"לא צריך להיות שר כדי להבין: העיתונות במשבר"

הפרס לביקורת התקשורת הוענק הערב לד"ר גיא בכור, ד"ר דרור אידר ואלי ציפורי. ''לשמור על רלוונטיות עיתונאית - אתגר קשה מאוד"

בן שאול , ט"ז באדר תשע"ד

דרור אידר
דרור אידר
קול ישראל

טקס הענקת הפרס הישראלי לביקורת התקשורת לשנת תשע"ד, נערך הערב (א') בבית סוקולוב בתל אביב.

הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' הוענק השנה לד"ר גיא בכור ולד"ר דרור אידר. הפרס לתקשורת כלכלית איכותית הוענק לאלי ציפורי מ"גלובס".

שר התקשורת, גלעד ארדן, אמר בטקס כי "לא צריך להיות שר תקשורת כדי להבין שהעיתונות עוברת משבר". לדבריו, "היכולת של התקשורת להישאר ספקית הידע העיקרית מוטלת בספק. ערוצי המידע מתרבים והמידע זמין כמעט בכל מקום ובכל זמן.

"זו תוצאה חיובית", הדגיש השר ארדן, "כי היא מוסיפה תחרות שאמורה לחייב שקיפות ומתן ביטוי לכולם. לכאורה ריבוי הערוצים מבטא מגמה חיובית. מצד שני אנחנו נמצאים בתקופת ביניים. ובתקופה זו כלי התקשורת המסורתיים הם המשפיעים ביותר וכתוצאה מהתחרות אנחנו רואים צמצומים, קיצוצים והורדות שכר, עיתונאים צעירים ולעיתים צעירים מדי. התחרות מגיעה על חשבון תוכן, להיות היום עיתונאי רציני ולשמור על הרלוונטיות הופך להיות אתגר קשה יותר ויותר".

שר התקשורת אמר כי "אם נוסיף לכך את העובדה שהערוץ הציבורי הלך ונחלש והרלוונטיות שלו הלכה והתבטלה, המודל כולו בעייתי. יש לנו ערוץ ציבורי שלא מהווה תחרות אמיתית ושוק תקשורת שנשען על קבוצה קטנה של אנשי עסקים, שיש להם אינטרסים עסקיים. צריך להבין שלהיות עיתונאי דעתן עצמאי שלא עושה חשבון למה שחושבים עליו במערכת או בעל ההון, זה אתגר אדיר ולכן ההצדעה שלנו לזוכים בפרס היא לכך שהתוכן היה ויישאר 'המלך'. אין תחליף לתוכן עצמאי, מקצועי, אשר מגיע מבעלי כישורים וידע".

הזוכה ד"ר גיא בכור אמר בנאומו כי "בכמה וכמה שיטות הפחדה ניסו גורמים שונים לבצע מניפולציה במוח שלנו, ולהשתלט על תודעתנו כחברה: הטענה שאיראן מפתחת נשק גרעיני נגד ישראל ולכן חייבים הסדר מדיני, הטענה שהרוב הערבי בארץ ישראל יחסל דמוגרפית את המדינה היהודית, הטענה של דה-לגיטימציה גוברת של ישראל, עד שנוחרם כמדינה כמו המשטר הגזעי בדרום אפריקה, הטענה העיקשת שאנחנו הבעיה במרחב הערבי, והטענה שהכלכלה הישראלית מתפוררת, ובכל מקרה איימה המניפולציה- נחוסל.

הטענות הללו, הדגיש ד"ר בכור, הומצאו בידי ישראלים, "והן שרירות וקיימות יום יום בתקשורת הישראלית, בערכיה, במה שמדווח ובעיקר במה שלא מדווח. זהו המקרה ראשון בהיסטוריה האנושית, שבו לוחמה פסיכולוגית מופעלת נגד הצד שלך, ולא נגד היריב. כמו נחיל נמלים טורדני ואינסופי, מתפרצות הטענות האלה כמעט בשמחה, יום יום ושעה שעה בתקשורת הנקראת, המושמעת והנצפית בישראל".

הזוכה ד"ר דרור אידר סיפר "הגעתי אל התקשורת משום שלא היה בי כוח לידום. מאז עמדתי על דעתי הפוליטית חוויתי השתקה. התחושה השלטת הזכורה לי מקריאה בעיתון- היתה אלם, אלימות שהופעלה עליי ושכמותי, שקולם כמעט לא נשמע במרחב הציבורי... רוב הציבור רוצה לקרוא עיתון המשמיע את קולו ואינו מתנשא עליו. "ישראל היום" שבר את המונופול של קבוצה קטנה, נחשבת בעיני עצמה, שהחליטה מה טוב לעם הזה ומה ראוי לחשוב".

אלי ציפורי, הזוכה בפרס לתקשורת כלכלית איכותית, הודה לחברי ועדת הפרס והקדיש את הפרס לחיים בר און, המוציא לאור הראשון של "גלובס" שהשבוע מלאו 16 שנה למותו. "חיים תרם תרומה אדירה לפיתוח השיח הכלכלי, גם כשלא תאמו את דעתו. כמי שהייתה לו זכות לעבוד איתו, הוא עשה זאת בצניעות והצניעות הזו מלווה את 'גלובס' עד היום".

"למדתי שעיתונאים אינם קדושים ולא משיחים, לפעמים אנחנו מפריזים ולפעמים אנחנו טועים. כתבתי אינספור מאמרים, ותקפתי לא מעט אנשים. אם טעיתי תיקנתי, וזו הזדמנות להגיד מול הקהל הזה אם מישהו נפגע מביקורת שלא הייתה מוצדקת אני מצטער על כך", אמר ציפורי וסיים את דבריו באומרו כי "'גלובס' עושה ככל שביכולתו לחשוף נושאים מתחת לזרקור, כדי שתהיה לנו כלכלה טובה יותר, כלכלה בשירות כל אזרחיה".

הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ', בגובה 5000 דולר לכל זוכה, מוענק זו השנה ה- 14 ע"י "האגודה לזכות הציבור לדעת". מטרת הפרס היא לעודד את התקשורת הישראלית להיפתח לביקורת, הן על ידי חבריה והן על ידי גורמים חיצוניים כגון אנשי רוח, אנשי אקדמיה ואישי ציבור.