הרב שמואל אליהו
הרב שמואל אליהוניסים לב

עשרות רבני ורבניות ארגון ”בית הלל“ התכנסו היום (חמישי) ליום עיון מיוחד שעסק בנושא "שירות משמעותי לבנות דתיות בצה“ל".

ביום העיון שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים, השתתפו גם יועצת הרמטכ“ל לענייני נשים תא“ל רחלי טבת-ויזל, הרב אביחי רונצקי לשעבר הרב הצבאי הראשי וכיום ראש הישיבה באיתמר, רב העיר צפת הרב שמואל אליהו, הרב אוהד טהרלב, הרבנית יפה גיסר, ד"ר טובה גנזל, מנכ"ל בת-עמי ידעיה לוין והרב עמית קולא.

הרב שמואל אליהו, שלראשונה משתתף באירוע שמקיים ”בית הלל“, קרא בכנס ”להקים בית מדרש משותף לדון בשאלות ציבוריות כגון שירות נשים בצבא, זאת כדי שתצא קריאה משותפת לכל גווני הציבור הדתי לאומי".

דבריו של הרב אליהו התקבלו במחיאות כפיים ובתגובה מהירה של יו“ר ”בית הלל“, הרב מאיר נהוראי, שהסכים לדבריו של הרב אליהו. שני הצדדים סיכמו להביא את הדברים לכדי מימוש עוד בתקופה הקרובה.

הרב עמית קולא, ראש בית המדרש ההלכתי בארגון רבני ''בית הלל'', סקר את הסוגיה ההלכתית וסיכם בכך שנראה, כי "חכמי דורנו שעסקו בסוגיית גיוס נשים לצבא כנראה הגיעו למסקנה שאי אפשר להצביע על איסור הלכתי ברור בדבר. על כן נאמרו על ידם טענות שונות, שנראה שהן כולם יוצאים מנקודת ההנחה שהדבר פשוט לא ייתכן'."

יו"ר ''בית הלל'', הרב מאיר נהוראי, אמר בכנס כי "גיוס בנות הוא הנושא הנפיץ ביותר במגזר. כמעט אין יום שאין מאמר בנושא המתפרסם באתרי האינטרנט המגזריים. צריך לומר בלי גמגום שיש חובה לשרת את המדינה – גם בנים וגם בנות. האתגר העומד בפנינו הוא איך לקדם את השירות של הבנות הדתיות, כדי שזה יבוא מעומק לבן".

הרב רונצסקי, תא"ל במיל', העיד כי המציאות כיום בצה“ל, בהשוואה לעבר, מתוקנת יותר מבחינת המודעות לשירות החיילות ותנאי השירות. "נכון שתהיה קצינה שתטפל בחיילות דתיות, בכל חיל ובכל פיקוד. לדעתי יש להוסיף מש“קיות דתיות, נוסף למש“קי הדת, כדי שידאגו לבנות המשרתות בצה“ל. כמו כן, יש להוסיף מסלולים מותאים לבנות דתיות, כדי לאפשר שירות משמעותי".

יועצת הרמטכ“ל לענייני נשים, תא"ל רחלי טבת ויזל, סיפרה כי בצה“ל משרתות לפחות 4,000 נשים דתיות, בוגרות אולפנות ותיכונים דתיים, בהן חיילות בסדיר וקצינות בקבע. "כשהתגייסתי לצה“ל, היה מיעוט קטן של בנות דתיות בצה“ל. כיום, הבנות מגיעות ממרכז החינוך הדתי לאומי, מהמיינסטרים, במספרים גדולים".

"כיום יש לצה"ל חשיפה לכל בני הנוער בארץ, כדי להסביר על האופציות שעומדות לפניהם בטרם גיוס - למעט בנות דתיות באולפנות. לחלק מהאולפנות לא נותנים לנציגי צה“ל להיכנס", העידה יועצת הרמטכ''ל. "צה"ל מעוניין להעניק לבת הדתייה את המסגרת שהיא מעוניינת בה כדי לשמור על אורחות חייה הדתיים. כל בת דתייה מסומנת במערכת הדתית כ'בת-חיל' והמפקד שלה יודע שהוא צריך לשים לב לצרכיה הדתיים".

לדבריה, בשנה וחצי האחרונות התחולל מהפך ברבנות הצבאית, כך שהרב הצבאי יודע שהוא אחראי גם על החיילות הדתיות. "כל המידע הזה נמנע מבנות בוגרות החינוך הדתי, כי הצבא לא יכול להיכנס לבתי הספר לתת להן את המידע הזה. הייתי רוצה שכל המידע יהיה נגיש לבנות לפני שהן מקבלות את ההחלטה", הוסיפה טבת-ויזל.

ידעיה לוין, מנכ"ל אגודת בת-עמי, אמר כי גם מי שדוגל בגיוס בנות לצה''ל צריך לשאול את עצמו "לכמה בנות ניתן למצוא מסגרות מתאימות בצבא? כמה מהן יקבלו הכנה ראויה בטרם גיוסן?

"האולפנות לכאורה מחנכים לשירות לאומי, אך לרוב האולפנות אין תוכנית חינוכית מסודרת בענין", טען לוין, "יש הרבה בורות ביחס לשירות הלאומי. בניגוד לנאמר בתקשורת, יש מנגנונים מסודרים להתמודד עם מקרי הטרדה מינית. לדעתי, הנושא המרכזי הוא הרצון להיות חלק מהחברה הישראלית, ולא להיות מובדלים".

לוין סיפר כי לקראת שנה הבאה נעשים שינויים משמעותיית בשירות הלאומי. "התחרות בין העמותות לא צריכה לבלבל או לבוא על חשבון הבנות. דרוש תהליך הכוונה מסודר יותר. אני מאמין בחינוך לבחירה, יחד עם החשיבות לשמירה על אורח החיים הדתי".