מחקר: החוק למלחמה בשחיתות לא מיושם

החוק, ששמו המלא הוא: "החוק ליישום טוהר המידות בשירות הציבורי", כולל גם הענקת תעודות הוקרה, אך תעודות כאלו מעולם לא הוענקו.

חזקי ברוך , ג' באדר תשע"ד

עדי קול
עדי קול
פלאש 90

הוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ ד"ר עדי קול קיימה היום (שני) דיון במהלכו התברר, כי החוק ליישום טוהר המידות בשירות הציבורי שנחקק בשנת 1992, אינו מיושם כלל בשטח.

החוק קובע, כי עובד ציבור שהתלונן על מעשה שחיתות או על פגיעה אחרת בטוהר המידות שבוצעו במקום עבודתו ונמצאה תלונתו מוצדקת, יצוינו ממצאי הבדיקה בכתב על ידי הגוף הבודק ועל ידי מי שעומד בראש הגוף ותימסר למתלונן תעודה על כך. בנוסף קובע החוק שנשיא המדינה רשאי להעניק תעודת הוקרה כשאר הוא רואה שהנסיבות מצדיקות זאת.

על פי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנערך לבקשת ח"כ קול לצורך הדיון, מאז חקיקת החוק בשנת 1992 התקבלו דיווחים ספורים של גופים ציבוריים על תלונות שהוגשו, ולא ניתנו כלל תעודות הוקרה.

יו"ר הוועדה, ח"כ ד"ר עדי קול (יש עתיד), אמרה כי "במקום שהמדינה והחברה תעודד חשיפת שחיתויות, נוצרה אווירה של אנטי כלפי חושפי השחיתויות. בכל מקום ששאלתי על החוק אמרו לי שהנשיא המנוח עזר ויצמן אמר בזמנו שהוא לא מוכן לתת תעודות לשטינקרים".

"כאשר יש חוק שחוקק בספר החוקים ואיננו מיושם זה ביזיון לכנסת, זה אומר שאין משמעות לעבודה שלנו כמחוקקים. המנהל התקין שלנו לא יוכל להתנהל בלי אנשים שיעידו על כך שמשהו לא בסדר. העובדה שנציגת עירייה שחשפה שחיתות מקבלת בכנסת זובור, מעידה על התנהלות קלוקלת", הוסיפה.

לדבריה, "למרות שהחוק חוקק בשנת 92, מעולם לא ניתנה תעודת חשפי שחיתויות וצריך לבדוק מה היא הסיבה לכך? כיום נראה שמי שיחשוף שחיתות בישראל, ההשלכות לכך יהיו שעבודתו תוקפא, הוא לא יקודם והחברה תוקיע אותו".

ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) אמר בדיון, כי "הציבוריות הישראלית זועקת שחושפי השחיתויות יקבלו את ההוקרה הראויה. צריך לאמץ את החוק האמריקאי שמעניק על כך תגמול כספי. תעודות כבוד זה מצוין אבל חשבון הבנק זה הרבה יותר טוב, אני וח"כ קול נקדם חוק כזה".

עו"ד אלדד יניב:, לשעבר ראש לשכת ברק אשר התמודד במפלגה עצמאית בבחירות האחרונות תחת הכותרת של מלחמה בשחיתות אך לא עבר את אחוז החסימה, אמר כי "הנשיא עזר ויצמן ידע על מה הוא מדבר כשכינה את האנשים האלה שטינקרים, מפני שהוא נזרק מכהונתו אחרי שלקח כספים שלא כדין, ורק לאחר הסדר לא הוגש נגדו כתב אישום. ממשה קצב ודאי שאי אפשר לצפות שיעניק פרס כזה".

"כשהנשיא פרס רוצה להעניק פרסים ולקיים טקסים הוא פשוט עושה את זה. הוא לא מחכה לתקנות או לכללים. צריך לנצל את הזמן שנותר לכהותנו של הנשיא פרס ולגרום לו להעניק את התעודות לפני תום כהונתו. במצב שהחברה הישראלית נמצאת זה שווה ערך לפרס ישראל", הוסיף רוזנטל

מירי בן שושן, מבקרת עריית שדרות, ציינה כי "כאשר קיבלתי אות הוקרה מטעם התנועה לאיכות השלטון לאחר שחשפתי שחיתות בהתנהלות ראש עריית שדרות, אנשים הסתכלו עלי בעין עקומה. זה מצב לא נעים שראש העיר מנדה אותך ומונע ממך לבצע את העבודה ושמעמדך במערכת מתערער. שלמתי על כך מחיר כבד שפגע לי גם בבריאות. אם התעודה הייתה מגיעה מגוף רשמי של המדינה, המצב היה אחרת".

עו"ד אולגה גורדון, היועצת משפטית של עריית נצרת עלית שחשפה פרשת שחיתות בעירייה, הוסיפה כי "זו תחושה שאת כמו מישהי שנאנסה ובמשפט אונס שצריכה להוכיח שהיא לא פיתתה את האנס. כבר קרוב לשנה שאני חווה התנכלויות בלתי פוסקות, תלונות ומכתבים על בסיס יום יומי וסירוס היכולת של הלשכה המשפטית לעבוד".

עו"ד איה דביר ממשרד המשפטים טענה, כי "הדאגה להגנה על חושפי שחיתויות עומדת לנגד עיני משרד המשפטים מאז ומתמיד. לפני כמה שבועות הפצנו תזכיר חוק, שמעניק סיוע משפטי, ואני מקווה שהוא יובא בשבועות הקרובים לוועדת שרים. אנחנו גם נפרסם הודעה לציבור".

עו"ד מיכל צוק, מלשכת נשיא המדינה, אמרה כי "לשכת נשיא המדינה בעד החוק ובעד המטרה. אנחנו נמצאים בסוף השרשרת ובמידה ואנחנו נקבל המלצות לפי החוק, נעשה מאמץ להעניק את התעודות לפני סוף הכהונה. כאשר יש חוק מפורש הדבר מעורר קושי מבחינת הנשיא לקיים טקס הענקת תעודות מקביל".

לאור הקשיים הרבים ליישום חוק טוהר המידות, הודיעה יו"ר הוועדה ח"כ עדי קול, שתחתים את חברי הכנסת על פנייה לנשיא, בבקשה שיעניק לחושפי השחיתויות אות הוקרה, עוד לפני תום כהונתו.