יהודה ושלום חיים
יהודה ושלום חייםאפרת צחור

פרויקט "והגדת לבנך"  - בנים מספרים על ההחלטה להמשיך בתחום עיסוקם של ההורים

האב: יהודה חיים (81): תושב ירושלים, נשוי ואב לשישה. מייסד חברת 'טעמן - מוצרי מזון'. כיום פנסיונר

הבן: שלום חיים (58): תושב ירושלים, נשוי ואב לשישה. יו"ר ומנהל הקבוצה 'טעמן - מוצרי מזון' ו'טעמן - נדל"ן'

זהו סיפור על משפחה אחת המתפרש על פני שלושה דורות. סיפורה של משפחה ירושלמית פשוטה, שהופכת ברבות השנים לאימפריית ענק בשם 'טעמן' - חברה לייצוא וייבוא מצרכי מזון, וכן חברה לייזום ושיווק נדל"ן.

דרך ארוכה עברה המשפחה מימי ראשית המדינה, עם עליית בני משפחת חיים ארצה לפני כשבעה עשורים מעירק. ראש המשפחה, סבא שלום, פתח לפרנסתו חנות קטנה וצנועה בשוק מחנה יהודה. החנות נועדה לממכר שמן איכותי ומוצרי מזון. מדי יום, עם עלות השחר, היה ניצב סבא שלום בחנותו ומוזג ממשאבה ידנית גדולה שמן מזוכך היישר אל בקבוקי הלקוחות. בחנותו ניתן היה למצוא גם קטניות ומוצרי יסוד. ירושלמים רבים היו בין לקוחותיו הקבועים ובכולם נהג בכבוד ובהגינות.

בני משפחתו של סבא שלום, בניו ונכדיו, נהגו לפקוד את חנותו ולסייע לו במכירות ובסידור הסחורה. במשך ימים ארוכים שהו במחיצתו, למדו והפנימו את רזי עולם המסחר. סודות שעברו, כך מסתבר, גם לבני הדור השני ואפילו השלישי.

ילדות בין חביות שמן

הבן, יהודה חיים, כיום פנסיונר בשנות השמונים לחייו, העביר את ימי נערותו מאחורי הדלפק בחנותו של אביו. שעות וימים היה יושב ועוקב בקפידה אחר ההתנהלות בחנות. כשבגר והקים משפחה משלו, פתח אף הוא, בסמוך לאביו בשוק, חנות לממכר פירות וירקות, אותה ניהל במשך שנים. "אלו היו ימים לא פשוטים", הוא מספר, "הייתי עולה חדש והפרנסה הייתה קשה. כל השנים עבדתי קשה כדי לפרנס בכבוד את המשפחה שלי".

יהודה חיים וששת ילדיו גרו בדירת חדר וחצי בשכונת נחלאות הירושלמית. בנו הבכור, שלום, הפך במהרה ליד ימינו בחנות. "השוק היה חלק בלתי נפרד מהילדות שלי", אומר שלום חיים (58), המשמש כיום יו"ר חברות טעמן וטעמן-נדל"ן. "גדלתי בהווי הזה של שוק מחנה יהודה, עם כל הריחות והמון בני אדם שמסתובבים שם. כשחברים שלי היו לומדים לבחינות או סתם מטיילים להנאתם, אני הייתי חוזר הביתה, זורק את הילקוט בחדר ורץ במהירות לעזור לאבא בחנות". יהודה האב מאשר. "שלום והאחים שלו היו עוזרים לי המון. יש לי ילדים טובים עם לב רחב. שלום נהנה בעיקר בשעות שבהן יצאתי לסידורים והשארתי אותו לבד בחנות. סמכתי עליו והוא הוכיח את עצמו".

ילדותו הנעימה בין חביות השמן וארגזי הפירות והירקות, מעיד שלום הבן, הייתה משמעותית ביותר לפיתוח כישוריו המסחריים והעסקיים בעתיד. "בעצם הפכתי מגיל צעיר לסוחר. חייתי ונשמתי את החנות וזה הפך לחלק בלתי נפרד ממני. שם ינקתי הכול. למדתי לנהל חנות, לקחת אחריות, לעבוד קשה בלי להתעצל, לקנות סחורה, למכור סחורה, ואולי הכי חשוב - להבין מה הקונה הפוטנציאלי צריך ורוצה באמת. את היסודות שלי קיבלתי שם, מאבא יהודה וסבא שלום", הוא אומר בהערכה. את לימודיו סיים בתיכון הדתי הימלפרב, והתגייס לשירות צבאי בצנחנים. "הייתי בגדוד עם בוגי יעלון. התקופה בצבא הייתה מבחינתי משמעותית בהרבה מובנים", הוא מציין.

עם שחרורו מצה"ל פנה ללימודי כלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, אך את מנוחתו טרדה העובדה שעול החנות היה מוטל על אביו. "הייתי בצבא ואחר כך באוניברסיטה, ולא יכולתי לעזור כמו פעם. ראיתי איך אבא כורע תחת הנטל. הוא עבד קשה בכל שעות היום, ובלילה במקום לנוח הוא היה מקבל ומסדר את הסחורה החדשה. זו הייתה עבודה פיזית קשה ובלי שעות. ממש חלמתי להוציא אותו מזה".

כבן בכור, החליט שלום לעשות מעשה. הוא עזב את לימודיו האקדמיים וקיווה לסייע במציאת פרנסה חלופית לאביו. "עזבתי את הלימודים כי הבנתי שאני חייב לעזור. תכננתי לעשות הפסקה קצרה ואחרי שנתיים בערך לחזור לספסל הלימודים, מה שבסופו של דבר לא קרה כי נשאבנו לתוך העבודה". יחד עם האב הוא הקים חברת הפצה קטנה לבקבוקי שמן ומוצרי איכות לקמעונאים באזור ירושלים. "עברנו חנות חנות, ביצענו הזמנות ודאגנו שהסחורה תגיע ליעדה". 

אט אט התרחבה החברה מתחומי ירושלים רבתי אל אזור המרכז, ומשם לרחבי הארץ. לפני כמעט שני עשורים עשתה החברה צעד משמעותי נוסף והחלה לייבא באופן עצמאי שמן זית.

משמן זית התקדמה החברה לסל מוצרי מזון מגוון. החברה הצעירה החלה לשווק שורה של מוצרים: סדרת שמנים איכותית, פסטות, חטיפים וממתקים, עזרי בישול ואפייה, רטבים, שימורים וממרחים. מבוטיק משפחתי קטן, הפך יהודה חיים יחד עם ילדיו למותג ענק. באותם ימים הם הגיעו למסקנה כי יש למתג את המוצרים המיובאים, והעניקו לחברה את השם המסחרי המלווה אותה עד היום: 'טעמן'. "רצינו שיהיה בזה את המילה טעם, וזה השתלב מצוין עם טעם המן, שכידוע הכיל בתוכו אפשרויות טעם בלתי נגמרות. אבא שלי הוא מורה הדרך שלנו בעסקים", מציין שלום. "הוא הציג לנו מטרות, כיוון והשפיע על ההתפתחות העסקית של החברה".

האב יהודה מתאר את הרציונל העסקי שהנחה אותם בתחילת הדרך: "אנחנו התמקדנו בציבור הדתי-חרדי. מההתחלה שמנו דגש על שני דברים: על איכות המוצרים ועל הכשרות המהודרת", אומר האב. "למעשה, זיהינו עוד הרבה לפני כולם את הפוטנציאל הכלכלי של השוק החרדי והדתי, צרכני כשרות המהדרין", מסביר שלום, "ראינו שיש צורך אמיתי להרחיב את ההיצע של המוצרים האלו במדפים. עד אז מוצרי המזון הכשרים היו מעטים, באיכות ירודה או יקרים מאוד. מההתחלה האמנו במה שאנחנו עושים ובחשיבות שיש בכך. את כל העבודה עשינו בעשר אצבעות ובמסירות גדולה, וברוך ה' בהשגחה גדולה - הצלחנו".

"אבא הוא הרוח החיה"

בניו של יהודה, הדור הבא במשפחת חיים, התחילו בבניית העסק בקטן. "לא גדלנו במשפחה עם גב כלכלי חזק, לכן העסק נבנה בהדרגה. למדנו את השוק וייבאנו מוצר אחד ועוד אחד, וכך גדלנו והתרחבנו. בנינו מחסנים והשכרנו משאיות, כי כדי להפיץ את הסחורה בארץ צריך לבנות מערך שלם", מסביר שלום. "אני זוכר איזו התרגשות הייתה כשקנינו את המשאית הראשונה לחברה". יהודה ושלום מחייכים, ויש להם סיבה טובה לכך. החברה שהקימו עקב בצד אגודל פרושה כיום בכל רחבי הארץ במערך שיווק ומכירות משוכלל. עם השנים היא הפכה לחברת ענק של ייצור וייבוא מצרכי מזון, המשווקת כיום למעלה מאלף מוצרים. המרכז הלוגיסטי של החברה שוכן באזור התעשייה מישור אדומים, ומחסני החברה משתרעים על פני 7,000 מ"ר ומשנעים מדי יום צי גדול של משאיות בכל רחבי הארץ, מקריית שמונה בצפון ועד לאילת בדרום. ולא רק בישראל: טעמן מייצאת את מוצריה לעשרות מדינות ברחבי העולם.

עד לפני כשנתיים התמקדה חברת טעמן בשוק החרדי-דתי, אך אז חשו הבנים כי בשלה השעה להרחיב את קהל היעד לכלל הצרכנים בישראל. "פעם היה לנו חזון שבכל בית חרדי ודתי יהיה מוצר שלנו, והנה זה התגשם. מעכשיו הבשורה שלנו היא שמוצרי טעמן יהיו בכל בית בישראל", מבהיר שלום.

האב יהודה, שהיה מעורב ופעיל בעסקי המשפחה, העביר לפני חמש שנים את שרביט הניהול לילדיו. "הוא מסתובב קצת בחנויות, אבל אנחנו בעיקר באים אליו להתייעץ ומשתפים אותו בכל מיני דילמות בעסק. אנחנו לא מעזים לעשות צעד בלעדיו, יש לו מה לומר ואנחנו מקשיבים לו. אבא העביר אלינו את האחריות והוא סומך עלינו לגמרי, אבל הוא הרוח החיה מאחורי הכול".

יהודה, איך מרגיש עולה מעירק שבנה את עצמו מאפס והתפרנס במשך שנים בדוחק, וכיום רואה את ילדיו עומדים בראש אימפריה כלכלית?

"אני מאוד שמח ומלא גאווה", הוא משיב בהתרגשות. "אני זוכר את עצמי בן 17, בארץ חדשה, בלי פרנסה ובלי עבודה. היו לנו חיים קשים, אבל אף פעם לא התלוננו ולא הרמנו ידיים. לא להאמין לאן הגענו. כשאני מסתכל על הילדים שלי, זה עושה לי טוב על הנשמה. אני רואה איך הם עובדים יחד, חרוצים, עושים הרבה חסד ודואגים לזולת. מה צריך בן אדם יותר מזה?", הוא שואל.

הבן שלום מתאר ילדות מאושרת למרות המחסור הכלכלי: "הייתי במשך שעות על גבי שעות בשוק. גרנו בבית קטן, וכילד החלום הכי גדול שלי היה שהאחים והאחיות שלי יוכלו לגור בשני חדרים נפרדים. היום כל האחים מסודרים, אבל אני יכול לומר שלמרות זאת, נשארנו אותם אנשים. הכסף לא שיגע אותנו ולא שינה אותנו. נשארנו אותה משפחה מלוכדת ואוהבת". שלום מספר בהתלהבות כיצד בכל שבוע מדי יום שלישי מתפנים האחים והאחיות לבית חיים מכל עיסוקיהם, ומתכנסים בבית ההורים לארוחה משפחתית ושיחות מלב אל לב. "אנחנו אנשים פשוטים, ולא יעזור כלום. תמיד נישאר כאלה".

יהודה האב מבקש להדגיש כי ההישגים הכלכליים שלו ושל ילדיו הגיעו לאחר עבודה קשה וקשיים לא מעטים. "הגענו ברוך ה' לאן שהגענו, אבל זה לא בא בקלות. זה לא נפל עלינו מהשמיים. זו דרך ארוכה עם עליות וירידות, עם מתחים ועם לא מעט נפילות. אנחנו כל השנים עבדנו קשה ועד היום אנחנו עובדים מאוד קשה. אנחנו שמחים בחלקנו, ואני מאחל לילדים שלי שימשיכו לעשות דברים טובים", אומר האב נרגש.

"אנחנו רואים השגחה עליונה בעשייה שלנו על כל מטר וכל סנטימטר, חד וחלק", אומר שלום בהחלטיות. "הקב"ה מלווה אותנו ולאורך כל הדרך אנחנו זוכים להכוונה משמיים". שלום מסביר כי הוא מתייחס לעיסוקו בחברה, מעבר להיותו מקור פרנסה, גם כאל שליחות. "אנחנו חונכנו מהיום הראשון לבדוק בכל מה שאנחנו עושים מה התועלת לציבור. כשהייתי ילד היה קשה לשמור כשרות, לא היה היצע, השוק היה דל, כל החברות הגדולות זלזלו במגזר הזה. הכניסה שלנו לתוך הוואקום הזה חייבה גם את האחרים להעניק מענה ראוי למגזר החשוב הזה. מעבר לכך, אנחנו מגיעים לקהילות בעולם, גם לנידחות ביותר, ודואגים להן למזון בכשרות מהודרת. עכשיו, ערב חג הפסח, דאגנו למוצרים כשרים לפסח ליהודים בעשרות קהילות וזו הרגשה נהדרת".

שלושת בניו של שלום הם בוגרי המכינה הקדם צבאית בעצמונה ושירתו, כמו אביהם, בצנחנים. כשאני מבררת מה בנוגע לדור ההמשך והאם גם להם יש כוונות להשתלב בהמשך בעסקי המשפחה, התשובה חיובית בהחלט. "הילדים שלי קודם כול לומדים לימודים אקדמיים. הם ילמדו, יבססו את עצמם, ואחר כך כל אחד ישתלב איפה שהכי מתאים לו".