קלאסיקות לא מתות ולא מתחלפות

מי שנהנה פעם אחת, ימשיך עם הזיכרון החיובי, גם כשכעבר לא יזכור מה היה שם.

ישי קרוב , ו' באדר תשע"ד

מקטרת
מקטרת
Thinkstock

שרלוק הולמס, כרך ה'
ארתור קונן דויל
הוצאה מחודשת. מחברות לספרות, 315 עמ'.

כנראה שזהו כוחן של קלאסיקות - שגם כשהרחוב כבר סלול מזמן, מנחת-התה שלנו אינה עשויה מלחמניות וריבה (אם בכלל) והסוס והעגלה לא מובילים אף אחד לשום מקום, עדיין חוויית הקריאה נשארת מענגת כשהייתה.

בהוצאת "מחברות לספרות" זיהו את העונג הטמון בהתרפקות על ספרים שאהבנו פעם, והוציאו לאור מחדש את סיפורי שרלוק הולמס, כפי שמספר אותם עוזרו הנאמן ווטסון.

הסופר רב הכשרון ארתור קונן דויל הצליח ליצור דמויות שלמות מהבלש המפורסם ובן לוויתו, ד''ר ווטסון. השניים ידועים בגינוניהם, סגנון הדיבור והכשרון המופלא לפענח תעלומות בקלות יתרה.

כעת יוצא לאור החלק האחרון בסדרה, כרך ה' ובו הסיפורים "כלבם של בני בסקרוויל" ו"עמק הפחד". אלא שהפעם, כמבוגרים שרואים את הסיפור בעיניים אחרות, הסיפור מסתיים והוא לא מספק עדיין.

לשם כך מסתיים הספר באפילוג מרתק שכתבה הסופרת שולמית לפיד. לפיד שופכת אור לא רק על המקורות ההיסטוריים לסיפור אלא גם על אופן הכתיבה ואיך שהוא שובה אותנו הקוראים.

אם לא היו בו ספוילרים רבים, אולי היה כדאי להתחיל דווקא ממנו את הקריאה.