדים? האם הייתה לנו טיפת לגיטימציה למעשיהם הנחפזים וחסרי האחריות?

עולם ההלכה הוא לבושו של הקב"ה, ואינו עולם שולי, טכני-פרגמטי. כאשר עוסקים בתורה אליבא דהלכתא, נוגעים בגרעין האטום הרוחני של הבריאה, ברצון ה' הבא לידי ביטוי במציאות. התורה קדמה לעולם, דהיינו היא סדר העולם, המגמה שלו וגרעין קיומו. אנו כאנשי ונשות קודש מאמינים בזה בלב שלם ומברכים תדיר: "וחיי עולם נטע בתוכנו". תורה שחיי העולם כולו נובעים ממנה.

לפיכך, עלינו לדון קל וחומר ממדעני האטום שבמשל. לא ייתכן שנשנה את כללי כור הפסיקה מתי שמתחשק לנו, רק בשל האווירה המערבית של כמה אנשים ונשים וסקרים למיניהם. בסוגיה קרדינלית כגון זו - האם אישה יכולה להיות דיינת, יש להיזהר מאוד ולא לתת לרוחות האופנה החולפות להכתיב את דעת התורה.

היחידים שיכולים להכריע בשאלה הלכתית קריטית זו הם אדריכלי האטום הרוחני של העולם, אשר רבש"ע העיד שהכרעותיהם מחייבות. אלה גדולי זקני ישראל, והם אוסרים זאת.

המחשבה שאנשי רוח פופולריים רשאים לשנות בכהוא זה את מנהג ישראל שנשים אינן דיינות, יש בה חוסר הבנה מהי תורה ומה ערכם של פוסקיה-מחולליה.

אנו מכירים את הניסיונות הפמיניסטיים לפרוץ את הגדר ולהכשיר את המהלך תוך שימוש במקורותינו. ידועים לנו דברי התוספות על דבורה, דברי החינוך והחיד"א על נשים מורות, הרמב"ן על גדר שררה, הרשב"א על מנהיגת שופטים וכו'. אינני נכנס כלל לנושא ההלכתי עצמו, בכוונה. זאת משום שהוויכוח אינו מתחיל מהתוכן אלא מהמבוא לסוגיה.

יש כאן ניסיון לעקם את ההלכה כלפי רוחות הזמן, במקום ליישר את רוחות הזמן כלפי ערכי התורה הנצחיים. האם אנו מאמינים בתורה הזו כפי שהיא, באמת? האם אנו מקבלים עלינו את זקנינו, "ועשית ככל אשר יורוך"? האם ערכינו כפופים לדבר ה' הנצחי, או שאנו מבקשים לכופף את כללי האטום לצרכינו ולערכינו החיצוניים? זו השאלה האמיתית. מי במרכז? תחושות האדם, או אלוקיו?

תיקון עולם אמיתי / ד"ר חנה קהת

ספר החינוך (מצווה קנ"ב) כתב באופן פשוט שאישה חכמה יכולה להורות הלכה. דבורה הנביאה הייתה תקדים שהוכיח כי אישה יכולה בהחלט להיות נביאה, מצביאה, מורת הלכה ואף שופטת.

אישה גם יכולה להיות דיינת כיום בישראל מבחינה הלכתית. לדעת רוב הפוסקים אישה יכולה לדון אם הציבור קיבלוה עליו (ראו מאמרי בספר 'להיות אשה יהודיה', ח"ג, הוצאת קולך, עמ' 62-45). בתי הדין בישראל בדיני ממונות הם בגדר מוסד בוררות, שמהותו "קיבלוהו עליהם", ומכאן שברור שנשים יכולות להתמנות כדיינות. גם לגבי סידור גיטין, אם הן תלמידות חכמים היודעות "בטיב גיטין וקידושין", אין מניעה הלכתית לכך. וכן הדבר באשר לעריכת טקסי חופה וקידושין ושאר טקסים.

פוסקי הלכה רבים דנו באפשרות, התאורטית בזמנם, שנשים ידונו, ובהחלט ראו זאת כאפשרי מבחינה הלכתית (ראו מאמרי הנ"ל), אלא שהמסורת הפטריארכלית הדירה אותן. חלק מן הפוסקים בחרו ללכת על פי דרכו של הרמב"ם שמנע מנשים משרות של הנהגה ושלטון. אך פוסקים רבים פסקו בעקבות התקדים של דבורה, שנשים יכולות לדון. יש לציין שפסיקות נוספות של הרמב"ם בתחום מעמד האישה אינן מקובלות כיום על מרבית הפוסקים (כגון: מניעת אישה מלצאת מביתה, הכאת נשים כדי לכפות עליהן את ביצוע חובותיהן, איסור ללמוד תורה וכו').

כיום נשים משמשות כשופטות בבית המשפט העליון, כשרות וכראשי אוניברסיטאות. פתיחת השערים בפני נשים לשוויון מגדרי היא תיקון עולם אמיתי, עשיית צדק ומשפט - כדרך שהתווה אברהם אבינו לבניו, שהרי גם נשים נבראו בצלם א‑לוהים.

המאבק נגד קידום מעמד הנשים גם להנהגה רוחנית ודתית, מונע מן הציבור את היכולת להיות ניזון ממחצית משמעותית של מנהיגות רוחנית. הוא מנציח את העוולות כלפי נשים בממסד הרבני, שאינו חשוף לקולות של נשים ולחשיבה על הצד שלהן בחיים הדתיים, ובמיוחד מותיר על כנו עוולות קשות מנשוא בשם ההלכה והדת, שגם הן נובעות מאותה התבדלות מגדרית.

הסיכוי לשינוי תלוי בהתפתחות המוסרית של הדור הצעיר. ככל שהחינוך לצדק, משפט ומוסר יגבר, ככל שקולן של נשים יישמע ביתר שאת, הסיכוי לכך יגדל, שהרי עיקר הפולמוס אינו הלכתי, אלא פולמוס פוליטי במסווה דתי.

תשובות הגולשים:

משפיעות בצנעה / צבי נתנאל, נצרת עילית

כידוע, אישה פסולה לעדות כך שמבחינה הלכתית נראה לי שיש פה בעיה, אך זה לא מפני זלזול בכבודה של האישה. האישה ניחנה בבינה יתרה ויש לה מעלה גדולה על פני הגברים. אישה צריכה להיות עקרת בית - עיקרו של הבית, "צופיה הליכות ביתה". וכפירוש רש"י על הפסוק הנ"ל, שצופיה ומשגיחה על בני ביתה שילכו בדרכי צניעות ויושר.

היו נשים מיוחדת בעם ישראל כדבורה הנביאה וכיעל. בדורנו, דור הגאולה שאותה יביאו הנשים, הן צריכות לשמור על צניעותן ולא להיות בתפקיד שמושך תשומת לב. וידוע כרוזו של הרב קוק זצ"ל על תפקיד האישה בדבר ציבורי.

בגבולות ההלכה / אריק קרמר, ירושלים

ישנה חשיבות רבה בשילוב נשים בקהילה. הסמכת רבניות תעודד נשים, שאולי נמנעו עד כה מלפנות לייעוץ הלכתי גם בנושאים עדינים כטהרת משפחה. דמות נשית תורנית תהווה סמן חשוב לנשים לחזק את לימוד התורה אצלן, וליתר מעורבות בחיי הרוח של הקהילה.

תורתנו תורת חיים היא, ואך טבעי ורצוי הוא, ואין בכך פסול, לא רעיוני ולא הלכתי, שנשים תתפוסנה את מקומן הראוי בחיי הרוח, כבכל התחומים. אך כמובן בגבולות ההלכה שניתנה בסיני.