בראיון ליומן ערוץ 7 סיכמה עו"ד יפעה סגל מפורום המשפטנים למען ארץ ישראל את הדיון המיוחד שקיימו בראשית השבוע שופטי בג"ץ בעתירותיהם של ארגוני השמאל נגד החוק האוסר תמיכה בגופים המחרימים את ישראל או את תושביה, החוק המכונה 'חוק החרם'.
את הדיון כולו מסכמת עורכת הדין סגל כשהיא מספרת על תחושה טובה שעימה יצאה מהדיון, "נראה שדברים שנאמרו בדיון והושארו שם בכתב עשו רושם".
במהלך הדיון השתתפה עו"ד סגל בדברים תוך שהיא מציגה את עמדת הפורום תחת הכותרת של 'ידידי בית המשפט'. סגל מספרת כי השופטים חזרו והעלו בפני העותרים את השאלה שגם היא עצמה שאלה אותם – מטרת החוק אינה להגן על אוכלוסייה מסוימת, יהודים או מתיישבים ביו"ש, אלא על כלל האוכלוסייה הישראלית, עובדה שמגדירה את החוק כהגנה הכרחית של מדינת ישראל מפני תוקפיה והמבקשים לפגוע בה בדרכים שונות.
בין השאר הציגה סגל מסמך ובו רשימה ארוכה של מעשי חרם תרבותי, אקדמי, כלכלי ועוד בה פגעו מקדמי החרם בכלל האוכלוסייה הישראלית. לדבריה המחוקק הגיע למסקנה שקיימת בעיה שעימה יש להתמודד באופן ממוקד מבלי לפגוע בשיח הפוליטי. משום כך אין בחוק החרם פגיעה בזכות הביטוי, זכות המחאה או זכות ההצבעה, אלא אך ורק פגיעה באפשרות לרדוף את ישראל ואזרחיה.
עוד מציינת עורכת הדין סגל כי חוק החרם אינו המצאה ישראלית, כלשונה. בבית המשפט ובראיון עימה היא מציגה דוגמאות רבות מהמשפט במדינות שונות כדוגמת ארה"ב, בריטניה וגרמניה ובהם לצד זכויות האדם מופיעה החרגה ממוקדת הנוגעת לאפשרות החרם הכלכלי והאחר, לעיתים תוך התמקדות בהחרמת ישראל האסורה בחוקיהן של מדינות אחרות. "בפסיקות בתי המשפט הללו נקבע שחרם אינו קשור לזכויות פוליטיות", היא אומרת.
סגל מספרת על שאלות קשות שהפנו השופטים לעותרים ובהן שאלת יחסם של העותרים לאותה חקיקה לו הייתה עולה בשנת 66' עוד לפני מלחמת ששת הימים ובימים שבהם איים החרם הערבי על מדינת ישראל ועתידה הכלכלי. "לא התקבלה מהם תשובה", היא אומרת.
את הכרעתו יפרסם בג"ץ בתום דיונים מעמיקים בסוגיה. עו"ד סגל מציינת כי אין לשופטי בג"ץ מגבלת זמן להכרעה וככל הכרעה בבג"ץ הפסיקה אמורה להיות פרטנית ועמוקה ומתוך כך צפוי לעבור לא מעט זמן עד שהיא תושלם.