ליבון הלבנה. סקירת ספרות תורנית

הרב יואל קטן על הביאור לסוגיות קידוש החודש וההגדה לפסח עם ביאור "נגיד ונפיק"

הרב יואל קטן , י"א בניסן תשע"ד

ספרי קודש. אילוסטרציה
ספרי קודש. אילוסטרציה
פלאש 90

שבילי דירחא. ביאור פשוט והקדמה לסוגיות של קידוש החודש. מהדורה שניה מורחבת. אברהם יעקב גולדמינץ. ירושלים, תשע"ד. 191 עמ' (8469655‑054)

בעוד זמן קצר מתחילים בדף היומי העולמי ללמוד את מסכת ראש השנה, שבה נמצא בין השאר חלק ניכר מסוגיות קידוש החודש העוסקות בקביעת התאריך על פי ההלכה והמסורת היהודית. הסוגיות האלה ידועות כמורכבות ומסובכות, ובעיקר ככאלו שקשה מאוד להתקדם בהן בלי ידע מוקדם על תהלוכות גרמי השמיים ועל המושגים ההלכתיים הקשורים בנושא.

בכל דור היו תלמידי חכמים שלקחו על עצמם לבאר סוגיות אלו, דור דור וסגנונו. הרב אברהם יעקב גולדמינץ, שאחרי שסיים את הישיבה התיכונית בשעלבים המשיך ללמוד בישיבות שונות, כבר שנים עיקר לימודו בישיבת מיר בירושלים, ובמקביל הוא משמש כמהדיר מומחה של כתבי קדמונים במסגרת מכון שלמה אומן ומכון ירושלים.

הרב גולדמינץ הוא גם מחבר ותיק, בעל גישה מיוחדת לפתרון בעיות הלכתיות מציאותיות ואקטואליות. בעבר כתב קונטרס בשם 'כנפי יונה' על בעיית הטיסות מעל בתי קברות וטומאת הכהנים כולל כמה הצעות לפתרונה, ערך ספר בשם 'הלכות הצלה' ובו לקט מפורט של הלכות בענייני הצלת נפשות בחיי היומיום ובעיקר בשבתות ובמועדים, חיבר את הספר 'בדמיִך חיי' העוסק בכל ענייני ההלכה הקשורים לתרומת דם ועוד.

הספר 'שבילי דירחא' נדפס לראשונה לפני כמה שנים, ומהדורה חדשה, מתוקנת ומורחבת יצאה לאור בימים אלו. הוא נפתח בפרקי מבוא העוסקים במציאות האסטרונומית, בכללי תנועת הכוכבים בשמיים, מהלכי הלבנה והחמה והשילוב שבין תנועת השמש והירח, יסודות לוח השנה העברי ועוד. חלקו השני כולל ביאור ל"ט סוגיות, רובן ממסכת ראש השנה ומיעוטן ממסכתות אחרות. לספר צורפו שרטוטים והמחשות, חלקן צבעוניות, ועוד הוספות שונות.

הגדה של פסח עם באור נגיד ונפיק. חיברו הגאון המפורסם רבי בנימין גיטלסון. מאנסי ניו יורק, תשע"ד. כב+רנב עמ' (6582‑356‑845‑1)

הרב גיטלסון (גיטעלסאהן) שימש כרב בליטא, ובשנים שלמד ולימד בעיר פוניבז' הפך לידיד קרוב של האדר"ת, רבה של העיר, שהיה מעט מבוגר ממנו. הרב גיטלסון היה מהרבנים החשובים הראשונים שהגיעו לארה"ב ממזרח אירופה. בשנת תר"ן מונה לרב בעיר קליבלנד שבמדינת אוהיו שגרו בה רבבות יהודים, ולא מש מתפקיד זה במשך למעלה מארבעים שנה, עד לפטירתו בשנת תרצ"ב.

חיבורו על ההגדה 'נגיד ונפיק' נדפס בחייו בירושלים תרס"ד, וידידו האדר"ת, אז רבה של ירושלים, הוא זה שהגיהו והביאו לדפוס. כעת יוצא הספר לאור מחדש עם הוספות ותיקונים שציין המחבר בגיליון העותק שהיה בידו וגם במחברת נפרדת, ועם הגהות והשלמות מאת המו"ל של המהדורה החדשה, הרב שלום דז'ייקוב מהעיר מונסי, שידיו רב לו בהוצאה לאור מחודשת של כתבי קדמונים.

הפירוש 'נגיד ונפיק' מגוון ביותר, והוא כולל פשט ורמז וגם דרש. כך למשל הוא שואל מדוע מכונה האפיקומן צפוּן ולא למשל טמוּן? והוא משיב: שבדרך כלל השורש צפ"ן עוסק בדברים רוחניים, בעוד שטמ"ן המקביל עוסק בעניינים חומרים וטכניים, לכן העדיף ר"י טוב עלם מחבר הפיוט 'קדש ורחץ' להשתמש לאכילת האפיקומן, שיאו של הסדר, בתיבה צפון.