אילן בומבך
אילן בומבךצילום: פלאש 90

לאחר ששוחררה השבוע מבית הכלא בתום ריצוי שני שלישים מתקופת מאסרה תובעת ענת קם את העיתון הארץ בסכום של 2.6 מיליון שקלים בשל חשיפת שמה כמי שמסרה את המסמכים שפרסם העיתונאי אורי בלאו.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם בא כוחה, עורך הדין אילן בומבך.

בראשית הדברים מבהיר עורך הדין בומבך כי מלכתחילה לא היה צריך העיתון 'הארץ' להציג תצלומים של מסמכים שמסרה ענת ומשעשה כן הוביל למעשה את אנשי מערכת הביטחון לחשיפתה. עוד הוא מוסיף ומציין כי הפרסום נעשה אמנם בכפוף להיתרי הצנזורה אך מדבריה של הצנזורית הראשית התברר כי במקביל למתן ההיתר לפרסום הדברים הזהירה היא עצמה את העיתון ואמרה שצילום המסמך יוביל לחשיפת המקור. למרות אזהרות אלה בחר העיתון להתעלם ולפרסם את התצלומים.

בומבך מציין כי את על דבר האזהרה שנמסרה לעיתון סיפרה הצנזורית הראשית עצמה בנאום שנשאה בכנס חיפה הצעירה.

באשר למחויבותו של עיתון לשמור על חיסיון מקורותיו מדגיש עורך הדין בומבך כי מדובר במעין הסכם בלתי כתוב בין המקור לעיתונאי, והסכם זה תקף גם אם לא דרש המקור שלא לחשוף אותו. עם זאת הוא מציין כי במקרה ענת קם ואורי בלאו הייתה דרישה ברורה של קם מבלאו שישמור על עילום שמה באופן מוחלט, ואף על פי כן לא נקט העיתון בזהירות הנדרשת והוביל לחשיפתה.

לסכום זה של 2.6 מיליוני שקלים שאותו תובעת קם מהעיתון הגיע בומבך לאחר ניתוח עלויות של הוצאות משפט בערכות השונות, אבדן רווחים בעבר ובעתיד, מעצר בית במשך שנתיים ועוד. לדבריו כל אלה מובילים לסכום הנאמד בכמה מיליונים ורק משום טעמי אגרה עומדת התביעה רק על 2.6 מיליון ולא מעבר לכך.

בומבך מזכיר כי כבר בפרשת גלט-ברקוביץ' קיבל בית המשפט הישראלי את חובת שמירת חיסיון המקור כחובתו של העיתון, חובה שעל הפרתה יהיה עליו לפצות.

באשר לגורלו המשפטי של אורי בלאו, העיתונאי שניהל עם מערכת הביטחון מו"מ כשישב בלונדון וסירב לשוב לארץ עד שלא יקבל הבטחה שלא יישב בכלא תמורת הפקדת המסמכים שבידיו בכספת, סבור בומבך כי העונש שקיבל, שישה חודשי עבודות שירות, הוא עונש קל מדי בעיקר בהתייחס לכך שבלאו הפר, לדבריו, את ההסכמות עם מערכת הביטחון והשב"כ ולא הפקיד את המסמכים בכספת.

עם זאת לדבריו גם בענישה הקלה יחסית יש מעין ראשוניות שכן עד כה לא נענש עיתונאי עונש כלשהו על עבירה מסוג זה. בהקשר זה הוא מזכיר כי המציאות העיתונאית בישראל היא שעיתונאים רבים העוסקים בתחומי ביטחון שונים מפרסמים, בכפוף לאישורי הצנזורה, נתונים ודיווחים שקיבלו ממקורות שמסרו אותם בניגוד לחוק. לדברי בומבך קם אמנם עשתה מעשה חמור אך המערכת צריכה לקבוע נהלים ברורים ומוגדרים כמו גם נהלי אכיפה שימנעו אירועים שכאלה בעתיד.