זה לא החוק. זו הרוח

החוק אינו איום כפי הנדמה אבל החרדים לא יצאו על החוק, אלא על הרוח הנושבת מממשלת ישראל הנוכחית נגד עם התורה. דעה

חיים לב , א' באדר ב תשע"ד

עצרת החרדים בירושלים
עצרת החרדים בירושלים
הלל מאיר

בציונות הדתית מתקשים להבין מה החרדים רוצים. לשם מה יצאו לרחובות. לשרת בצה"ל זו הרי מצווה, וגם את המצווה הזו החרדים לא יידרשו לקיים כל כך מהר.

מדובר הרי בחוק שאמור לבוא לכלל יישום רק במהלך 2018, חוק שירות ביטחון חובה יופעל רק במידה והיעדים לא יושגו, והרי כולם יודעים שעד אז הממשלה תוחלף והסעיף הראשון בהסכם הקואליציוני מול המפלגות החרדיות יהיה ביטול סעיף הסנקציות הפליליות. אז על מה הרעש הגדול?

אז קודם כל - נרגיע: אתם צודקים. החוק אינו כה איום כפי הנדמה. אבל החרדים לא יצאו על החוק. הם יצאו על הרוח. על הרוח הנושבת מממשלת ישראל הנוכחית נגד עם התורה ונגד כל מה שההלכה היהודית מייצגת.

ממשלה שזוכה לביקורת נוקבת בציונות הדתית על קיצוץ עמוק בתקציבי עולם התורה, על פגיעה במערך הגיור, על ניסיונות פגיעה בשמירת השבת בארץ, במוסד הנישואין והגירושין, ובעצם במה לא, והכל בשם החדשנות, השוויון והנגישות.

החרדים יצאו היום למחות על הצהרת ממשלת ישראל לפיה יכול להגיע מצב שלומדי תורה יוגדרו כעבריינים. נכון, זה רק בעוד 4 שנים, רק אם לא יושגו היעדים, רק מעל גיל 21, רק במידה והוא יחרוג ממכסת 1800 המתמידים, והוא בכלל אינו מוגדר כעבריין אלא כמי שמחויב להפעיל עליו את חוק שירות הביטחון. אבל זה קיים. זה קיים בחוק רשמי של מדינת ישראל. זו הרוח. זו ההצהרתיות הפוגענית. זו היעדר ההכרה בחשיבות לומדי התורה. וזה קורה היום לראשונה.

הציבור החרדי לא יצא להשתולל ברחובות. הוא גם לא יצא להפגין. הוא יצא להתפלל. להביע כאב. למחות בשקט. אין כוחנו אלא בפה, אמרו רבותיהם. למרבה השמחה לא נרשמו שום אירועי אלימות, גם לא בשוליים. כך מפגין הציבור החרדי.

וזה המקום לציין: הציבור החרדי מוקיע קיצוניות. אמירות פוגעניות נגד רבנים בציונות הדתית בעיתון חרדי כזה או אחר אינן במקום. וודאי שלא גילויי אלימות בשולי השוליים. זהו אינו הציבור החרדי. הציבור החרדי נראה בדיוק כפי שהוא נראה היום בעצרת. שקט, כאוב, ומתפלל ליום טוב יותר.