בית עלמין
בית עלמיןצילום: פלאש 90

בשיחה עם ערוץ 7 מספר עו"ד ד"ר שמואל ילינק על תלונתה של משפחה שעברה הליך של הספד והלוויה לאבי המשפחה ורגע לפני הקבורה גילתה בבדיקה חוזרת כי המנוח אינו אביה.

האירוע התרחש בסוף חודש ינואר האחרון עם פטירתו של אבי המשפחה, יליד 28', בבית החולים וולפסון בחולון. ילדיו שהגיעו לבית החולים זיהו את גופת אביהם והמתינו עד להגעת אנשי החברה קדישא בתל אביב לבית החולים.

לאחר הגעת נציגי חברה קדישא ביקשו מהם בני המשפחה לקבור את אביהם בחלקת הקבר בה טמונה אמם בבית הקברות בקרית שאול. אנשי חברה קדישא השיבו כי הדבר אפשרי תמורת תשלום מתאים.

עורך הדין ילינק מספר כיצד יצא מסע ההלוויה לדרכו תוך שהוא עובר בסמוך לביתו של המנוח ולבית הכנסת בו התפלל ותוך שמושמעים הספדים ונאמר קדיש בתחנות השונות. כאשר הגיעו לקראת השעה 16:00 לבית העלמין, נכנסו שניים מבניו של המנוח לחדר בו הייתה אמורה להימצא גופת אביהם, אחד האחים פתח את תכריכי המנוח ולתדהמתו גילה כי הגופה השוכבת לפניו אינה גופת אביו.

הוא מיהר לדווח לאיש חברה קדישא במקום. "אתה בטוח?" שאל אותו נציג החברה. "כן, ראיתי את אבי היום בבוקר, לאבי לא היה שפם והם כלל לא דומים". על מנת להסיר ספק בעניין ומתוך מחשבה שמא הגופה השתנתה בעקבות המוות נכנס בן משפחה נוסף לחדר והודיע באופן חד משמעי כי אין מדובר באביהם המנוח. בעקבות הדברים בדק איש חברה קדישא את הגופה והבחין כי על הגופה הופיע שם אחד, בעוד שעל צמיד היד הופיע שם אחר.

כתב התביעה מתאר כיצד במהלך הנסיעה, שאל הנהג את הבן האם אביו המנוח היה רזה, ובן המשפחה השיב בשלילה. נוכח השאלה נתקף הבן בחרדה ולחץ ועלה בו החשד כי החברה קדישא כלל אינה יודעת היכן מצוי אביו.

רק בהגיעם לבית העלמין בחולון זיהה הבן את גופת אביו, לאחר מכן שאל הבן את נציגי החברה קדישא היכן היה אביו מרגע שגופתו יצאה את בית החולים ועד לרגע זה. לנציגי החברה קדישא לא הייתה תשובה.

לבני המשפחה התחוור כי אביהם המנוח נקבר בבית העלמין בחולון בהלוויה שנערכה למנוח אחר וכי בפרק הזמן שחלף, מהרגע שהבינו בבית העלמין בקרית שאול שגופת "המנוח" אינה אביהם ועד שזיהה את גופת אביו בבית העלמין בחולון, חברה קדישא הוציאו את גופת האב מהקבר בו ניטמן בחולון.

עו"ד ילינק מספר כי במשך שלוש השעות האלה המתינו המוני בני משפחה בבית העלמין בקרית שאול בגשם זלעפות ובקור ליד חלקת הקבר והמתינו להלוויה. רק בשעה 19:00 חזרו האחים לבית העלמין בקרית שאול, ביצעו זיהוי נוסף של אביהם המנוח והביאוהו למנוחת עולמים.

כתב התביעה מפרט כאמור שורה של מחדלים ו"התנהלות רשלנית, ללא נקיטת כללי זהירות בסיסיים". ילינק מציין בדבריו כי המעשים בוצעו תוך זלזול בכללים המעוגנים גם בחוק וגם בהלכה היהודית.

לטענת בני המשפחה החברה קדישא התייחסה לגופת אביהם באופן מבזה ופסול. הגופה לא סומנה כראוי, כך שהחברה קדישא הפרה ולא הקפידה על ההליכים והנהלים שנקבעו לזיהוי גופה בטרם מסירתה לקבורה. עוד טוען עו"ד ילינק בשם בני המשפחה כי החברה קדישא לא פעלה לבדוק אם הפרטים הרשומים על סימוני הגופה זהים וכשגילו הדבר לא פעלו לבדוק מדוע אינם זהים. חמור מכך, לטענת התביעה, החברה קדישא הוציאה את גופת המנוח מקברה לצורך קבורתה מחדש וזאת מבלי שהתקבלה כמתחייב רשות ממשרד הבריאות. הגופה הוצאה מהקבר בה נטמנה מבלי ליידע את בני המשפחה שערכה את הקבורה בחולון קודם לכן ומבלי לקבל את הסכמתם תוך ניסיון לטייח את עצם הוצאתה מקברה, מעשה שנועד להסתיר את ביצועו של מעשה שנתפס על ידה כאסור.

את תביעתם מפנים בני המשפחה נגד חברה קדישא ונגד בית החולים וולפסון שיתכן ובבלבול שאירע במהלך העברת הגופה בין כותלי בית החולים החלה הפרשה כולה.

גובה הפיצוי שדורשת המשפחה על הטראומה שחוותה טרם נקבע. עו"ד ילינק מסביר כי הדבר יתבאר במהלך המשפט עצמו מאחר ואם עד כה תקדימים משפטיים זיכו שלושה בני משפחה בפיצוי בפרשות כמו המכון הפתולוגי ותביעות דומות נגד חברה קדישא הרי שכעת מדובר ב-38 בני משפחה שתובעים פיצוי על הטראומה ועגמת הנפש שחוו. לדבריו בית המשפט כבר קבע בתקדימים כי "יש עילת תביעה למעגל המשפחתי הקרוב שנוצרים את זכר המנוח בליבם", ובהקשר זה לראשונה מופיעים בכתב התביעה גם נכדים ולא רק בנים של המנוח.

עו"ד ילינק נשאל אם להערכתו יתכן ומקרים חמורים שכאלה התרחשו כבר בעבר ועד היו בני משפחה אינם יודעים שהקבר אותו הם פוקדים אינו קברו של יקירם. לדבריו הוא עצמו רוצה להאמין שהדבר בלתי אפשרי אך בפועל לא ניתן לדעת את הדברים בוודאות.

על מנת למנוע אירועים שכאלה ממליץ ילינק לבני משפחתו של מנוח שלא לדלג על שלב כלשהו בהליך זיהויו של המנוח ולבקש סיוע מחבר או מכר בשלב קשה זה שכן גם מראה המנוח משתנה לאחר מספר שעות וגם יתכן והמכה הנפשית המלווה את בני המשפחה מקשה על ריכוז בשעה זו. כמו כן יש לוודא התאמות מול רישומי בית החולים והחברה קדישא.