כמדי שנה יצאו גם השנה פעילי ומתנדבי 'האוהל היהודי' לכיכר ציון שבירושלים בליל פורים ויפגשו שם בני ובנות הציונות הדתית שמתנסים בחציית גבולות מסוכנים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אליהו פרג'ון מנהל 'האוהל היהודי' שאמנם מנסה להרגיע ולציין כי אין מדובר במגיפה של ממש, אך מהתיאורים שהוא כן מתאר מתוך היכרותו האישית עולה תמונה מדאיגה ומטרידה.

בראשית דבריו מציין פרג'ון כי המטרה של אנשי 'האוהל' היא להכיר את הצעירים במקום שבו הם נמצאים, למנוע פגיעה מיידית בהם וליצור קשר ארוך טווח להמשך.

את ליל פורים מגדיר פרג'ון כ"הלילה הכי מסוכן בשנה", ומזכיר את השימוש הרב באלכוהול לצד תחושה פסיכולוגית ומנטאלית של צורך להגיע כמעט בכוח לתחושת שמחה וחוויות שטרם נוסו. כל זאת כאשר הפיתויים של מסיבות ואירועים נמצאים בהישג יד וההורים דואגים פחות מתוך תחושה שאם הבן או הבת עלו לירושלים הרי שהם מן הסתם מצויים בישיבת מרכז הרב או בבית אורות ושם חוגגים.

פרג'ון מספר על צעירות שעלו בתמימות לכלי רכב שבהם נהג מישהו שהבטיח להם מסיבה כייפית, על בחורות שחשבו שהאחת תשמור על חברתה ויצאו יחד אבל מצאו מהר מאוד את עצמן כשכל אחת בפינה אחרת, על בנים שהעבירו ביניהן סיגריה מבלי לבדוק את תכולתה או שליקקו בולים מבלי לדעת מה החומר שמאחוריהם ומה ההשפעות הנלוות לכך ועוד.

עוד מוסיף פרג'ון כי לבנים קשה יותר להשיג סמים קלים והדרך להשיג אותם בחינם היא לפעמים להפוך בלדרי סמים. לצעירים שכאלה נאמר שאם יביאו איתם צעירים אחרים שירכשו סמים יקבלו מנות בחינם. הדברים הופכים משמעותיים כאשר סוחר סמים מזהה צעיר מישוב בשומרון ויודע שכדי להגיע אל קהל הלקוחות הצעיר של הציונות הדתית כדאי לו לעשות שימוש במישהו שנראה כמותם, כלומר צעיר בן אחד הישובים שמדבר את שפתם ויכול להגיע אליהם בנקל. זאת לבד מיתרונו כקטין מול המשטרה שתסתפק בפתיחת תיק בלבד.

"אחד הנערים סיפר שבאילת לא ידעו איך להשיג גראס, אז הוא השקיע הרבה כסף וקנה כמות גדולה ומכר לחבר'ה", מספר פרג'ון ומציין כי פעילות הזו שאליה נחשפים הצעירים לראשונה לרוב דווקא בפורים מגיעה יחד עם משבר במשפחה בלימודים או באמונה. לעיתים, הוא מספר, שותפים למעשים שכאלה גם מדריכים בתנועת נוער. לדבריו אמנם לא מדור בתופעה גורפת ותנועות הנוער הן אכן דבר טוב, אך ישנם מקרים ובני הטובים האידיאליסטים המשמשים כמדריכים נופלים למקומות הללו.

בהקשר זה מספר פרג'ון על אחת השכונות שאליה הוזמן לשיחה עם בני הנוער. לדבריו מדובר היה בשכונה בה יש סניף נפרד לבנים ולבנות וכאשר סיפר שבכוונתו לדבר על סמים אצל בני נוער בוטלה השיחה כיוון שההורים היו משוכנעים שאצלם אין דבר כזה. בתגובה טען הוא כי גם בסניף הבנות הדברים קיימים. עשרה ימים לאחר מכן חזרו אליו ההורים לאחר ששוחחו עם הקומונרית שסיפרה להורים על עשרה מקרים לפחות של שימוש בסמים אצל בנות הסניף.

פרג'ון מצידו משוכנע שעם מגבלות ואצבע על הדופק ניתן לחיות כפי שהיה בעבר ואין סיבה להתייאש מאתגר החינוך גם אל מול הטכנולוגיה, האינטרנט והתחושה הקיימת לעיתים ולפיה לא ניתן עוד לשלוט על קצב החיים.

על משימת ליל פורים הוא מספר כי המשימה קשה בעיקר משום שהצעירים נטמעים בקהל של אלפים וקשה לאתר את 15 החבר'ה שהגיעו ושניים מתוכם זרוקים לאחר ששתו יותר מדי בשעה מוקדמת מדי.

לדבריו בראיונות שקיימו אנשי 'האוהל' עם בני נוער עלה כי בשבעה מתוך כארבעים מקרים סיפרו בני נוער שניסיונם הראשון בסמים היה בליל פורים. הוא מציין כי בחלק מהמקרים מדובר בילדים שנחשפו כבר בעבר לשימוש בסמים, אך אם עד כה הציבו לעצמם גבולות ורק נכחו במקום שבו חבריהם השתמשו הרי שבליל פורים הוסרה המחיצה והם התירו את הדבר גם לעצמם.

בימים אלה נערך 'האוהל' לגיוס מתנדבים שיסיירו במוקדי הנוער בליל פורים. לדברי פרג'ון לא פעם התברר שדי בפטרול מאורגן שכזה כדי למנוע מעשים בעייתיים ולעיתים העזרה הראשונה שניתנת הופכת למצילת חיים.