פרידמן נגד בג"ץ: ערער את כללי הדמוקרטיה

ח"כ איילת שקד בכנס שלטון החוק בכנסת: בעיית המשילות במדינת ישראל נובעת מעודף משפטיזציה ובירוקרטיה ולא מאחוז החסימה.

בני משה , א' באדר ב תשע"ד

חוששים. השר פרידמן
חוששים. השר פרידמן
פלאש 90
חברת הכנסת איילת שקד (הבית היהודי) בשיתוף הפורום המשפטי למען ישראל ערכו היום (ב') כנס בנושא שלטון החוק.

הכנס דן בשאלת האקטיביזם השיפוטי ומעמדה של הכנסת כרשות מחוקקת אל מול מעמדו ההולך וגובר של בית המשפט העליון.

בראשית הדיון עלה לבמה שר המשפטים לשעבר הפרופסור דניאל פרידמן שתקף את חוק המשילות, "מה שישפיע על השאלה כמה דירות יבנו במקום מסוים לא תלוי בחוק הזה, אלא תלוי במשפטיזציה ובמערכת הבירוקרטית".

פרידמן השמיע ביקורת כלפי בית המשפט העליון, כל כך ש"גולש" לתחום החקיקה. "כשבג"צ פועל כמחוקק, התוצאה היא שהוא לא עובר את אותו המנגנון המבקר שכנסת ישראל עוברת. לשופטים אין את הראייה של השלכות הרוחב של החקיקה, והם מוציאים דבר חקיקה בקלות יתרה שיכולה להיות מרחיקת לכת".

"בית המשפט העליון מודיע שחווות דעת של היועץ המשפטי מחייבת את הממשלה. מה הבסיס לזה? מאיפה זה בא? אין לזה שום בסיס. מה גם שיכול להיות שהיועץ המשפטי טועה... בנוסף הוא מודיע שלממשלה לא מגיע ייעוץ משפטי בבית המשפט. היא צריכה לקבל רשות מהיועץ המשפטי שהוא ייצג אותה, ואם היא רוצה שעו"ד אחר ייצג אותה היא צריכה לקבל רשות ממנו".

"אלו חוקים שמשבשים לגמרי את היכולת של הרשות המבצעת", הדגיש פרופ' פרידמן, "הפקיד שיושב במשרד המשפטים מוסמך לומר לממשלה 'אסור לך לקחת עו"ד', 'אני אומר לך כך וכך גם אם אני טועה' ועוד. זה דבר לא יתואר".

ח"כ שקד הגיבה לדבריו של פרידמן ואמרה "אני נמצאת ביום מאד יוצא דופן כי אנחנו צריכים לאתגר את הקואליציה ולהעביר שני חוקים משמעותיים: חוק המשילות וחוק הגיוס. שניהם רגישים כל אחד בתחומו. אני מסכימה שלחוק המשילות אין קשר למשילות, השם הזה מטעה."

"אני מתמודדת עם חוק מאד מורכב, והיום כל הדיון היה סביב השאלה מה יגיד בג"צ. ערך השוויון בחיים הרי לא מוחלט. אנחנו רוצים לעשות את הדבר הנכון ביותר בחוק, תוך הבנה ששוויון מוחלט לא יהיה, ואנחנו כל הזמן נדרשים לאמירה מה יהיה בבג"צ. הכנסת מאבדת כך את יכולת הריבונות שלה, כאשר זו השאלה המרחפת מעל החדר. זה מגיע למקרים מגוחכים שמכניסים חלקים מהחוק להוראות שעה רק כדי שזה יעמוד בבג"צ ולא בגלל שאנחנו המחוקקים מאמינים בזה", סיפרה ח"כ שקד.

לאחר דברים אלו החל פאנל בהנחיית עידן אבוהב וח"כ שקד, ובהשתתפות משפטנים מן השורה הראשונה; ד"ר שוקי שגב מהמכללה האקדמית נתניה, פרופסור אריאל בנדור מאוניברסיטת בר אילן, פרופסור רון שפירא מהמרכז האקדמי פרס ברחובות  ופרופסור ברק מדינה מהאוניברסיטה העברית.

פרופסור רון שפירא אמר כי לאור המצב כיום, בו בית המשפט אחראי באופן בלעדי לענייני דת ומדינה, ואילו יתר ענייני המדינה, כגון חוץ ובטחון, מתנהלים בתוך הכנסת, "היכולת של הבית היהודי לעשות קואליציה שסוחרת בערכי דת ומדינה בתמורה לערכי חלוקת ארץ ישראל, למשל, מסוכלת במידה רבה כי דת ומדינה מחליטים בבניין אחר בירושלים. זה מתח חברתי בלתי פתיר. אני חושב שפרופסור נאמן מצליח היה להוביל פתרון בנושא הגיור, פתרון שהיה מוסכם על עם ישראל, אילו רק מרשים לו לנהל מו"מ בסוגיות שחוצות את גבולות הטיפול של גבעות סמוכות בירושלים".

פרופסור ברק מדינה התייחס לחוק הגיוס והפחד מפסילת בג"צ ואמר כי "לעניות דעתי 95 אחוזים שבית המשפט לא יפסול את החוק. בג"צ פוסל חוקים כאשר הכנסת לא דנה בנושאים באופן ענייני. זו הסיבה שביהמ"ש פסל את חוק טל ואת ההסדר בעניין אדמות הקיבוצים. ענייני אין סיכוי שבית המשפט יתערב בהחלטה הזו של חוק הגיוס כי היא עניינית".

פרופסור אריאל בנדור אמר כי "בית המשפט העליון הוא פופוליסט, כי להכריע בשאלות ערכיות בנפרד מן המערכת הפוליטית הוא למעשה מונע את נשמת אפו של השיח הדמוקרטי , וכך באמתלה פרוצדורלית קובע את סדר היום". ד"ר שגב הוסיף וטען כי "אין לבית המשפט העליון מונופול על התבונה ועל ההגנה על זכויות אדם".