שלדון אדלסון
שלדון אדלסוןפלאש 90

מושל ניו ג'רזי כריס כריסטי הופיע השבוע בפני 'הקואליציה היהודית הרפובליקנית' והשתמש בביטוי "השטחים הכבושים" בקשר ליהודה ושומרון. מהר מאוד הוא עמד והועמד על טעותו והזדרז להתנצל, מתוך תקווה שהתנצלותו תגיע לידיעתו של שלדון אדלסון - חבר ותורם בכיר באותה קואליציה.

מתמודדים פוטנציאליים על מועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית עלו לרגל כדי להופיע בפני הארגון היהודי. בשמאל לא אהבו את התופעה, והמבקרים דיברו עליה בלגלוג כעל "הבחירות המוקדמות של אדלסון".

כידוע רק הכסף של אדלסון מדיף ריח רע, בעוד לכסף שהולך לארגוני השמאל אין ריח. אין גם מי שיבקר את המיליארד איש השמאל חיים סבן על תרומותיו הנדיבות למשפחת קלינטון ולברק אובמה ועל תמיכתו במוסד מחקר שהעניק תמיכה להסכם הגרעין הזמני והמסוכן עם איראן.

זה לא אומר שתמיד אפשר להסכים עם שיקוליו של אדלסון. לדוגמה, לקראת הבחירות לנשיאות ב‑2012 הוא תמך במועמדות הכמעט אבודה מראש של ניוט גינגריץ' בבחירות הפנימיות של הרפובליקנים. התערבותו האריכה את ההתמודדות הפנימית אצל הרפובליקנים ובכך פגעה בסיכוייהם. אבל ברור שאדלסון יעניק את סיועו הנדיב רק למועמד שהוא יוכל לסמוך עליו בקשר למדינת ישראל, והוא עושה זאת בלי שמץ של בושה והצטדקות. ויש להזכיר גם את תמיכתו הנדיבה בפרויקט 'תגלית', שהפך לכלי חשוב בטיפוח הציונות בקרב בני הדור היהודי הצעיר בארה"ב ובחיסון נגד התבוללות.

לכן גם אם הבעתי הסתייגות לגבי הקו שנוקט העיתון 'ישראל היום', ההשוואה שעשה נפתלי בנט בינו לבין 'פראבדה' - שופר המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות וכיום ביטאון המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית - היא מופרכת וקצת מקוממת. 'פראבדה' פרסם בעבר וממשיך לפרסם גם היום דברי שטנה נגד מדינת ישראל והיהודים. אדלסון, על פי שיקוליו, פועל מתוך דאגה לעם ישראל.

ביבי בר מזל

אם ב'ישראל היום' עסקינן, אינני בטוח שהיה נכון, בעקבות הרשעתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, להוציא גיליון שמזכיר אלבום ניצחון. אולם הכרעת הדין חשובה גם כמיצוי הדין על העבר וגם כהסרת איום עתידי.

מדובר באדם שהפך את עורו האידיאולוגי והתנדב להיות הסייר של אריאל שרון בשיווק תוכנית הגירוש. הוא היה כה שבע רצון מהישגי הגירוש, עד שבימים הראשונים של מלחמת לבנון בחר להודיע לעם ישראל שהצלחת המלחמה תכשיר את הקרקע ל"התכנסות" נוספת של מדינת ישראל. הוא עשה זאת בזמן שבו אנשים שנועדו להיות הקורבנות של אותה התכנסות לחמו בחירוף נפש בתוככי שמורות הטבע של חיזבאללה בלבנון. לאחר שנאלץ להתפטר מתפקיד ראש הממשלה לא חדל אולמרט להציק לנתניהו על פעולותיו גם בדברים שבקונצנזוס - לדוגמה המאבק נגד התחמשות איראן בנשק גרעיני.

להכרעת הדין יש חשיבות גם ביחס לעתיד. נפוליאון היה אומר "הבו לי גנרלים בני-מזל", וראש הממשלה נתניהו בהחלט יכול לראות את עצמו לאחרונה כגנרל בר מזל שמלאכתו נעשית על ידי אחרים. בתוך מספר שבועות סולקו מדרכו שני המתחרים הפוטנציאליים הרציניים על כהונת ראש הממשלה – תחילה רב אלוף (מיל') גבי אשכנזי בעקבות פרשת הרפז, וכעת גם אהוד אולמרט. כדי לסלק את נתניהו חייבים לאתר מה שהבריטים מכנים BIG BEAST - מישהו במשקל כבד. בוז'י הרצוג, גם אם זכות אבות עומדת לצדו, הוא לא יותר ממתמודד במשקל בינוני. רשתו של אולמרט פרושה בקהילה העסקית, התקשורתית וגם הביטחונית. לו הסתיים המשפט בכותרת "הוא זכאי", מיד היו תומכיו פותחים בקמפיין הקורא להחזירו לראשות הממשלה על סמך כישוריו ועל בסיס היותו קדוש מעונה כביכול שהודח מתפקידו באמצעות פוטש משפטי. כעת תיאלץ מקהלת חסידי אולמרט לשבת בשקט עד שתצליח לאתר ולטפח את תדמיתו של האנטי-נתניהו החדש.

אין ברית חד-צדדית

מבין בעלות בריתה של ארצות הברית, ישראל היא המדינה היחידה שלא הצביעה בעד ההחלטה בעצרת הכללית של האו"ם שהכריזה על אי הכרה במשאל העם שערכה רוסיה בחבל קרים. ישראל, כמו איראן, אפילו לא טרחה להשתתף בהצבעה ולהודיע שהיא נמנעת. החלטת העצרת היא סמלית בלבד, היות שרק מועצת הביטחון מסוגלת לנקוט צעדים עם שיניים, ושם שמורה לרוסיה זכות הווטו.

אולי השביתה במשרד החוץ היא שגרמה להיעדרות הישראלית, אך בכל זאת אני סבור שנתניהו ואביגדור ליברמן, אילו רצו, היו מוצאים דרך להשתתף בהצבעה. להערכתי הם בחרו לשגר בדרך הזאת מסר לאירופים: אל תצפו מאיתנו להסתכסך עם ולדימיר פוטין, שיש בכוחו להרע לנו, כאשר אתם בעצמכם נוקטים רק צעדים סמליים ומגוחכים נגדו, ובעוד אתם שותפים להחלטות הגינוי האנטי-ישראליות שמתקבלות בסיטונות במועצת זכויות האדם של האו"ם. ישראל הייתה באמת רוצה להיות לצד הנאורים והטובים, אבל אם אותם נאורים מוכנים להפקיר אותנו בידי אויבינו - אנו ננקוט באותו ריאליזם פוליטי שהם נוקטים כלפינו.

אותו היגיון תקף גם לגבי הפגישה שערכו סגן השר אופיר אקוניס וראש מועצת שומרון גרשון מסיקה עם נציגי מפלגת האינטרס הפלמי ((Vlaams Belang בשומרון. המפלגה, אשר דורשת לפרק את בלגיה ולהקים מדינה פלמית עצמאית, שורשה בתנועה ששיתפה פעולה עם הנאצים. ברור שאין מקום להידברות או לשיתוף פעולה עם מפלגה ימנית שממשיכה לדבוק באנטישמיות, לדוגמה מפלגת JOBBIK ההונגרית, ולהעניק לה על ידי הפגישה תעודת יושר. אולם אם מדובר במפלגה שמבקשת לכפר על העבר ולתמוך בישראל, כמו במקרה של המפלגה הפוסט-פאשיסטית באיטליה, אין סיבה לא להידבר כדי לבדוק אם החזרה בתשובה היא כנה או מן השפה ולחוץ.

הסכנה לשלומם הפיזי והרוחני של היהודים במערב אירופה מגיעה בעיקר מהשמאל ולא מהימין. מפלגות כמו האינטרס הפלמי מבקשות לחסום את השתלטותם הזוחלת של המוסלמים באירופה, וזה טוב ליהודים. הן גם מתעקשות לטעון שעידן מדינת הלאום לא הסתיים, והעמדה הזאת מגבירה את הבנתם כלפי ישראל. חלק מהאליטות האירופיות הסיקו ממלחמת העולם השנייה שמדינת הלאום מהווה סכנה לאנושות. מדינת ישראל מבטאת את המסקנה ההפוכה - שעם ישראל חייב להתאגד במסגרת מדינת לאום כדי להמשיך להתקיים.