שאלה:

שלום רב,
ילדתי בת השנתיים סובלת מפחדים: היא מתעוררת פעמים רבות בלילה ורוצה שאני או בעלי נשב לידה ונחזיק לה את היד
ובאופן כללי היא לא מצליחה להרדם בלי שנחזיק לה יד.

במשך היום, כל רעש קטן מהבית או מחוצה לו מעיר את תשומת לבה והיא אומרת "אמא, אני מפחדת... מה זה?". האם זה נורמאלי?

כשיש דפיקה בדלת היא מיד בורחת אלי ולופתת אותי בחזקה. אני מרגישה שזה קצת קיצוני ואני לא יודעת איך להגיב. האם כל הנ"ל נורמאליים לגילה או שיש לבדוק מה חבוי כאן מעבר?       

תשובה:

שלום וברכה,

פחדים וחרדות הן תגובות טבעיות והכרחיות המלוות את תהליך התפתחותו של כל ילד.

כל שלב התפתחותי מאופיין בסוגי פחדים שונים, מגיל עשרה חודשים עד גיל שלוש, יכולים להופיע פחדים הקשורים לפרידה, לשינה, פחדים מבעלי חיים, מרעשים ומחושך. הפחד יכול לבוא לידי ביטוי בהיצמדות להורה, בבכי ובקשיי הירדמות, כפי שקורה אצל בתך.

במצבים אלה הילדה זקוקה לתמיכה הורית שתאפשר לה לאסוף את כוחותיה ולהתחיל באופן הדרגתי להתמודד עם הקושי. נתחיל מהלילה, שזהו זמן שילדים מאבדים את חוש ההתמצאות, יש אפקט מוגזם לרעשים, לצללים ולקולות, תחושת בדידות ללא ההורה על ידם. כל אלה מעצימים את תחושת הפחד.

בנוסף, השינה מהווה מעין פרידה, שילדים רבים חוששים מפניה. חשוב לייצר אוירה מרגיעה ותומכת במשך היום, ליצור טקס "לילה טוב" לפני השינה. יש לנסות לשמור על איזון בין מתן תחושת ביטחון והגנה לילדה יחד עם שמירה על גבולות. כאשר מתעוררת בלילה יש להיענות לצורך שלה ולהחזיק לה את היד, בהדרגה ניתן לסייע לה לעבור להחזיק איזשהו חפץ שהיא קשורה אליו ויכול להרגיע אותה.

לגבי הפחד מכל רעש מהבית או מחוצה לו, נראה כי בתך לא יודעת מהו מקור הרעש ומהי הסיבה לו, היא חשה שאין לה שליטה עליו, ע"מ להשלים את המידע החסר ילדים לעיתים מדמיינים כל מיני סיבות ומפחדים מהמצאותיהם. חשיפה הדרגתית למקור הפחד יכולה לסייע להתגבר עליו. חשוב לאפשר לביתך לחקור את מקור הרעש ולהכיר אותו כדבר שלא מזיק.

ניתן לשחק במשחקים המשלבים דפיקות בדלת, לשיר שירים על מי זה דופק בדלת? אם מפחדת מכלי שמרעיש ניתן למצוא תמונות של הכלי, להסביר לה מה תפקודו, כיצד פועל, מהם שימושיו, לשחק עם כלי צעצוע, ניתן לשחק חזק-חלש, לחקות את הרעש בשקט ואח"כ בהדרגה ליותר חזק.

לא ציינת האם הבת נמצאת במסגרת כלשהי בשעות הבוקר וכיצד היא מתמודדת בה. לעיתים ילדים ששוהים בבית, ופחות חשופים למגוון דמויות וחוויות, הינם רגישים ופגיעים יותר.

ישנם ילדים שיש להם באופן מולד נטייה לחרדה וקושי להתמודד עם שינויים, יישנם ילדים בעלי רגישות ייתר. כדאי לברר האם אצל בתך ישנן רגישויות בתחומים אחרים כמו: מגע, ריחות, טעמים. במקרה כזה מומלץ לפנות להתייעצות עם אנשי מקצוע כמו: רופא התפתחותי או ריפוי בעיסוק ואף לקבל הדרכה הורית לגבי דרכי התמודדות והתייחסות המותאמים לבתך.

מעבר לכך חשוב לשים לב האם עברה אירועים טראומטיים, אובדנים, מעברים או שמגיבה לאירועי חיים נורמטיביים כגון: הולדת אח או מעבר דירה. אם לאחר ניסיונות תמיכה וחיזוקים מצידכם ההורים,לא יחול שיפור, במצב כזה חשוב לפנות לטיפול ולהדרכה הורית ע"מ לסייע לכם ולבתכם להתמודד טוב יותר עם הפחדים ולהגיע למצב של ביטחון ורגיעה.

אתי פוירורקר, עו"ס קלינית M.S.W.
פסיכותרפיסטית מכון שילה