אביב הגיע פסח בא
אביב הגיע פסח באפלאש 90

פסח מזכיר לי את פורים, אתם יודעים למה ? כי פורים נקרא כך ע"ש הפור, כמו שכתוב במגילה:

(כו) עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר.... (ספר אסתר פרק ט)

ואני לא הצלחתי להבין מה הַפּוּר הזה כל חשוב לקרוא לַיָּמִים הָאֵלֶּה על שמו. האם ההצלה לא יותר חשובה? חבל שמרדכי ואסתר לא שאלו אותי איך לקרוא לַיָּמִים הָאֵלֶּה – אני הייתי מציע להם פּוּרְקָן, המשלב גם את הַפּוּר, אם הם עקשנים על כך, וגם את ההצלה.

אותו דבר בפסח. התורה מדגישה שהקב"ה פסח על בתי בני ישראל ואומרת:

(כז) וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַי-הֹוָה אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל... (ספר שמות פרק יב)

באמת, מה יותר חשוב שהקב"ה פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל או שהוא ...אֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל ? ברור שיותר חשובה ההצלה, אז למה להדגיש את הפסיחה ולקרוא לחג - "פסח" ?

אנחנו רגילים להסביר ש... פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, פירושו שהקב"ה דילג על בתי בני ישראל. גם אצל אליהו בהר הכרמל, הוא אומר להם:

(כא) וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם יְ-הֹוָה הָאֱ-לֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו... (ספר מלכים א פרק יח)

ואנחנו רגילים להסביר שהמשמעות היא עד מתי אתם מדלגים על שתי האפשרויות, אם ה' הוא האלקים – לכו אחריו, ואם הבעל, חלילה, לכו אחריו. אבל אתם פעם עושים כך, ופעם אחרת – עושים אחרת.

הרב קוק זצ"ל מביא פירוש אחר. לדעתו, לפסוח פירושו לשכון. הטענה של אליהו איננה למה אתם מדלגים, אלא למה אתם שוכנים, פעמים אצל הקב"ה ופעמים – אצל הבעל. הפירוש הזה מסביר לנו את האמור בענין פסח, הַסְבֵּר היטב. (באותיות לא מודגשות, וקטנות יותר, ההסבר במילים שלי)

(כג) וְעָבַר יְ-הֹוָה לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת (היתה טענה על בני ישראל שהללו עובדי עבודה זרה, המצרים, וגם בני ישראל עובדי עבודה זרה. הדם סימן שבני ישראל שחטו את האלילים שבקרבם, בפרהסיה, על המשקוף ועל המזוזות, וגם נימולו) וּפָסַח (כאשר הקב"ה ראה זאת, הוא השכין את שכינתו בכל אחד מבתי ישראל) יְ-הֹוָה (כשומר) עַל הַפֶּתַח (וממילא) וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף (וכך בני ישראל נצלו. כי השראת השכינה בבתיהם, היתה בזכות שחזרו בתשובה ושחטו את אלילי מצרים בפומבי ובפרהסיה.) : (ספר שמות פרק יב)

אז הפסיחה של הקב"ה, לפי הסבר הרב קוק זצ"ל, הוא מאד משמעותי להצלה. חזרו בתשובה והשכינה שרתה בביתם. מאד משמעותי ! מה שנשאר לנו להסביר איך אנחנו מגיעים מהשורש "פ.ס.ח." למשמעות הפוכה ממה שאנחנו מורגלים.

בלשון הקודש שרשים שיש להם אותיות משותפות, יש להם גם משמעות קרובה. הרב הירש מרבה להסביר מילים לפי הכלל הזה. השורש פ.ס.ח. והשורש פ.ס.ע.

לא רק שיש להם 2 אותיות זהות, אלא שהאות השלישית, בשתי השרשים היא גרונית, וכידוע אותיות שהם מאותו מוצא פה, מתחלפות. וכך מביא בעל "מנחת שי" (בשם המדרש) שהוא דקדקן עוד לפני שהרש"ר הירש נולד:

"ובמדרש 'ופסחתי עליכם' אל תקרי 'ופסחתי' אלא 'ופסעתי' אל תקרי 'אשר פסח' אלא 'אשר פסע'..." (מנחת שי על צפניה פרק א פסוק יב)

פסע, זה שָׂם רֶגֶל. הקב"ה, כביכול, שָׂם רֶגֶל בפתח של בתי בני ישראל. כולכם מכירים את המצב שמישהו רוצה להיכנס לבית, ולא כל כך נותנים לו להיכנס, אז הוא מתאמץ ופותח קצת את הדלת, שם את רגלו, שלא יוכלו לסגור לו את הדלת בפניו. כעין המשל הזה היה "קשה" לקב"ה להתגבר על הקטרוג "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה" ולהשרות שכינתו בבתי בני ישראל במצרים. אזי הקב"ה "שָׂם רֶגֶל" ונשאר כך לעמוד בכניסה לבתי בני ישראל. ומסביר הרב הירש זצ"ל:

... על כל פנים, מאחר וברורה משמעותן של פסח = צלע, פיסח = חיגר, הרי הוראת היסוד היא : הליכה מעוכבת, איטית והססנית. "פסח על", פירושו: פסע מעל דבר בהססנות... תתמהמה הישועה עד אשר יהיה הניצול ראוי להצלתו. רעיון זה הוא המבוטא בשלמותו בקרבן הפסח, בקיימם את הלכות הפסח ייעשו בני ישראל ראויים כדי שתפסח עליהם הפורענות הבאה על בתי המצרים... (הרש"ר הירש בפירושו על שמות פרק יב, פסוק יא)

והרוצה לעיין בפירושו במקור - יחכים עוד.

כמה טוב ה', ישתבח שמו של הקב"ה !!!