פניה ליועמ"ש: אסור שלילת אזרחות מחבלים

באגודה לזכויות האזרח ומרכז עדאלה טוענים, כי שלילת אזרחות היא סמכות קיצונית מאוד המאפיינת משטרים אפלים וטוטליטריים.

נתנאל כ"ץ , כ"ד בניסן תשע"ד

יהודה ויינשטיין
יהודה ויינשטיין
צילום: פלאש 90

האגודה לזכויות אזרח ומרכז עדאלה פנו היום (חמישי) אל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בדרישה שלא ייתן את הסכמתו לשלילת אזרחותם של מחבלים ערבים אזרחי ישראל.

המכתב נשלח בעקבות הפרסומים לפיהם נשקלת שלילת אזרחותם של ארבעה עשר מחבלים אזרחי ישראל, שאמורים להשתחרר במסגרת המו"מ בין ישראל לרשות הפלסטינית.

עורכי הדין חסן ג'בארין מעדאלה ועודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח ציינו במכתבם, כי בית המשפט העליון דחה בעבר בקשה לשלילת אזרחות אפילו של מי שהורשע בעבירה חמורה.

בשנת 1996 דחה בית המשפט העליון עתירה לשלילת אזרחותו של רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר, בנימוק כי החברה המאורגנת מביעה הסתייגותה וסלידתה מן הרצח בדרכים אחרות, ולא שוללת אזרחות – שהיא אחת מזכויות היסוד המובהקות ביותר.

קודמו של וינשטיין בתפקיד, היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, חיווה דעתו כי הסמכות לביטול אזרחות משום "הפרת אמונים" היא סמכות חריגה שאינה קיימת במרבית מדינות העולם.

שלילת אזרחות, צוין במכתב, היא סמכות קיצונית מאוד המאפיינת משטרים אפלים וטוטליטריים; כך, החוק הסובייטי איפשר שלילת אזרחות בשל 'הפרת אמונים'. שלטונות ברית המועצות עשו בו שימוש, וגירשו את מי שאזרחותם נשללה מהם למחוזות נידחים. הזכות לאזרחות כזכות יסוד מוכרת בהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות אדם, משנת 1948, ומאז ההכרזה נוספו שורה של התחייבויות בין-לאומיות לעגן את הזכות לאזרחות ולהגן עליה.

לדברי עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, "בכל תולדות מדינת ישראל, נשללה אזרחותם של שניים על רקע של 'הפרת אמונים' למדינה. לא מפתיע כי בשני המקרים היו אלה אזרחים ערבים. גם במקרה זה השימוש בסמכות הקיצונית והדרקונית מבקש להעביר מסר משפיל ומפלה, לפיו אזרחותם של אזרחי ישראל הערבים אינה ברורה מאליה".