'פוגעים במאיר הר ציון כחלק מאג'נדת השמאל'

ד"ר מילשטיין: מאיר הר ציון ז"ל חולל מהפך תודעתי בצה"ל והטמיע את המסוגלות לנצח. הביקורת על מעשי נקם שביצע מונעת מאג'נדה שמאלנית.

שמעון כהן , ט"ו באדר ב תשע"ד

נתניהו בהלוויה
נתניהו בהלוויה
צילום: אבי אוחיון

אכן גיבור אמיתי. מילשטיין

ביום שלאחר הבאתו למנוחות של מאיר הר-ציון ז"ל תיאר ביומן ערוץ 7 ההיסטוריון הצבאי, ד"ר אורי מילשטיין, את תרומתו הייחודית לעיצוב דמותו של צה"ל.

כבר בראשית הדברים מבהיר ד"ר מילשטיין כי תרומתו של הר-ציון לצה"ל היא תרומה גדולה גם אם לא ניתן להגדירה כנוגעת לתורת הביטחון וגם אם היו אחרים אמיצים לא פחות ממנו. "הייחודי אצלו היה השילוב בין יכולת הלחימה, היכולת הטקטית והאומץ לבין הפטריוטיות. היו בתולדות המדינה לא מעט פטריוטים שהיו רחוקים מלהיות לוחמים והיו לוחמים שמדינת ישראל לא עניינה אותם אלא העסיקו אותם שיקולים פוליטיים ואישיים. מאיר הר-ציון היה מפקד טקטי יוצא מן הכלל שהיה מוכן להקדיש את כל היכולת שלו למען קיומה של מדינת ישראל וכדי לנטרל את האיומים עליה. השילוב הזה היה לסמל ודוגמא באותה תקופה ובתקופות שלאחר מכן".

ממשיך מילשטיין ומספר על הדמויות שהובילו מהפך תודעתי בצה"ל. היו אלה הר-ציון, שרון שפיקד על ה-101 והיה מפקדו של הר-ציון ושלמה באום שהיה האיש החושב. באשר לקשר בין הר-ציון לשרון מזכיר מילשטיין את דבקותו של הר-ציון בשרון והליכתו אחריו עד לימי ההתנתקות, ימים בהם הגדיר את שרון כמי שבוגד בארץ ישראל וביקר אותו חריפות על כך, ובכך הוכיח את העיקרון שהוביל אותו, העיקרון לפיו ארץ ישראל מעל הכול, גם מעל הקשר האישי.

עוד מוסיף מילשטיין ומציין את הגיבוי שקיבלה חבורתם של שרון הר-ציון ובאום מבן גוריון ומדיין בתקופה שאחרי מלחמת העצמאות, תקופה שבה צה"ל לא סיפק את הסחורה הביטחונית כפי שהוכח בעצם המשך קיומה של מלחמת הערבים בנו, מלחמה שנמשכה באפיק הטרוריסטי. "הניסיונות להילחם בכך נכשלו כישלון טוטלי. בשנת 53', בתקופת הרמטכ"לות של מקלף, קמה החבורה שהיום היו מכנים אותה ש"לקחה את החוק לידיים" אבל לא במובן הפלילי אלא מתוך תפיסה שאומרת שהעומדים בראש המדינה מסכנים את קיומה כי אין להם פתרון למצב. הם כינו את הנהגת המדינה 'זקני ציון' וסברו שהם צריכים להציל את המדינה לא בקיום הפקודות כי הפקודות הן חסרות שחר, אלא בביצוע המשימות בצורה הטובה ביותר".

"מאיר הר-ציון היה איש הביצוע. מה שהיה חסר אז זה יכולת ביצוע שתוכיח שהיהודים מסוגלים כפי שתיאר זאת ז'בוטינסקי בספרו 'שמשון' ומאיר הר-ציון היה סוג של שמשון כזה. הביצועים שלו הוכיחו הבנת שטח, סיירות ויכולת טקטית להגיע אל האויב ולהתגבר עליו. היכולת הזו הושרשה לאחר פירוק ה-101 בגדוד 890 שבו מאיר הר-ציון היה לאגדה", אומר מילשטיין.

באשר לפרשה שהועלתה מאז פטירתו בתקשורת, פרשת הנקמה ברוצחיה של אחותו של הר-ציון, סבור מילשטיין כי מדובר היה במעשה מתבקש והגדרת הבדואים שחוסלו בידי הלוחמים כ'חפים מפשע' היא הגדרת שווא שכן מדובר בבדואים שתפסו את האחות והחבר שלה ורצחו אותם, כך שגם אם ראוי היה שממשלת ירדן תעמיד אותם לדין הרי שמהרגע בו לא נהגה כך ממשלת ירדן היו ראויים אותם רוצחים לנקמה.

מילשטיין מציין כי אמנם הפעולה לא זכתה לגיבוי של ראש הממשלה משה שרת שהיה אז מתון, "או מה שנחשב בימינו כשמאלני", אך הר-ציון זכה לגיבוי של שרון, בן גוריון ודיין ואם מישהו מגדיר אותו כרוצח אין סיבה שלא להוסיף את הכינוי הזה גם לשמותיהם של האחרים. "המעשה הזה היה חלק מהמפכה שלא לחכות שיבואו להכות אותנו והעובדה היא שהציבור, גם אחרי מותו של הר-ציון, רואה בו אגדה ומתייחס אליו כאל גיבור".

להערכתו של מילשטיין הביקורת כלפי הר-ציון מגיעה מקבוצה של אינטלקטואלים, עיתונאים ואנשי שמאל נובעת ממאבק עקרוני שלהם בתפיסת ארץ ישראל וכחלק מהאג'נדה שלהם לקידום רעיון המדינה הפלשתינית. לטעמו לא הר-ציון מעניין אותם אלא נתניהו. עוד הוא סבור שתמיכתו של הר-ציון בהתיישבות היא שמביאה אותם למתקפה ולביקורת עליו. "חלק מהמאבק שלהם למען אג'נדה של שתי מדינות זה בין היתר להוריד את דמותו".