הפוליטיקה של המיסיון

בכיר ב"יד לאחים" מתריע: פעילים נוצרים חודרים לשורות צה"ל ומנסים להתברג במפלגות הגדולות.

ישי פרידמן , כ"ה באדר ב תשע"ד

מתעמתים עם המיסיון בשטח
מתעמתים עם המיסיון בשטח
צילום: יד לאחים

עד לפני שנה וחצי יחיעם פליישמן לא חשב שעבודתו ומרכז חייו יהיו בסיוע לנפגעי כתות ומיסיון.

הוא הרי מגיע מתחום החינוך, ויחד עם אשתו וששת ילדיו הייתה המשפחה בית חם לבני נוער בסיכון. בנוסף לכך, פליישמן עבד בחינוך ובהוראה בבתי ספר שונים.

עיסוקו ב'יד לאחים' ככתובת לנפגעים מצד אחד ובילוש ומעקב אחרי כתות ומיסיון, שבשנים האחרונות רק הולכים ופורחים במדינת ישראל, הגיע במקרה כתוצאה מחיפוש עבודה בעיתון.

ביום הראשון שלו בעבודה הבין פליישמן, כך הוא מספר, שהוא בעצם לא עזב את תחום החינוך והסיוע לנוער במצוקה.

מלכודת דבש לחיילים בודדים

פליישמן (36), תושב עץ אפרים, נשוי ואב לשישה, הוא בוגר ישיבת ההסדר בנווה דקלים. התחנות המקצועיות בחייו עד כה עברו בליווי של נוער בסיכון ובשדה החינוך. בשלב מסוים הוא פנה לחפש עבודה בתחום החברתי, עם השקה לחינוך ולניהול. את העבודה ב'יד לאחים' הוא בא לבדוק לא מתוך אידיאולוגיה של מלחמה במיסיון. לא היה לי כל רקע בתחום, הוא מספר, אבל המפגש עם הסיפורים האנושיים במסגרת העבודה בארגון משכו אותו עמוק לתוך התחום.

את מאות הפניות שמגיעות לפליישמן, מנהל מחלקת הצלה מכתות ומיסיון ב'יד לאחים', אפשר לחלק לשתי קבוצות עיקריות. הראשונה, אנשים שפונים כדי להזהיר מפני תופעה של מיסיון או כתות שהקימו להן מאחז בשכונתם, או מבקשים דרכים ועצות להתמודדות עם התופעה. השנייה, והיא הקשה היותר: בני משפחה שמתחננים לחילוץ ילדיהם מכתות או קבוצה מיסיונרית שהצליחו לכבוש את לבבות יקיריהם.

והנה סיפור אופייני שהגיע לידי פליישמן. אישה שהתגרשה מבעלה הכירה קבוצה דתית נוצרית בשם 'עדי ה''. קבוצה זו מונה בישראל כ‑4,000 מאמינים והם פזורים בכל רחבי הארץ. מדובר בקבוצה דתית ייחודית: חבריה אינם משרתים בצבא ומסרבים לתרום דם ולקבל מרות מהשלטון או רשויות מדינה. האישה, שהפכה להיות חלק מהקבוצה, הכניסה גם את בנה המתקרב עוד מעט לגיל בר המצווה שלו. האופי של הקבוצה הזו, טוען פליישמן, הוא ניתוק מהסביבה הקודמת וציות עיוור לקבוצה. הסבתא ניסתה להשפיע על כלתה שלפחות תחגוג בר מצווה לבנה, אך היא ניתקה קשר וגם הילד מתנהג כאילו אינו מכיר את אביו ואת בני משפחתו. "היא סיפרה לנו בדמעות שהיא לא מאמינה שבארץ ישראל הנכד שלה יעבור על דתו", אומר פליישמן, "בגלות במדינות ערב, היא אמרה: חיינו בין הערבים והמוסלמים. אף אחד לא המיר את דתו ולא התכחש לאלוקי ישראל. והנה כאן, במדינה היהודית, אני לא מצליחה לדבר עם הנכד שלי שמגיע לו לחגוג בר מצווה".

הסיפור התגלגל לבית המשפט אחרי שהכת החליטה לתבוע את הסבתא על הטרדה, לאחר שהאחרונה הייתה מתקשרת שוב ושוב בדרישה לשוחח עם נכדה. מי שייצג אותה בבית המשפט הוא עו"ד איתמר בן גביר.

בימים אלו פליישמן מלווה שתי נערות חרדיות שהצטרפו ליהודים המשיחיים, קבוצה שהולכת וגדלה בשנים האחרונות במדינת ישראל. "מדובר בשתי נערות שמגיעות מבתים הרוסים, והן חיפשו חום ואהבה ומקום להיאחז בו. בנקודת השבר הזו הופיעו היהודים המשיחיים, שזו קבוצה נוצרית לכל דבר ועניין, והצליחו להמיר את דתן", אומר פליישמן.

פליישמן לא מתבלבל כשאני שואל אותו אם הוא עוסק בבילוש ומעקב אחרי כתות ונפגעי הכתות. "בדרך כלל המידע מגיע אלינו מבני משפחה מודאגים שמספרים לנו על הילד או בת או בן הזוג שהשתנה פתאום ונעלם להם", מספר פליישמן, "אבל להגיד לך שאני לא אוסף מידע על כתות וארגונים? אני אוסף מידע על פי מה שהחוק מאפשר לי. זו לא בעיה להשיג מידע בצורה חוקית. יש פייסבוק, אינטרנט, המידע נגיש. אם צריך להיות במקום מסוים בשביל להיפגש עם נפגעי הכתות וליצור אינטראקציה איתם, אנחנו נדע למצוא את המידע המתאים ולהיות שם. אין לי שום בעיה לאסוף מידע בשביל להציל יהודים".

אבל מה בעצם שורש הבעיה? הרי החוק לא אוסר על אנשים להמיר את דתם לנצרות. אותם מיסיונרים לא מצמידים אקדח לרקתם של שומעי לקחם. אז על מה המלחמה?

"ראשית, לא כל מי שמצטרף לאותן קבוצות מיסיונריות או כתות מודע לכך שהוא ממיר את דתו. כיהודי חשוב לי להיות שם על מנת להסביר לו מה הוא עושה עכשיו ומה המשמעות של הדברים. אבל הבעיה הגדולה עם מיסיונרים כמו היהודים המשיחיים או הכתות האחרות, היא הדרכים המניפולטיביות והשקריות שבהן הם פועלים. הם מזהים אנשים ברגעי משבר, לא מספרים להם בהתחלה מי הם ומה מטרתם. אחרי שהם קונים את הלבבות ועוטפים את זה עם הרבה הטבות משמעותיות כמו בית חם, עבודה בקהילה שלהם, אוכל, בגדים, לימודים וכל מה שצריך, הם מנתקים אותם מהמשפחה הקודמת ומכל מי שרק רוצה לדבר איתם על חייהם הקודמים".

פליישמן נותן דוגמאות: "למשל, הניסיון לניצול ציני של חיילים בודדים. חשפנו קבוצה של יהודים משיחיים שחדרו לבית החייל בירושלים, וכל ערב שבת היו מגיעים ומזמינים חיילים בודדים לחפלות. זה מאוד אופייני לקבוצות הללו להגיע למקום כמו בית החייל. בדרך כלל מדובר בחיילים בודדים, חלקם באים ממשפחות מצוקה, הרבה עולים חדשים. כר נחשב לבישׂור (פעולה מיסיונרית של העברת "הבשורה", י"פ). חברי הכת המשיחית היו מזמינים חיילים לחפלות בווילות שונות, חלקן בשכונת אבו טור. בחפלות הללו הכול זרם כיד המלך: שתייה, אוכל, סיגריות, מוזיקה, הכול. עד שבשלב מסוים כיבו את המוזיקה ואחד המארחים החל להטיף על ישו במלוא המרץ. היו חיילים שהושפעו והתחברו לחומרים, ואחד החיילים הוטבל. חיילים שנדהמו מהעזות של המיסיונרים עדכנו אותנו מהנעשה בשטח. פנינו למשרד הביטחון ולצה"ל והפעילות הופסקה. זו דוגמה קלאסית להתנהלות מיסיונרית. ניצול אנשים שנמצאים בנקודת זמן חלשה, תוך הסוואת המטרות האמיתיות על ידי נתינת הטבות וכספים".

רק בימים האחרונים, מציין פליישמן, ניתן פסק דין נגד קבוצת עדי ה' בנתניה ששכרו כיתה באחד מבתי הספר בעיר. חברי הקבוצה לא סיפרו למנהלת בית הספר מי הם ומה אמונתם. לכשנודע למנהלת שמדובר בקבוצה נוצרית העוסקת בבישור, ביקשה לבטל את העסקה. עדי ה' גררו את מנהלת בית הספר ואת עיריית נתניה לבית המשפט, שם פסק השופט כי הם לא באו לעסקה בידיים נקיות. "מדובר בפסק דין משמעותי", אומר פליישמן, "תמרור אזהרה לארגוני כתות ומיסיונרים המחייב אותם בגילוי נאות ואמירת אמת בפעילויותיהם".

"המיסיון – משרד פרסום כושל"

ימי החגים הם כר נרחב לפעילות מיסיונרית, מספר פליישמן. היכן שיש סיוע לנזקקים ונתינת ארוחות חמות - יש מיסיונרים, הוא קובע. ולא, הוא לא קונה את החסד-חינם של הארגונים הנוצריים. "יצא לי להכיר קהילה ביפו שעושה 'ליל סדר' בחול המועד. הגעתי לשם כדי לראות על מה מדובר, וראיתי שבפרסומים לאירוע לא הוזכר דבר וחצי דבר על כך שמדובר בארגון משיחי מיסיונרי. אז עמדנו שם, כמה אנשים מ'יד לאחים', חילקנו פלאיירים והזהרנו את האנשים. היו צדיקים שאמרו לנו 'לא ידענו שהם נוצרים' וויתרו על הארוחה. אבל היו כאלו שנכנסו כי הם רצו ארוחה חמה. לקראת פסח אנחנו נעמוד במקומות האלה עם דוכנים וארוחות חמות. אסור שיהיה מצב שיהודי שרעב ללחם ייאלץ לכתת רגליו למקומות של מיסיונרים".

ברחבי ישראל פרושות כ‑150 קהילות משיחיות, שבין השאר עוסקות גם בפעולות מיסיונריות. כמעט אין נקודה בארץ שאין בה קהילה או קבוצה משיחית. כמויות הכספים שמושקעות ב"בישׂור" ופרסום שמו של אותו האיש, רבות במיוחד. "אם הייתי לקוח של חברת הפרסום הייתי זורק אותם מכל המדרגות", צוחק פליישמן ומסביר: "משקיעים פה מיליארדים. אין אתר חדשותי שלא תמצא בו פרסומת שקשורה לאחת הקהילות. אבל צריך לומר שביחס להשקעה אין תוצאות בהתאם".

חלק מפריחת הארגונים המיסיונריים, טוען פליישמן, הוא פונקציה של כסף. יש מאות כנסיות שמעוניינות להזרים כספים לארץ בתקווה להכניס קצת "יידישקייט נוצרי", ויש לא מעט "מבשרים" שישמחו לתווך בין הכנסיות לעם היושב בציון ובדרך לגזור קופון שלם.

כך למשל ניתן לראות ביוטיוב סרטון של אחד המיסיונרים הפעילים בארץ, כשהוא יושב עם יהודי חרדי כביכול. הלה טוען כי הוא תלמיד של המקובל הרב יצחק כדורי זצ"ל, שסיפר לו באופן אישי כי המקובל גילה את אור הנצרות. מי שמסתכל בסרטון רואה שההתנהגות של התלמיד החרדי משונה עד מאוד, הטקסטים מאולצים והוא חוזר כתוכי אחרי המיסיונר הנלהב. פליישמן הגיע לאותו "תלמיד של הרב כדורי". מסתבר שלא מדובר בחרדי אדוק, גם לא בתלמיד של הרב כדורי, אפילו חילוני מסורתי אין כאן. אבל סיפור של כסף יש ויש. "אותו מיסיונר מפברק סיפורים בשביל לקבל כסף מכנסיות בחו"ל, חד וחלק. הוא שכנע את אותו 'תלמיד של הרב כדורי' לשים כיפה שחורה על ראשו ולספר את מה שסיפר עם הבטחה שעל כל כמה מאות צפיות של הסרטון, הוא סוגר לו את כל החובות. הוא לא חרדי, ולא תלמיד של הרב כדורי. מדובר בחילוני שנשוי לגויה וזקוק לכסף והוא גויס לתעמולה".

בשנים האחרונות ישנה סאגה שלמה סביב הסיפור של הרב כדורי זצ"ל והמיסיון. כמה פעילים מיסיונרים טוענים כי יש בידם "פתקה" שבה כתב זקן המקובלים כי אותו האיש הוא המשיח. מאז שהשמועה הזו עשתה לה כנפיים בחצרות מיסיונרים, החלו האחרונים לשווק את הסיפור תחת כל אתר אינטרנט רענן, כאשר מגויסים לסיפור אנשים כמו אותו "תלמיד של הרב כדורי" המספר על המעשייה ולא שוכח לומר "הללויה" בכל משפט שני. משפחת הרב כדורי ביחד עם 'יד לאחים' מתכוונים להגיש בקרוב תביעה על הונאה ושימוש לרעה בשמו של זקן המקובלים. פליישמן: "ודאי שהרב כדורי לא כתב את הדברים. זה לא הכתב שלו וקל מאוד לזהות את הדברים. אבל כמות הסרטונים שיש ברשת על השקר הזה היא מטורפת. הסרטון על הרב כדורי מופיע בשפות שאתה לא יכול לדמיין בכלל".

עוקפים את חוק השבות

בשנים האחרונות אפשר למצוא פעילים מקבוצת היהודים המשיחיים שפועלים במסגרות שונות גם במרחב הציבורי בישראל. פליישמן מספר על התארגנויות של פעילים מקהילת היהודים המשיחיים למען שינוי חוק השבות, ובין היתר להשפעה על הליכוד וישראל ביתנו.

כך למשל, קבוצה של פעילים משיחיים הקימה בשנה האחרונה בפתח תקווה משרד עורכי דין שמטפל בין היתר בנושא הגירה של יהודים משיחיים לארץ. על פניו, יהודים אלה אינם כלולים בחוק השבות, משום שהם אינם נחשבים יהודים מרגע שקיבלו עליהם את הנצרות. בראש המשרד עומד עו"ד ג'יימי כהן, תושב ארה"ב. כהן הכחיש בעבר בשיחה איתו כל קשר למיסיונריות. אך בהרצאה שנתן בארה"ב לפני קהל נוצרי הוא סיפר שעכשיו זו השעה של יהודים משיחיים לעלות לארץ. "כיום ישראל זו הקהילה היהודית הגדולה בעולם", הסביר כהן בהרצאה שנתן, "זו הפעם הראשונה שזה קורה מזה 2,500 שנה, מאז תקופת ישעיה וירמיהו. אלפי ישראלים החלו להכיר את אלוהים, והסיבה לכך היא שכתוב בנבואות שקודם הם יחזרו לאדמה ואחרי זה לאלוהים. עכשיו זו השעה שלנו".

בהמשך התגאה בכך שהיה היהודי המשיחי הראשון שדיבר לפני חיילי צה"ל. "אחרי מלחמת לבנון השנייה הוזמנתי לדבר לפני 500 חיילים. הייתי היהודי המשיחי הראשון שדיבר בתוך מתקן צבאי ממשלתי לפני חיילים על אדמת ישראל, והצגתי את עצמי כמי שמייצג את קהילת היהודים המשיחיים מאמריקה. זה היה המסר שלי אליהם: קראתי מהכתובים מתוך ספר עמוס, ואמרתי להם: זה לא משנה מה חיזבאללה, חמאס או ארה"ב אומרים, אלא מה אלוהים אומר, והוא אומר שהוא החזיר אתכם בחזרה ולעולם לא תגורשו. מחיאות הכפיים מהחיילים היו סוערות", תיאר כהן בהתרגשות ופנה לקהל, "תבינו, אנחנו הולכים לשם כי אלוהים מנחה אותנו לחזור בחזרה".

פליישמן מציין שיש לא מעט פעילים מאמינים מקבוצת היהודים המשיחיים שחדרו לליכוד. כך למשל עו"ד כיילב מאיירס, בנו של ראש קהילה יהודית משיחית ואקטיביסט משיחי בעצמו, הוא חבר ליכוד פעלתן. ארגון מכון ירושלים לצדק, אשר בו מכהן מאיירס כיו"ר, הוא ארגון פרו-ישראלי, שמלבד פעולות צדקה ורווחה שהוא מפעיל שותף גם במלחמת ההסברה למען ישראל.

הקשר בין המכון לעולם הנוצרי בא לידי ביטוי בקרב מקימי העמותה, שרובם ככולם פעילים נוצרים. הכומר ווין הילסדן משמש כראש הקהילה הנוצרית 'מלך המלכים' בירושלים, קנת הנדרן הוא לטענת ארגון 'יד לאחים' מיסיונר, קארי סאמרס נוצרי אדוק מארה"ב, לינדה איריס כהן חברה בארגון נוצרי אחר שנקרא הפורום לחינוך מקראי (שגם בו חבר עו"ד מאיירס), המשמש כמכללה להכשרת כמרים משיחיים בנתניה - כל אלו היו ועודם בעלי המניות בעמותה, ויש גם אחרים שקשורים באופן כזה או אחר לעולם הנצרות. את הקשר של המכון הירושלמי לצינורות השלטון אפשר לראות למשל בסרטונים של המכון, בהם חברי כנסת שונים מככבים בפעילויות מכון ירושלים לצדק. באחד הסרטונים אפשר לראות פעילות התנדבותית של המכון עם בני העדה האתיופית. מי שחיבר בין המכון הירושלמי לקהילה האתיופית היה לא אחר מאשר ח"כ לשעבר מהליכוד ויועץ ראש הממשלה נתניהו לעדה האתיופית, אללי אדמסו.

לטענת אנשי 'יד לאחים', הניסיון להיכנס לליכוד הוא חלק ממגמה רחבה להפיץ את המשנה הרוחנית של היהודים המשיחיים. פליישמן למשל מראה ציטוט של מאיירס מתוך דברים שאמר בסמינר "היהודים המשיחיים לנוכח הפוליטיקה הישראלית", שצוטטו בביטאון האגודה הארץ-ישראלית של היהודים המשיחיים: "אני מאמין שאם אנו רוצים להשפיע ולקדם את הנושאים שיברכו את גוף המשיח, אין ברירה. עלינו להיות פעילים בתחום הזה. אני באופן חד משמעי בעד פעילות משיחית חברתית ופוליטית... אני חושב שהדרך הנכונה להשפיע היא להיכנס ולהיות מעורבים במפלגות גדולות כאזרחים".

בהקשר של כניסה לפוליטיקה, מציין פליישמן גם את הכניסה של קבוצת 'בני ברוך' או 'קבלה לעם' של הרב ד"ר יחיאל לייטמן, לליכוד. אליבא ד'יד לאחים' מדובר בכת לכל דבר ועניין, בגלל ההתנהלות הכיתתית המחייבת את ביטול הרצון האישי בפני הקבוצה והעומד בראשה. מקבוצה זו אגב, יצאה מפלגה לבחירות המוניציפליות בפתח תקווה וגרפה את מספר המנדטים הרב ביותר, כולל של קולות ממצביעי הבית היהודי. במאמץ של הכוחות הדתיים בעיר לא נכנסה מפלגת 'ביחד', שנציגיה הם חברי תנועת 'קבלה לעם' ו'הערבות' של הרב לייטמן, לקואליציה. "כל מי שראה את הבחירות בפתח תקווה ראה למי יש צבא ולמי יש חיילים בעיר. מדובר בקבוצה מאורגנת ומשומנת. רבים מהם עברו לגור בפתח תקווה, שם נמצא המרכז הרוחני של התנועה. מנהלי בתי ספר פנו אלינו וטענו שהם מתקשים להתמודד עם הפעילות של חברי הכת הזו, שמציעים אטרקציות לילדים ולהוריהם", מספר פליישמן, "אין להם את התקציב והארגון שיש ל'קבלה לעם'".

מגויסים ל"בשורה"

"הכניסה של אותן כתות לפוליטיקה היא כדי לצבור כוח, חד וחלק", אומר פליישמן, "הבעיה היא שאנחנו לא שמים לב מה האינטרס של אותם אנשים בכל הפעילות שלהם". כך לדוגמה, מציין פעיל 'יד לאחים' את העובדה שצעירים בני הקהילה היהודית-משיחית דווקא כן מתגייסים לצה"ל. אך מה הסיבה לכך? תוהה פליישמן, האם הם ציונים כמו שאנשי מכון ירושלים לצדק מכריזים על עצמם? האם הם מאמינים במורשת ההיסטורית של העם היהודי? בהגנה על העם היהודי?  

באחת החוברות של ארגון היהודים המשיחיים מטעם 'המכללה למקרא', ישנו מאמר שכותרתו: "שירות משמעותי או שירות עם משמעות?". במאמר מתוארת בעיה שמתמודדים איתה אנשי קבוצת היהודים המשיחיים, בה רבים מהצעירים מקבוצתם מתרחקים מדתם. עם זאת, השאלה המרכזית הייתה מדוע להתגייס לצבא היהודים? התשובה המרכזית הייתה שיש ציווי לציית לרשויות. לא מדובר בהזדהות עם העם היהודי אלא ציות לרשויות המדינה. כלומר, לו היו גרים היהודים המשיחיים בירדן או בארה"ב, לצורך העניין, הגיוס לצבא היה זהה בערכו לגיוס לצה"ל. כמו כן, מזכיר כותב המאמר, לא לשכוח שיש לפאר את "אלוהים", כלומר את אותו האיש, גם בצה"ל. "בכל מקום שיהיו בו, בין אם זה בצבא, בין אם זה בחייהם האזרחיים – עליהם לפאר את אלוהים, לספר אודותיו ולהיות עדים נאמנים כך שגישתם ומעשיהם ישקפו את אורו".

"זה כל הסיפור", קובע פליישמן, "הטפה למיסיונריות בכל מקום ובכל מצב. אנחנו נמצאים במערכה גורלית על זהות העם היהודי. אמיתות ותפיסות שהיו ברורות כשמש מאותגרות על ידי ארגונים וכתות שמנסות להשכיח את ההיסטוריה היהודית. התפקיד של 'יד לאחים' הוא להתריע ולסכל את הפעולות של המיסיון. ולציבור גם יש תפקיד: לא לשכוח את הזהות היהודית שידענו לשמור עליה אלפי שנים".