מעבדה
מעבדהפלאש 90

מחקר חדש של תנועת "נאמני תורה ועבודה" מגלה ממצאים מפתיעים בנוגע ללימודי המדעים בחינוך הממלכתי-דתי.

על פי המחקר, שנכתב על ידי מנהל מחקר ומדיניות החינוך בתנועה, אריאל פינקלשטיין, תלמידי החמ"ד ממעטים להעמיק במקצועות מדעיים בגילאי התיכון.

הישגי תלמידי החמ"ד בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים סבירים ביותר וכמעט שאינם נופלים מהישגי החינוך הממלכתי, אך בתיכון אחוז התלמידים הלומדים לבגרות במקצועות מדעיים בחמ"ד נמוך בהרבה מהאחוז המקביל בחינוך הממלכתי ובחינוך הערבי, בעיקר במקצועות המדעיים המובהקים, פיזיקה וכימיה.

רק ל-2.4% מבין הנבחנים בבחינות הבגרות בחמ"ד ישנה בגרות בכימיה, לעומת 8.1% בחינוך הממלכתי ו-18.3% במגזר הערבי, ורק ל-8.2% מבין הנבחנים בבחינות הבגרות בחמ"ד ישנה בגרות בפיזיקה, לעומת 9.9% בחינוך הממלכתי ו-10.9% במגזר הערבי.

בנוסף, משרד החינוך הציב לעצמו יעד מרכזי של תעודת בגרות מדעית טכנולוגית איכותית – תלמידים בעלי תעודת בגרות הכוללת 5 יחידות מתמטיקה, ושתי מגמות מדעיות-טכנולוגיות. בעוד בחינוך הממלכתי 7.6% מהתלמידים זכאים לבגרות מסוג זה, ובחינוך הערבי 7.7%, בחמד 3.7% בלבד זכאים לתעודת בגרות מדעית טכנולוגית איכותית.

באופן דומה, שיעור תלמידי החמ"ד בעלי שתי בגרויות מדעיות מבין הנבחנים בבחינות הבגרות הינו נמוך ביותר: 4.3% בלבד לעומת 9.9% בחינוך הממלכתי ו-16.1% בחינוך הערבי.

על פי המחקר, אין לתלות את הנתונים הללו בהשפעה שלילית של לימודי הקודש כפי שנהוג לטעון, אלא בגורמים אחרים. המחקר מגלה כי אחוז הבנות בחמ"ד הלומדות במגמות מדעיות מבין כלל תלמידי בחמ"ד במגמות מדעיות נמוך באופן משמעותי מאחוז המקביל בקרב הבנות בחינוך הממלכתי ובמגזר הערבי.

בנוסף, אחוז הבנות בעלות תעודה מדעית טכנולוגית איכותית בחמ"ד אפסי ועומד על 1.6% בלבד מהבנות, לעומת 5.5% מהבנות בחינוך הממלכתי, 8.4% מהבנות במגזר הערבי, ו-6.2% מהבנים בחמ"ד. כל זאת למרות שבנות החמ"ד הן הקבוצה בעלת נתוני הזכאות לבגרות הטובים ביותר במדינה, ולמרות שמבחני המיצ"ב והמבחנים הבינלאומיים בכיתות ח' מלמדים כי בעוד בחינוך הממלכתי הישגי הבנים במדעים עדיפים על הישגי הבנות, בחמ"ד הישגי הבנות דווקא טובים יותר מהישגי הבנים.

למרות זאת, הבנות הדתיות לומדות בעיקר מקצועות הומאניים, אם בשל העדפה אישית ואם בשל הכוונה בית ספרית או תרבותית.

גורם נוסף למיעוט ההעמקה במקצועות מדעיים הוא העובדה שבתי הספר בחמ"ד קטנים יחסית. הדבר מביא לכך שבאחוז גדול מבתי הספר בחמ"ד כלל לא ניתן ללמוד מקצועות מדעיים, כיוון שלבתי ספר קטנים אין היכולות הכלכליות לתקצב פתיחת מעבדות יקרות.

רק ב- 53.5% מהתיכונים בחמ"ד ניתן ללמוד פיזיקה לעומת 67.9% בחינוך הממלכתי ו-71.5% במגזר הערבי. כימיה ניתן ללמוד רק ב-15.7% מהתיכונים בחמ"ד לעומת 51.2% מהתיכונים בחינוך הממלכתי ו-69.1% מהתיכונים במגזר הערבי, וביולוגיה ניתן ללמוד ב-69.6% מהתיכונים בחמ"ד לעומת 75.4% מהתיכונים בחינוך הממלכתי ו-73.9% מהתיכונים במגזר הערבי.

פינקלשטיין טוען כי לאור הממצאים "יש לשבח את החמ"ד על השיפור המרשים בלימודי המדעים שנרשם בשנים האחרונות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, אך חשוב לדאוג שגודל התיכונים בחמ"ד לא יהווה מכשול עבור תלמידים אלו להעמיק בלימודי המדעים גם בגיל התיכון. לדעתנו, יש למנוע הקמת בתי ספר קטנים חדשים, לאחד ככל הניתן בתי ספר קיימים, ולהציב לפני ההורים את ההשלכות של בתי הספר הקטנים".

שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה, מוסיף כי "כיום, כאשר נשים דתיות רבות משתלבות בתפקידי מפתח בחברה הישראלית, אין כל סיבה שאחוז הבנות הדתיות המעמיקות בלימודים מדעיים לא יעלה. כתנועה המאמינה בערכם הרוחני ובחשיבותם של לימודי המדעים, אנו קוראים להורים להיות מודעים למחיר שיש בריבוי מוסדות קטנים ולעודד את בנותינו לרכוש מקצועות הנמצאים בקידמת המדע".