תנו להם יעדים ומשמעות
תנו להם יעדים ומשמעותצילום: פלאש 90

'מי שיש לו למה יוכל לסבול כמעט כל איך', כך קבע ניטשה וצוטט לימים על ידי ויקטור פרנקל שחקר את נפש האדם ומשמעות חייו. מחקר חדש המתפרסם באוניברסיטת אריאל מאשש את המסקנות הוותיקות הללו והפעם בממד האקדמי.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר יעל וינצ'יק-אביעד, חברת סגל בכירה במחלקה לקרימינולוגיה מאוניברסיטת אריאל שהובילה את המחקר בו הוכח כי נערים ונערות בעלי משמעות לחייהם הציגו ירידה בנטייתם לאובדנות.

את מחקרה החלה ד"ר וינצ'יק-אביעד באולפנה בה בחנה את התנהלותן של הבנות שהגיעו ממקומות שונים ברחבי הארץ ומרבדים שונים של האוכלוסייה. תחושתה הראשונית הייתה שאולפנה, בהיותה מכנסת אליה מגוון רחב של בנות, תוכל להציג מסקנות ראשוניות טובות למחקר. בשלבי ההמשך של המחקר בחנה וינצ'יק-אביעד את התוצאות גם במגזרים אחרים, בסוגי חינוך ורקעים שונים של תלמידים ולדבריה התוצאה ברורה ואחידה – ככל שיש לנער או לנערה משמעות לחייו חלה ירידה מקבילה בנטייתו האובדנית.

לדברים אלה מוסיפה ד"ר וינצ'יק-אביעד ומציינת כי משמעות לחיים מביאה גם לירידה בנטייה לשימוש בסמים, אלכוהול וסיגריות.

באשר למהותו של המונח 'משמעות לחיים' אומרת וינצ'יק-אביעד כי לכל אוכלוסיה ולכל רקע יש משמעות שכזו, בין אם מדובר במשמעות ברובד הגבוה שלה, דהיינו תרומה לחברה או לאנושות, ובין אם ברובד הנמוך יותר שמשמעו תחביבים וחוגים שאדם חווה אותם לצורך עצמו אך ללא מגמה חומרית או כספית כלשהי. אלה גם אלה נחשבים למשמעות המורידה את מפלס הנטייה לאובדנות באופן משמעותי.

עוד היא מדגישה כי מחקרה מגלה שאין הבדל בין מגזרים, מגדרים ורקעים שונים באוכלוסיה. לדבריה "חבל מאוד שמשרד החינוך לא משתמש בנתונים הללו ולא מבצע יישומים שעולים מהמחקר".

וינצ'יק-אביעד מספרת כי שיגרה את תוצאות המחקר ללשכתו של שר החינוך אך טרם זכתה למענה ולהתייחסות כלשהי. לדבריה במאמץ קלוש יחסית ובהשקעה נמוכה ניתן לעודד שיח סביב הטעם לחיים, לעודד מיזמים של מחויבויות אישיות שלא פעם נמשכים להתנדבויות של בני הנוער ובכך לתרום לא רק להפחתה בנטייה האובדנית אלא גם כתרומה לחברה. בהקשר זה היא מציינת תוצאות מרשימות של מיזמים התנדבותיים שבוצעו עם נוער מנותק ונוער בסיכון, מיזמים שאין סיבה שלא להרחיב את היקפם לכלל האוכלוסייה.

כשנשאלה ד"ר וינצ'יק-אביעד אם קיים הבדל כלשהו בין צעירים שומרי מצוות לכאלה שאינם כאלה סיפרה כי לכאורה לא נמצאו הבדלים משמעותיים, אם כי ניתן היה למצוא הבדלים בין בנים דתיים לבנות דתיות שרמת נטייתן לאובדנות גבוהה יותר מאשר אצל הבנים. להערכתה, ולפי שעה אין מדובר בתוצאות מחקריות מדויקות, גורם לכך בין השאר העיסוק הפילוסופי תורני במוסדות החינוך של הבנים, עיסוק יומיומי מרוכז יותר מאשר אצל הבנות.