רוזנטל: די לתופעת הדלת המסתובבת

לא פעם התגלה ששליחי ציבור קיבלו החלטות פגומות לטובת גורמים פרטים. גם אם מקרים אלה ספורים – הם פגעו באמון הציבור, אומר רוזנטל.

ניר הר זהב , ט"ז בניסן תשע"ד

מזהיר. רוזנטל
מזהיר. רוזנטל
פלאש 90

הצעת חוק חדשה של ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) קובעת תקופת צינון מדורגת בהתאם לתפקידו של עובד הציבור, תאפשר קבלת שכר במשך תקופת הצינון בתמורה לשירות ציבורי כגון (מחקר ו/או ועדות ציבוריות) ותחייב את הרשויות השלטוניות בשקיפות מלאה לגבי העובדים הפורשים אשר חלה עליהם תקופת צינון.

רוזנטל מציין כי בעשור האחרון התגברה תופעה מטרידה ביותר בה עובדי ציבור אשר בכובעם הציבורי מעניקים הטבות בסדר גודל עצום לחברות פרטיות עוברים לעבוד באותן חברות בסמוך לסיום כהונתם, וחוק הצינון במתכונתו הנוכחית אינו מספק מענה לתופעה.

ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) ציין כי "אין ספק שאחת מנקודות המפגש הבעייתיות בין ההון והשלטון בישראל הוא מינויים של בעלי תפקידים בשירות הציבורי לתפקידי מפתח במגזר העסקי. לא פעם התגלה בדיעבד, ששליחי ציבור קיבלו החלטות פגומות לטובת גורמים פרטים. גם אם מקרים אלה ספורים – הם פגעו באמון הציבור, ולפיכך יש להסדיר את התחום באיסורים פרטניים מפורשים ומגבלות ברורות על עובדים המכהנים במגזר הציבורי ועובדים שפרשו ממנו."

התופעה המתוארת איננה נחלתו הבלעדית של השירות הציבורי הישראלי, אלא התופעה מוכרת בכל העולם. חקיקה נרחבת נעשתה בנושא, במדינות שונות ובהיקפים שונים כך למשל בארה"ב חל איסור מוחלט על ייצוג בנושאים פרטניים בפני הרשויות או לפנות אליהן בעניין בו הוא היה מעורב באופן אישי ומהותי (personally and substantially) ביחס לקבוצה ספציפית (party) או קבוצות ספציפיות, במטרה להשפיע על הרשויות.

ח"כ רוזנטל הוסיף "בישראל אנחנו נזקקים שבעתיים להסדרת התחום בשל גודלו הזעיר של השוק הישראלי. בארה"ב וברוב מדינות אירופה גודלם העצום של השווקים מצמצם את החשש לניגודי עניינים שמהם סובלת הכלכלה הישראלית. בארץ אפשר לספור על אצבעות שתי ידיים את מספר הבנקים וחברות הביטוח והפמיליאריות בין הרגולטורים לבעלי עסקים פרטיים - מטריד."

החוק החדש קובע תקופות איסור ייצוג בפני עמיתים של עד 3 שנים, כדי שלא ינוצלו לרעה קשרים שנוצרו בעת השירות הציבורי, ולראשונה עבודה בחברת לובינג תכלל באיסור. כמו כן, החוק קובע, לראשונה, מדרג (דיפרנציאציה) ביחסו לבעלי תפקידים שונים ולתקופת הצינון הנדרשת מהם של עד 3 שנים. עוד מציע רוזנטל,שעובד הציבור הנמצא בתקופת צינון יקבל שכר תמורת עבודות שיעשה למען הציבור (מחקר, השתתפות בוועדות ציבוריות).

סעיף מרכזי בהצעת החוק יחייב כל רשות שלטונית לפרסם רשימה של עובדי הציבור שפרשו ונמצאים בתקופת צינון, כולל הנושאים המרכזיים בהם עסק העובד וההגבלות שהוטלו עליו.

ח"כ רוזנטל סיכם "אין ספק שאחת מנקודות המפגש הבעייתיות בין ההון והשלטון בישראל הוא מינויים של בעלי תפקידים בשירות הציבורי לתפקידי מפתח במגזר העסקי. לא פעם התגלה בדיעבד, ששליחי ציבור קיבלו החלטות פגומות לטובת גורמים פרטים. גם אם מקרים אלה ספורים – הם פגעו באמון הציבור. השקיפות בתהליך היא חלק מרכזי ומכריע באפקטיביות החוק. אני תקווה כי כנסת ישראל תבין את החשיבות הרבה שיש לחוק ותעביר אותו בקריאה שלישית בהקדם האפשרי".