אוסלו עדיין בועט

מושב סוער בכנס ירושלים על תוצאות הסכמי אוסלו גילה כי המחלוקת סביב ההסכמים עדיין בוערת כמו לפני עשרים שנה

ישי פרידמן , ז' באדר תשע"ד

דני דיין
דני דיין
צילום: ניסים לב

אחד הדיונים הסוערים במיוחד במסגרת כנס ירושלים שנערך השבוע היה בפאנל על הסכמי אוסלו. "אחרי עשרים שנה: הסכמי אוסלו - כישלון או הצלחה", כך נקרא הפאנל שהנחה העיתונאי חגי סגל. הצדדים מימין ומשמאל דנו בו בלהט, כאילו חזרו אל ימי אוסלו הסוערים.

כצפוי, הדיון לא עסק רק בעבר של אוסלו אלא גלש לנושאים אקטואליים: האם הפלשתינים מעוניינים בשלום אמת, האם ישראל יכולה לעמוד בלחצים הבינלאומיים, וגם שאלת מנהיגותו ויושרו של יו"ר הרשות אבו מאזן - האם מדובר בהמשך של יאסר ערפאת או בפרטנר אמיתי לשלום.

מרגלית: אבו מאזן - סרבן שלום

ראשון הדוברים היה אחד האדריכלים של הסכמי אוסלו, רון פונדק. לא נדרשו יותר מכמה דקות של נאום, עד שעשרות אנשים בקהל קטעו את דבריו במחאה. לא רק בגלל העובדה שפונדק טען כי אם היה חוזר אחורה בזמן היה נוהג באותה צורה, אלא גם בגלל ואולי בעיקר בזכות המחמאות שהרעיף על יו"ר הרשות, אבו מאזן.

"חשבתי שאנחנו עושים את אחד המעשים הציוניים החשובים ביותר מאז הקמת המדינה, ואני עדיין חושב שהסכם עם הפלשתינים הוא אחד המהלכים הציוניים ביותר", אמר פונדק בתחילת דבריו.

"גם אני לא אהבתי את ערפאת", הסביר פונדק, "אבל היום עומד בראש הרשות הפלשתינית אחד האנשים הכי ישרים בעולם. אנחנו דנים עם אבו מאזן, אותו אני מכיר אולי יותר ממרבית הישראלים. הפלשתינים רוצים הסדר משלושה מניעים: הראשון הוא להעיף אותנו מהגדה המערבית; השני, הם רוצים מדינה פלשתינית. אבו מאזן רוצה הסכם שלום מהסיבה השלישית: הוא מבין שהאינטרס הפלשתיני הוא לעשות שלום עם ישראל, כי זה עוגן שיחזק אותם ואת העתיד של המזרח התיכון ואת המדינה הפלשתינית. כל עוד אבו מאזן שם, זו הזדמנות בשבילנו".



טוען....

ההלל על אבו מאזן גרם לא רק לרבים בקהל לנוע באי נוחות, אלא גם לחברי פאנל נוספים: העיתונאי דן מרגלית והפרופ' אפרים ענבר, יו"ר מרכז בגין סאדאת. מרגלית קבע שיו"ר הרשות הוא סרבן שלום סדרתי: "בניגוד לדבריו של פונדק, אבו מאזן היה זה שסחב את יאסר ערפאת בקמפ דיוויד ופעם אחת את עצמו, בזמן שישראל והפלשתינים היו הכי קרובים לשלום. הוא האיש שגרר את ערפאת מחוץ לקמפ דיוויד עם אהוד ברק, שהיה מוכן לחתום על הסכם, ובפעם השנייה עם אהוד אולמרט כשהאחרון אמר לו שאין ממשלה ישראלית שתציע כל כך הרבה. אבל אבו מאזן ברח".

חריף ממנו היה פרופ' ענבר, שכינה את אבו מאזן "אפרוח" וטען כי האמירה שהאחרון ישר כסרגל רחוקה מהמציאות. ענבר ציין שבכל העולם הערבי ישנה שחיתות קשה בקרב השלטון ולכן הוא "מהסס לקרוא למנהיג ערבי אדם ישר". השורה האחרונה הקפיצה את רון פונדק, שטען כי דבריו של ענבר הם הסתה לשמה. "זו הסתה, או גזענות", אמר פונדק, ופרופ' ענבר החזיר: "זו לא הסתה. אני חושב שזה חלק מהתרבות הפוליטית בעולם הערבי וזה לא רק שם". העיתונאי דן מרגלית התפרץ לעבר ענבר ואמר: "כשמדברים על שחיתות, כדאי שגם אנחנו הישראלים נשתוק".

יו"ר מועצת יש"ע לשעבר, דני דיין, קבע כי הסכמי השלום בוצעו על ידי "טכנוקרטים" שלא הבינו את המאוויים והרצונות הלאומיים של שני הצדדים. "מישהו חשב שהסכם עם יאסר ערפאת יביא משהו אחר חוץ מחמש מאות הרוגים?", תהה דיין. "הסכמי אוסלו היו עבודה של טכנוקרטים. או לפחות טכנאי מדיניות. יוסי ביילין, אורי סביר ורון פונדק בטכנוקרטיותם חשבו ועדיין חושבים, לצערי, שלקחת מפה על שולחן שרטוט בחדר אפוף עשן ולשרטט קו בין הירדן לים ולהוסיף כמה סעיפים משפטיים, יכול להיות יותר חזק מסנטימנטים לאומיים. הם לא הבינו את סדר העדיפויות. סנטימנטים לאומיים, יהודיים וערביים, לעולם יהיו יותר חזקים מכל קו שהם ישרטטו על המפה".



טוען....

במהלך הדיון שלף דיין ציטוטים של רון פונדק משיחה סגורה שקיים האחרון על "מטרות השלום" ופורסמה לפני כשנה. בציטוט שהביא דיין מרון פונדק אמר האחרון: "אני רוצה שלום כדי שתהיה ישראליות. השלום איננו מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להעביר את ישראל מעידן אחד לעידן אחר. לעידן שאותו אני מחשיב כמדינה נורמלית. ישראליזציה של החברה ולא יהודיזציה של החברה".

פונדק מחה על הציטוט וטען כי דיין מוציא את הדברים מהקשרם. דיין השיב כי הציטוטים לא יצאו מהקשרם והם מעידים על הכוונות של אדריכלי השלום. "עד היום חשבתי שהסכמי אוסלו זו עבודה של טכנוקרטים שלא מבינים מה הם רגשות לאומיים", אמר דיין, "היום הבנתי שרון פונדק אומר משהו הרבה יותר חמור. היה פה אונס של החברה הישראלית להשיג שינויים מרחיקי לכת במדינת ישראל במסווה של שאיפה לשלום. היה כאן ניסיון לעקוף את הציבור הישראלי ולכפות עליו תפיסת עולם, תפיסה של החברה הישראלית שהוא לא חפץ בה ולא בוחר בה באמצעות בחירות. מבחינה מסוימת אוסלו היה כמעט פוטש".

ענבר: "אין פרטנר"

העיתונאי דן מרגלית הודה כי תמך בהסכמי אוסלו למרות שסבר שהם ייכשלו. "תמכתי בהסכם אוסלו מתוך הרגשה עמוקה שהוא לא יביא לשום דבר, ויש לנו עסק עם הנהגה פלשתינית שלא תביא שלום. עם זאת, סברתי שאם פונדק וביילין צודקים אני אשמח לחיות עם הטעות שלי, אבל לא חשבתי שהם רוצים לעשות שלום. אני גם חושב שהיום הם לא רוצים לעשות שלום".

עם זאת, טען מרגלית, ישראל חייבת לחתור להסכם הכולל ויתורים ביהודה ושומרון, משום שלדבריו אין יכולת מעשית ומדינית להחיל ריבונות בכל ארץ ישראל היום, כאשר כל העולם מתנגד לכך. "התפיסה העקרונית שלי אומרת שהמהלך היהודי לא תם. זהו תהליך ממושך. אני טוען שהעם היהודי די אִכזב, העם היהודי לא מנפק את הרמה הרוחנית ואת קיבוץ הגלויות הזה. הוא לא מנפק את העוצמה הרוחנית והאמון הרוחני שמאפשר לעם היהודי להישאר בכל ארץ ישראל. לכן צריך ללכת להסדר ביניים. נכון לעכשיו", פנה מרגלית לקהל שרובו אנשי המחנה הלאומי, "אתם מציעים לבלוע מה שהעם היהודי עדיין לא הכין לעצמו את הכלים הראויים לכך".

פרופ' ענבר וגם הרב חיים שטיינר מישיבת מרכז הרב חלקו על הדברים. הרב שטיינר קבע כי רק חיבור לארץ ישראל וההבנה שזהו ביתו של העם היהודי יבטיחו את האחיזה בכל ארץ ישראל. הרב שטיינר ציטט ממכתבו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שהזהיר ממסירת שטחי ארץ ישראל לערבים בתקופה הזו.

פרופ' ענבר טען כי המציאות בעולם הערבי ממחישה את האיוולת בהקמת מדינה פלשתינית. "הפלשתינים אינם מסוגלים להקים מדינה. לצערנו, מה שקם מהתנועה הלאומית הפלשתינית זה אוסף של מיליציות. אחת התנועות שולטת על עזה וגם שם אין לה מונופול על הכוח. יש התפוררות בשליטה של אש"ף בשטחי A. אנחנו רואים שבעולם הערבי יש בעיה להחזיק מדינות. לרוב המדינות סביבנו יש בעיה לקיים מונופול לשימוש בכוח. כלומר, המחשבה להקים עוד מדינה ערבית כושלת בעייתית מסיבה פשוטה: אין לנו פרטנר. לשתי החברות יש עוד הרבה אנרגיות להילחם ואכן הרעיון הלאומי הוא רעיון חזק. גם אנחנו וגם הם מוכנים להילחם על הדברים שחשובים לנו, וזה לא ייגמר במהרה. האנרגיות האלו קיימות כבר מאה שנים, וסיכוי גדול שהן יתקיימו גם בהמשך".