מה יותר מאיים, ציונות דתית או חילונית?

פרופ' ראבקין מנתח את מאבקם של החרדים נגד הציונות ומסביר מדוע רבים במגזר זה רואים בציונות הדתית סכנה עבורם אף יותר מזו החילונית.

שמעון כהן , י' באדר ב תשע"ד

אילוסטרציה
אילוסטרציה
פלאש 90

עטיפת הספר
הוצאת פרדס
היסטוריה של מאבק פנימי.

בימים אלה יוצא לאור ספרו של הפרופ' יעקב ראבקין, איש אוניברסיטת מונטריאול, 'ההתנגדות היהודית לציונות', אודות יחסו של הציבור החרדי לציונות ומניעי מאבקו בה לאורך השנים. בראיון לערוץ 7 מתייחס פרופ' ראבקין למחלוקת הניטשת ונמשכת בסוגיה זו.

בראשית דבריו מציין פרופ' ראבקין כי לטעמו העימות סביב חוק הגיוס אינו אלא קצה הקרחון ועל מנת להתמודד עם ההתנגדות הכוללת לציונות יש לחקור ולהבין את יסודותיה ומניעיה.

את חקר הסוגיה החל ראבקין בצעירותו וכבר אז ראה בשני אפיקים את המניע המוביל למאבק הבלתי מתפשר של החרדים בציונות – שלושת השבועות והחשש מהתכנית החברתית שהציגה הציונות בבקשה להקים חברה חדשה המשוחררת מעול הגלות ומעול המצוות. שני הפרמטרים הללו הובילו את הנהגת הציבור החרדי להתנגדותה התקיפה למפעל הציוני.

עם זאת באשר לימינו אנו מציין פרופ' ראבקין כי סוגיית שלוש השבועות כבר אינה מעסיקה את הציבור כולו למעט מספר רבנים בודדים והקהל כולו עסוק בשמירה על זהותו שאינה ישראלית במהותה. "כעת האנשים לא דנים בשאלה הזו. זה כבר מאבק חברתי. לא רוצים לשמוע על כניסה למיינסטרים הישראלי".

ראבקין סבור כי ככל שהציונות תבקש לקדם חקיקה שמגמתה שילוב הציבור החרדי בעשייה הישראלית הרי שהחרדים יתבצרו בעמדותיהם ואף יתאחדו באופן בלתי אופייני לחלוטין כפי שניתן היה לראות בעצרת נגד הגיוס כאשר עדות, פלגים ומגדרים חברו יחד לקריאה נגד החוק ונגד מגמת השילוב וההשתלבות העולה ממנו.

בדבריו מציין פרופ' ראבקין כי העצרת לא כלל את אנשי נטורי קרתא וכשיצר הוא עצמו קשר עימם כדי לדעת מדוע לא הופיעו, השיבו לו שהעצרת מתנגדת לגיוס חרדים ואילו הם מתנגדים גם לגיוס חילוניים.

בהמשך הדברים נשאל פרופ' ראבקין אם ראיית הסיכוי להשתלב כאיום היא שמובילה את הציבור החרדי להתנגדות תקיפה כל כך כלפי הציבור הציוני דתי. ראבקים מאשר את הדברים וקובע כי היכולת של הציבור הציוני דתי לשלב בין לימוד תורה לעשייה ציונית מהווה איום חמור יותר עבורם מאשר הציבור החילוני.

הוא אף מדגים חשש זה במציאות אותה הוא מכיר ממונטריאול ובה בבתי הספר החרדים מלמדים מורים לפיזיקה ומתמטיקה גויים בלבד ולא יהודים על מנת שלא להראות לתלמידים שהשילוב בין תורה למדע אפשרי. גישה כזו רואה בעולם הגויי איום פחות מזה שבעולם החילוני וכהמשך ישיר מהווה הציונות הדתית איום חמור יותר מזו שמציג הציבור החילוני. זו לדבריו הסיבה שרבנים במגזר החרדי מדמים את הציונות הדתית לחזיר המציג טלפיו ואומר ראו טהור אני ומסבירים כי אנשי הציונות הדתית אמנם מתלבשים כמי ששומר תורה ומצוות אך בפועל הם ציוניים בדיוק כמו הציבור החילוני ומכאן גודל האיום על תפיסתם.

יצוין כי ספרו החדש של פרופ' ראבקין סוקר את התנועה הציונית, מיום הקמתה ועד ימינו, מנקודת מבטם של מתנגדיה היהודיים, ובוחן את ההתנגדות היהודית לציונות מבחינה דתית, חברתית, מדינית ואינטלקטואלית. הוא מראה כי ההתנגדות חצתה את כל עדות ישראל, מווילנה וניו יורק עד בגדד וקזבלנקה, ומצביע כי המאבק בין הציונות למתנגדיה הגיע עד חירוף נפש, כאשר פעיל יהודי אנטי ציוני נרצח על ידי פעילי ההגנה. הספר מסביר מדוע התנגדות זו מסרבת להיעלם גם לאור הצלחותיה המרשימות של מדינת ישראל בתחומי הביטחון, הכלכלה והתרבות.