בקרוב ייאסר יבוא ושיווק סיגריות אלקטרוניות

בתום בחינת סוגיית הסיגריות האלקטרוניות הוברר כי הן מסוכנות לא פחות מהרגילות ובקרוב תופצנה תקנות לאיסור הפצתן ומכירתן בישראל.

שמעון כהן , ב' בניסן תשע"ד

עישון סיגריה. יצליח או לא?
עישון סיגריה. יצליח או לא?
פלאש 90

תקנות חדשות שתכליתן למנוע את הפצתן של סיגריות אלקטרוניות יופצו בקרוב מטעם משרד הבריאות. כך מפרסם אתר 'דוקטורס אונלי'.

על פי הדיווח ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופסור איתמר גרוטו, פירסם טיוטה לתגובת הציבור בדבר התקנות החדשות שייאסרו על ייצור, מכירה ושיווק בישראל של סיגריה אלקטרונית ומוצריה, כולל חומר המילוי (מחסניות).

התקנות יהיו חלק מתקנות הרוקחים וייכנסו לתוקף בעוד חצי שנה.

האתר מצטט מתוך דברי ההסבר לתקנות: "כיום הסיגריה האלקטרונית איננה כפופה להגבלות החקיקה מבחינת שימוש במקום ציבורי ומבחינת פרסום ושיווק (הצעה להחלת הוראות מגבילות אלו ממתינה לאישורה הכנסת). הסיגריה האלקטרונית ומוצריה מהווה סיכון בריאותי חמור לציבור והחומר הפעיל ניקוטין מוגדר "כרעל" בפקודת הרוקחים (נוסח חדש) תשמ"א, 1981.

לניקוטין, כאמור כחומר ממכר, השפעות פרמקולוגיות על גוף האדם. הוא מוכר כחומר פסיכו-אקטיבי וממריץ, גורם לשחרור חומרים שונים כגון אדרנלין, ודופמין. הוא גם משמש כחומר ריסוס בחקלאות (נגד כנימות). בניגוד לעלי הטבק, בנוזלי המילוי של סיגריות אלקטרוניות המכילות ניקוטין כמות החומר גדולה במיוחד ובריכוז גבוה כך שהוא יותר רעיל מהניקוטין שבעלי הטבק. בשונה מסיגריה רגילה המכילה כ-1 מ"ג ניקוטין המשתחרר במהלך עישון הנמשך כ-7 דקות, בסיגריה אלקטרונית הריכוז יכול להיות גם ל-42 מ"ג ב-2 סמ"ק נוזל, וכמות הניקוטין שתשתחרר בכל שאיפה איננה ברורה. גם משך השימוש עשוי להיות ארוך יותר".

עוד נכתב בדברי ההסבר כי "בשונה מסיגריה רגילה ובשל הכמות הגדולה של חומר המילוי, אין שליטה והגבלה על כמות הניקוטין (כפי שיש בסיגריה הבודדת, או בחפיסה בודדת) כך שהמשתמש מצוי בסיכון מוגבר להרעלת ניקוטין ולגירוי ניקוטינרגי למוח".

"יש חוסר אחידות בין איכות ובטיחות מותגי הסיגריות האלקטרוניות", מציין המסמך המוסיף ומספר כי "בעולם תועדו מקרים של דליפות מהמחסניות, חוסר אחידות בין ריכוזי הניקוטין של הסיגריות האלקטרוניות ובקבוקוני מילוי, וחוסר התאמה בין הריכוז המוצהר לריכוז שנמדד בפועל. תופעות אלו מהוות סכנה בריאותית חמורה להרעלה, בכלל זה גם בליעת החומר או חשיפת הגוף לנוזל המילוי דרך העור. הוא מסוכן במיוחד לילדים. במאי 2012 אירע בירושלים מקרה מוות ש פעוטה כתוצאה משתיית בקבוקון מילוי של סיגריות אלקטרוניות".

כמו כן הוברר כי הסיגריות האלקטרוניות נמצאו כמכילות חומרים רעילים נוספים ובהם: פרופילן גליקול שחשיפה נשימתית כרונית אליו העלתה תסמינים נשימתיים ודלקת מיתרי הקול. בקרב ילדים חשיפה זאת עלולה להחמיר אסתמה, תסמינים אלרגיים א דלקת באף, דיאתילן גליקול- שבריכוז של % 1 פוגע בעיקר בכליות ובמערכת העצבים. מהמסך עולה כי יותר מ- 600 מקרי מוות אירעו בעולם כתוצאה מהרעלות דיאתילן גליקול. חומר נוסף המצוי בסיגריות האלקטרוניות הוא ניטרוסמינים מסוג NNK ו–NNN המסווגים בידי הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן כחומרים מסרטנים. לחומרים אלה נוספים חומרים מסוכנים נוספים.

האתר מצטט את המסמך שהכין משרד הבריאות ובו נקבע כי סקר שבוצע בארץ העלה כי הצגת סיגריה אלקטרונית כחלופה לסיגריות הרגילות, בעיקר במקומות שבהם העישון אסור היא בגדר מצג שווא. המוצר איננו מסייע לגמילה מעישון, ולא הוכח, מדעית לכך, שאיננה מסוכנת ולא גורמת נזק בריאותי.

'דוקטורס אונלי' מדווח כי כדי להתמודד עם רגולציית הסיגריות האלקטרוניות הקים משרד הבריאות ועדה רב מקצועית ובין משרדית, כדי לבחון את כלל ההיבטים ולהמליץ על מדיניות. המלצות הוועדה הוצגו לנציגי חברות הסיגריות האלקטרוניות שהוזמנו להשמיע את עמדתם. הנהלת משרד הבריאות שקלה את כלל הדעות והעמדות והחליטה על אימוץ המלצות הוועדה: לאסור ייבוא, אחסון ושיווק של סיגריות אלקטרוניות והמוצרים הנלווים שלהן בישראל.