להעתיק מהדתיים - גרעין חילוני בלוד

ראש עיריית לוד חתם היום עם השר אריאל על מיזם 'אחיסמך' ובו אלפי יחידות דיור לציבור החרדי והדתי. בקרוב גם גרעין חילוני בעיר.

שמעון כהן , כ"א בשבט תשע"ד

יאיר רביבו
יאיר רביבו
יגאל בוקובזה

בראיון לערוץ 7 מספר ראש עיריית לוד, יאיר רביבו על תנופת הבנייה בעירו. זאת זמן אחרי פגישתו עם שר השיכון, פגישה בה חתמו השניים על ראשיתו של מבצע הבנייה של אלפי יחידות דיור לציבור החרדי והדתי לאומי בעיר.

בדבריו מציין רביבו כי מדובר בסיומה של סאגה ארוכה שנפרסה לאורך כארבע עשרה שנים מאז החלו התכניות לבניית מתחם המגורים על האדמות שנרכשו מהמושב אחיסמך הסמוך. מאז הרכישה הגיעו שנות שפל ולשכונה לא היה דורש. להערכתו התנופה שהתרחשה בעיר עם הקמתה של שכונת 'רמת אלישיב' על ידי הציבור הציוני דתי, שכונה אותה הוא מגדיר כגאווה לעיר, תנופה זו הובילה להתעניינות ולפני כשש שנים רכש יזם חרדי מחצית מהאדמות שבאחיסמך והחל בתכנון פרויקט מגורים לציבור החרדי. במקביל נרכשו אשדמות נוספות על ידי יזמים קטנים יותר, חלקם לציבור החרדי וחלקם לציבור הציוני דתי והמהלך יצא לדרך המחודשת.

רביבו מציין כי בחינת פרטיהם של המיזמים החדשים העלו כי נכון יותר שלא להקצות את כל מאסת יחידות הדיור לציבור החרדי אלא לשלב גם מיזמי בניה לציבור הדתי לאומי ולייצר תמהיל נכון המותאם לצרכיה של העיר ויכולות הקליטה שלה. "לא נעמוד בשיכון עשרים אלף תושבים בפעימה אחת", הוא אומר ומדגים את השינוי במתווה התכניות ומציין כי בעוד בתכנית הראשונית אמורים היו להיות מוקמים 15 גני ילדים הרי שכעת נבנים 60 גנים שכאלה בשל האופי החרדי והדתי של השכונה.

הקמת הפרויקט כולו מתאפשרת רק לאחר הבטחת המימון לתפעול הגנים הללו ממקורות ממשלתיים. התוצאה כעת היא ש-1000 מיחידות הדיור ייועדו לציבור הדתי לאומי ואילו 2500 ייועדו לציבור החרדי. רביבו מדגיש כי מדובר באוכלוסיה חרדית פרגמאטית וחזקה, אוכלוסיה הכוללת חסידי חב"ד, בוגרי ישיבת חברון הליטאית ומגזרים חזקים נוספים המעורים באקדמיה ובתעשייה לצד היותם חרדים לכל דבר.

לטעמו השינוי הנדרש ללוד הוא קליטתם של בני מגזרים שונים אך כאלה המוגדרים כחזקים כלכלית, וככאלה יהיה בכוחם לחולל את התפנית באופייה של העיר. הוא מזכיר כי מאז שנות החמישים התאפיינה העיר בקליטת עולים, בין אם מארצות המזרח, בין אם מאתיופיה בשנות השמונים, בין אם מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים ובין אם מאוחר יותר, לאחר האינתיפאדה, כאשר היו משתפי פעולה עם כוחות הביטחון שלא נמצא להם מקום אחר הם שוכנו בלוד.

בדבריו מדגיש רביבו כי ממכלול הציבורים דווקא הציבור החילוני ממלכתי לא זכה ליחס מיוחד לו הוא ראוי ובשל כך רבים נטשו לכיוון מודיעין ושוהם. רביבו רואה בציבור זה כזה שיכול לחזק את התרבות והמסחר בעיר ומשום כך הוא מתכוון למנף הליך קליטה ממוקד במגזר זה. בין השאר הוא מדבר גם על רעיון של הקמת 'גרעין חילוני' שיוקם בעיר כדי לסייע לחיזוקה המחודש. רביבו רואה בכך ברכה מיוחדת כהוכחה שיש עוד דבר שניתן וראוי ללמוד מהציבור הדתי שטבע את מונח ה'גרעין התורני'.

בהקשר זה הוא מזכיר את שני כפרי הסטודנטים שהוקמו בעיר ובזכותם נותרו בעיר מספר עשרות סטודנטים למגורים, מהלך שהמפורסם בו הוא חבר הכנסת איציק שמולי.

באשר לאוכלוסיה הערבית אומר רביבו כי המציאות כעת כוללת כאלפיים וחמש מאות מבנים בלתי חוקיים שהוקמו בעשרות השנים האחרונות. לדבריו לכולם ברור שלא ניתן להרוס כמות כזו של מבנים ולכן נפתח כעת הליך של מיפוי בדיעבד של תכניות השכונות הללו, ובעקבות תכניות אלה חלק מהמבנים ייהרסו על מנת שניתן יהיה להרחיב כבישים, לבנות מוסדות חינוך וגנים ועוד. הרס זה יבוצע בהסכמה ולאחר מכן יתקבל אישור על המבנים שיוקמו ושקיימים במקום ומכאן ואילך ייגבה מהתושבים ארנונה ומיסוי על המבנים הללו בהתאם.