תמימות מודרנית?

אינטרנט, פייסבוק, טוויטר, וואטסאפ, פורומים.. תכנים לא הולמים מגיעים עד הבית. נעים לנו לחשוב שהילדים שלנו חזקים. אז זהו, שלא.

רעות כהן , ט"ז באדר ב תשע"ד

אובדן התמימות
אובדן התמימות
Thinkstock

אינטרנט, פייסבוק, טוויטר, סרטים, צ'אטים, סדרות, וואטסאפ, פורומים.. בתקווה שלא החסרתי דבר ברשימת האתגרים שעומדים בפני המתבגרים- והבוגרים בימינו.

ממרחק שנות דור ניתן להיזכר בימים בהם כדי להיחשף לתכנים לא הולמים היה צורך להתאמץ קצת.. לצאת לחנות, להזיע.. להסתיר, לקנות. היום מסתבר, נפרצו כל הסכרים. הכל בכל מכל מגיע עד הבית, יותר נכון עד המסך. החל מתכנים שלא מתאימים, כלה בתמונות, סרטים, קשרים ווירטואליים ומעשיים.. לא חייבים לעצור באדום. אף אחד לא יודע, עוקפים את החסימות במחשב – רימון, נצח, נתיב.. משנים סיסמאות, אבא ואמא הולכים לישון וחיי הלילה של בני העשרה רק מתחילים..

התחומים האלו קשים לעיכול. אנשי המקצוע בתחום ידווחו על בני נוער אבודים בין סבכי הערוצים הווירטואליים. על משפחות שהתפרקו כתוצאה מהתמכרות של אחד מבני הזוג. ובכל זאת, בחברה שלנו, אנו מעדיפים לדבר על הנושאים האלו מרחוק. להזהיר, להפחיד, לא לדעת יותר מדי, שזה לא יגע בנו. במשפחה שלנו המאושרת והרגועה. אנחנו לא רוצים לדעת למה אפשר להיחשף. נעים לנו להאמין שהילדים שלנו מספיק חזקים להתמודד עם האתגרים המונחים לפתחם.

אז זהו, שלא.

מהשטח צפים ועולים סיפורים.. על בנות 'דוסיות' בכל קנה מידה, תפילת מנחה, שרוולים ארוכים.. ושוטטות משמימה במרחב הווירטואלי בלילות. על נערה שמתפללת להקים בית עם מישהו רציני וטהור לב.. ובינתיים מוכרת את נשמתה בצ'אטים. על אלו שנסחפו מבלי משים לאיזשהו קשר 'תמים' ו'בלתי מזיק' שסוחף אותן מטה מטה, בלי שבכלל רצו להיות שם. על כאלו שלאחר אמירת 'יום' בספר תהילים שוטפות את עיניהן בתכנים מהרמה הכי נמוכה. מי יעזור להן?

תמימות. סקרנות,חוסר ניסיון, חוסר הכנה וחוסר הבנה. לא תמיד מדובר על בנות שלא קיבלו חום ואהבה בבית, או על כאלו שלא הציבו להן מספיק גבולות (למרות שאין ספק שמדובר בטריגרים משמעותיים). אנו חייבים להפנים שהדור היום שונה מפעם. שהעולם בו אנו חיים עבר שדרוג משמעותי ושהמילים 'שלום לתמימות' אינן סיסמא. הן מציאות שמחיבת התייחסות מעמיקה.

בספר 'כי בא אורך' מבקשים הודיה וליאור לביא, בפעם הראשונה, לכתוב אל ליבן של בנותינו, בצורה עדינה ומכובדת להסיר את הלוט, להסביר ולהבהיר ממקום של אמת ועצמה פנימית. את החושך לא מגרשים במקלות, רק באור פנימי. הספר מיועד לכל אחת מהבנות. זו שמתמודדת עם מחשבות מטרידות, וזו שנלחמת ברצון להפסיק לראות/לקרוא/לצ'וטט. כל אחת תמצא בספר את הפינה שלה ואת השלב ממנו היא יכולה להתחיל, ולהפוך את הדרך הזו להתעצמות פנימית וצמיחה רוחנית. הספר איננו אינפורמטיבי בלבד, בשילוב מקורות יהודיים הספר מהווה הכוונה מעשית, ותמיכה רגשית ורוחנית עבור כל בחורה שמבקשת למצוא את הדרך אל השלווה והאור.

בשנה החולפת הוציא המחבר – ליאור לביא, ספר בשם 'יוצר אור' העוסק בנושאים מקבילים ומיועד לבנים. הספר זכה ברוך השם להצלחה רבה,  ובעקבותיו התעורר ביקוש – הבנות גם הן צריכות מענה, השטח ריק. החלל גדול. המשימה הזו הייתה נראית בהתחלה קשה ליישום, בפרט משום ההעזה והאומץ, לכתוב עבור בנות דתיות על הנושאים של כבוד עצמי ושמירת הלב והעיניים. המלאכה לא הייתה פשוטה. ימים וחודשים של התייעצות עם אנשי מקצוע, רבנים ואנשי חינוך. האחריות הייתה רבה, אין ספק שסוגיות אלו מעולם לא נפתחו בציבור שלנו בצורה הזאת. מחשבה הושקעה בכל פרט, החל מהתוכן וכלה בעיצוב ובסגנון הקליל והמרתק שמאפשר מצד אחד קריאה נעימה ומושכת, ומצד שני – יוצר דו שיח בוגר וגלוי, ללא התעלמות והכחשה, ללא הטפה וללא השארת החזית ריקה.

"כי בא אורך" מביא את האור אל הלב. עמוס ברעיונות השקפתיים וידע הלכתי ויהודי הוא סולל את הדרך פנימה. ממליצה בחום לכל נערה, לכל מתבגרת, לאמהות, מורות ואנשי מקצוע.

צאו אל הדרך שהופכת חולשה לעוצמה גדולה. זו הדרך שלכן.

כותבת המאמר רעות כהן היא מנחת פורום נשים באתר 'שמור עיניך'