הכול על כלים
הכול על כליםפנימה

מן המפורסמות הוא שכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם, ואכן ליופיים של הכלים שאנחנו מבשלות בהם ומגישות בהם את האוכל יש חשיבות לא מועטה. אולם כחלק משמירה על בריאותנו ישנה חשיבות גם לחומר שממנו עשויים הכלים.

חשוב לדעת כי ישנם חומרים שבזמן החימום עלולים לשחרר כימיקלים שמגיבים עם המזון, כלומר נקשרים אליו בקשר כימי, וכך חודרים לגופנו עם האכילה. בשביל הגוף אלו חומרים בעייתיים, חלקם אף מסוכנים לבריאות. 

מסיבה זו בחרתי לדבר הפעם על החומרים השונים שמהם עשויים כלי הבישול שלנו, מה עדיף וממה רצוי להימנע. כמו כן, חשוב לדעת באילו כלים רצוי לאחסן את המזון, כי ישנם חומרים שגם במקרר או במקפיא יכולים לשחרר כימיקלים שמסוכנים לבריאותנו.
הבחירה הטובה ביותר היא כלים מצופים באמייל. 
אמייל הוא חומר שנוצר מהתכת אבקת זכוכית על שכבת מצע - מתכת, זכוכית, קרמיקה או אבן - באמצעות אפייה, לרוב בטמפרטורה של 750 עד 850 מעלות צלזיוס. לאחר שאבקת הזכוכית נמסה ומתקשה, היא הופכת לחומר עמיד בפני אש וכימיקלים. 
אם בוחרים בכלים מצופים באמייל חשוב לא לחסוך. הכלים הזולים מצופים בשכבה דקה שלרוב מתפוררת בקלות. במקרה זה שבבי האמייל מתערבבים עם האוכל והמתכת שמתחת לציפוי מתחילה להגיב עם המזון המתבשל בה. 
כלי זכוכית -
זכוכית היא חומר שאינו מגיב עם המזון ומומלץ ביותר. קשה למצוא סירי זכוכית, אולם ישנן תבניות שונות שבהן ניתן לאפות. יתרון נוסף של כלי הזכוכית הוא שבדרך כלל הם אינם יקרים במיוחד. כלים אלו מומלצים מאוד גם לאחסון מזון. 
כלי במבוק -
מבמבוק ניתן למצוא בעיקר סירי אידוי, כפות בחישה, מגשים ועוד. הבמבוק אינו מגיב עם המזון וגם המחיר אינו גבוה יחסית.
כלי חרס -
מוּכרים גם בשם טרה-קוטה (terra cotta) ואינם מגיבים עם המזון. חסרונם הוא שהם שבירים מאוד. 
כלי סיליקון -
נחשבים לא מגיבים ובטוחים לשימוש בטמפרטורות של עד 220 מעלות צלזיוס. בטמפרטורות גבוהות יותר הסיליקון נמס אבל אינו משחרר גזים רעילים. 
כלים שמגיבים במקצת עם האוכל:
כלי נירוסטה-
ישנן איכויות שונות של נירוסטה. בדרך כלל מסומן על הכלים צירוף מספרים כגון 18/8 או 18/10. ה-18 מייצג את הריכוז של הכרום באחוזים, והמספר השני (8 או 10) מייצג את אחוז הניקל בתוך הנירוסטה. הוספת המתכות הללו חיונית למניעת חלודה והן גם נותנות כובד לכלים. 
כלי נירוסטה קלים לניקוי ומהווים בחירה טובה, אלא שכדאי להימנע משימוש בחומרי ניקוי הגורמים לשריטות. אם הכלי שרוט מומלץ שלא להשתמש בו, כי סביר שהוא פולט מתכות שנכנסות אחר כך לגופנו. אמנם ניקל בכמויות זעירות אינו רעיל, אך הוא עלול לגרום לאלרגיות. 
כלים מיציקת ברזל- 
הברזל משתחרר בבישול, במיוחד אם יש בתבשיל חומרי מזון חומציים. אמנם ברזל הוא מינרל חשוב לגופנו, אבל בצורתו זו הוא אינו מתעכל כראוי ומעמיס על הגוף.
כלים מגיבים לא מומלצים!
כלים עם ציפוי טפלון- 
למרות שמו הטוב במניעת הידבקות המזון, טפלון הוא ציפוי שנוטה להישרט בקלות. כלי טפלון שרוטים משחררים לתוך המזון שבבי טפלון ובטמפרטורות גבוהות גם גזים רעילים. הטפלון עלול לגרום למומי לידה, למוות של חיות מחמד, לפגיעה בהתפתחות, לפגיעה בפוריות, לעלייה ברמת הכולסטרול והטריגליצרידים וכתוצאה מכך גם לעלייה בשכיחות התקפי לב או שטפי דם. 
אם בכל זאת קשה לך להיפרד מכלי הטפלון שלך, חשוב להקפיד לא להשתמש בכלים עם שריטות. בנוסף לכל האמור לעיל הם פולטים גם אלומיניום, שהוא לרוב חומר הבסיס לכלים עם ציפוי טפלון. כמו כן רצוי לא להשתמש בכלים אלה בטמפרטורות גבוהות מ-200 מעלות צלזיוס, להרחיק חיות מחמד בזמן הבישול ולבשל עם חלון פתוח.

כלים מאלומיניום -
בזמן הבישול המזון מגיב עם האלומיניום ומייצר מלחי אלומיניום רעילים. מלחים אלו נקשרו להפרעות קואורדינציה, לבעיות    
מוטוריות, לבעיות ראייה ואף למחלת האלצהיימר. למרות זאת יש להדגיש שהמחקרים שנערכו בנושא עדיין לא חד משמעיים. 
מומלץ לשמור את כלי האלומיניום בתנאים טובים. ככל שכמות השריטות בהם גדלה, כך הם משחררים יותר אלומיניום למזון. אין לבשל או לאחסן מזון חומצי, כגון רוטב עגבניות או כרוב חמוץ, בכלים מאלומיניום. 

כלי פלסטיק -
לכל כלי פלסטיק יש ייעוד משלו, וכלי פלסטיק שאינו מיועד לחימום אסור בתכלית האיסור לעבור חימום! כמו כן, אסור לאחסן מזון בכלי פלסטיק שאינם מיועדים למזון. 
ככלל, ככל שהפלסטיק גמיש יותר כך הוא מגיב יותר עם המזון ומשחרר לתוכו כימיקלים. הכימיקל הבעייתי ביותר הוא כימיקל בשם פולי-ויניל כלוריד PVC, שהוא המרכיב המרכזי בסוגי פלסטיק רבים ועם כניסתו לגופנו הוא משבש את הפעילות ההורמונלית. החומר מופרש לשכבת המזון שבאה במגע ישיר עם הפלסטיק. 
בנוסף לכך ה-PVC מכיל תוסף בשם פטאלאט - כימיקל שמצטבר ברקמות הגוף ועלול לגרום נזק לכבד ולריאות. הפטאלאט משתחרר במיוחד בלחץ, במגע עם שומנים ובחום מעל 30 מעלות צלזיוס. 
רצוי לאחסן בכלי פלסטיק רק מזון יבש וקר, ולא מומלץ לאחסן בהם חמוצים, מיצים ומזון שמן. 
כלי קרמיקה -
כלים אלה עשויים להיות בחירה טובה, בתנאי שאינם מכילים עופרת, מכיוון שאפילו כמויות זעירות של עופרת עלולות להיות קטלניות. ה-FDA החמיר את הדרישות לכמות העופרת המשתחררת מכדים בתמיסה חומצית, והחוק בארצות הברית דורש ממי שמייצר כלי קרמיקה אשר מקושטים בצבעי עופרת לחרוט עליהם אזהרה ברורה: "לא לשימוש למזון - עלול להרעיל את המזון", או לחילופין שיהיה חור בתחתית הכלי שימנע שימוש למזון. הבעיה היא עם כלים שאין עליהם פיקוח, ולכן לא מומלץ לאחסן שתייה או מזון חומציים בכלים כאלה. 


לסיכום, רצוי לאחסן מזון בכלי זכוכית ולא בכלי פלסטיק. בזמן הבישול יש לשמור על מטבח מאוורר ולשים לב לא להשתמש באבקות או בכריות ניקוי שעלולות לגרום לשריטות בציפוי הכלים או בחומר הכלי עצמו. והכי טוב, כפי שכבר אמרנו, לאכול מזון חי.
פורסם לראשונה במגזין 'פנימה'

לרכישת מנוי לחצי כאן