"ההשתלטות מזכירה את השלטון הקומוניסטי"

רבנים, אישי ציבור ומאות תומכים השתתפו ביום חמישי האחרון באירוע הזדהות עם ישיבת עוד יוסף חי ביצהר, עליה השתלט הצבא.

אורלי הררי , י"ט בניסן תשע"ד

הרב דוד דרוקמן
הרב דוד דרוקמן
דרך חיים סניף יצהר

מאות תומכים מכל רחבי הארץ הגיעו ביום חמישי האחרון לאירוע התחזקות והזדהות עם ישיבת 'עוד יוסף חי' ותושבי הגבעות שבתיהם נהרסו. האירוע נערך ברחבת בית הכנסת המרכזי בישוב, הצופה אל הישיבה עליה השתלטו כוחות צה"ל ומג"ב.

במקום נערכו הפעלות לילדים והתקיימו הופעות של הזמרים יהודה גלנץ וירמיהו. במהלך העצרת נשאו דברים שורה של רבנים ואישי ציבור.

"באתי לכאן כדי למחות לא רק על מה שעשו, אלה למחות כנגד אלו שלא מוחים", הסביר הרב דוד דרוקמן, רבה של קרית מוצקין. "כולם שואלים האם היו מעזים לעשות כך להבדיל לכנסייה או מסגד - ודאי שלא. מדברים על תג מחיר, אבל על זה נאמר טול קורה מבין עיניך, אתה משתלט על ישיבה ומעבר לפרט החמור הזה אתה מבין איזה השלכות יש לזה בפעולות אנטישמיות בכל העולם? האירוע הזה מזכיר לי שנסעתי לרוסיה לפני 23 שנה, מספר שנים לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי, ועדיין היו הרבה בתי כנסת שהמשטר השתלט עליהם והפך אותם למה שנקרא היום שטח צבאי סגור. לא האמנתי בחלומות השחורים ביותר שהדבר הזה יתרחש כאן אצלנו בארץ הקודש".

הרב יצחק שפירא ראש ישיבת 'עוד יוסף חי' אמר כי "הדוגמא הכי טובה למה שקורה כיום היא של אבשלום ודוד. אבשלום מצליח להטעות את כל עם ישראל שהוא אבי השלום, הופך את דוד המלך לאיש מלחמות ואת עצמו לאיש שלום, כשבפנים זה בדיוק הפוך. בפנים אבשלום הוא איש אלים ואכזרי ודוד 'עושה משפט וצדקה' ".

בהמשך נשא דברים ד"ר מיכאל בן ארי. "יש מחלה של ניוון שרירים שפוגעת קודם כל באברים הגסים ולאט לאט פוגעת באברים הפנימיים, אבל המחשבה נשארת צלולה. אני מסתכל היום על ההנהגה שלנו ועושה רושם שיש לה ניוון שרירים, רק הפוך. המחשבה לא עובדת מזמן, רק הידיים והרגליים עובדות בלי מחשבה, ידיים של גסות והרס וחרבן. ידיים שלא יודעות את מי להכות, הכל מבולבל.

כמה שנים הייתי בהנהגה ציבורית והיו אנשים שכל מה שהיו עושים זה לגנות אותי. למה היו צריכים לגנות? כדי להגיד זה לא אני זה הוא, אני יפה, הוא לא יפה. אני לא זקוק לזה מי שיש לו בטחון עצמי לא צריך להגיד על אחרים מה הם, כמו שלצערי נאמרים פה דברים בזמן האחרון".

חבר מועצת ירושלים אריה קינג הגיע אף הוא לתמוך וקשר בין הנעשה ביצהר להשתלטות הערבית בירושלים. "אני מגיע כירושלמי גאה להגיד לכם תושבי יצהר, ירושלים אתכם. כל הירושלמים שרק קראו לפרטי פרטים מה קרה פה בחודשים האחרונים מבינים שדין יצהר זה דין מעלה הזיתים ושמעון הצדיק ופסגת זאב. אם אנחנו לא נלחם על כל פיסת קרקע, מעיין וגבעה ביצהר שילה ואיתמר, אנחנו נמצא את עצמינו ח"ו בעוד כמה שנים מדברים על שכונות בירושלים. ואת זה היה צריך לעצור כבר לפני תשע שנים כשאותם אנשים שעכשיו הרימו כוסית עם ניצן אלון היו שותפים לבושה בכפר מיימון. אם היינו עוצרים את זה בכפר מיימון לא היינו יושבים פה היום ולכן צריך לעצור את כדור השלג הזה כבר ביצהר ".

הרב אלישמע כהן ראש ישיבת חומש המתחדשת, אשר קראה לציבור להגיע לאירוע החיזוק בעקבות ביטול האירוע המתוכנן בחומש, נשא אף הוא דברים. "הקב"ה הטביע בנו את האפשרות להיות ללא הסכמות ובלי אישורים ולצאת באמת לחרות עולם. התורה לא צריכה הסכמות, ישיבות לא צריכות הסכמות וארץ ישראל לא צריכה הסכמות. אנחנו כולנו מצווים להיות בני חורין. כתוב הללוהו עבדי ה'. לא עבדי פרעה ולא עבדי אחשוורוש ולא עבדים לעבדים".

פרופ' הלל וויס הזכיר בדבריו כי "כשהתחיל כל המאבק הזה אמרו יצהר תמורת בושהאר. איפה בושהאר אנחנו יודעים. היום זה יצהר תמורת ניו יורק, ותמורת מוסקבה ותמורת אירופה. רק יצהר תישאר כמו ירושלים לנצח נצחים אבל כל הערים הללו, כל התרבות הזו תלך לאן שתלך ונצח ישראל לא ישקר. בית המקדש עוד יקום בעז"ה בדורינו שלנו על אפו ועל חמתו של כל העולם".

הרב ישראל שליסל, ראש כולל אור שלמה בחברון אמר כי "לצערי הרב יש אנשים בארץ שלא יודעים מה זה יצהר. צריכים לדעת שזה מקום קדוש וכל אחד כאן הוא קדוש, וצריך להפיץ את זה בכל הארץ שאף אחד לא יעיז לגעת במקום הקדוש הזה יצהר. לא מבינים שאסור לגרש ולפנות אלא צריך לרומם ולחזק את המקום".

אבי לזר, שביתו הוחרב בידי הצבא, עלה לבמה ואמר כי "ההרס היה כדי להראות שיש בעל הבית שהחליט להרוס. אבל עוד לפני זה הבניה היתה כדי להראות שיש בעל הבית שאמר לבנות והוא הריבון פה. ריבון עולם אמר לבנות אז בונים ובעזרת כולם פה ובעזרת ה' נצליח לבנות את הבתים מחדש".

לאחר האירוע נערכה במועדון היישוב התוועדות עם הרב יצחק גינזבורג, שעסקה גם בענייני השעה. הרב גינזבורג דבר על כך ש"זמן חרותנו" הוא זמן של השתחררות משעבוד המנטאלי לממסד (אפילו ממסד שהוא בגדר "מצרים דקדושה"), תוך תשובה אל ה' שלמעלה מכל ממסד. התשובה אל ה' היא התמסרות גמורה אליו - "זכרתי לך חסד נעוריך... לכתך אחרי במדבר".

הרב התייחס לפעולות בלתי-מבוקרות של צעירים והסביר כי הן נובעות מ'חבלי לידה' של השתחררות מהממסד. אכן, התכלית היא לעבור בשלום את צירי הלידה ולהגיע לשחרור אמתי של ה'אני', שהופך להיות "אני מדבר בצדקה רב להושיע". אז כל הנהגת ותיקון המציאות נעשים בכח הדיבור המתוקן - הבעת דעת תורה בתוקף ובנחת.