לא לשכוח: תאריך יום השואה - בעייתי

תאריך יום השואה נקבע כהתרסה מול קביעת הרבנות וכמסר הרואה במרד גבורה לעומת מי שלא מרד. הרב גוטל קורא לא להשכיח את הבעייתיות.

שמעון כהן , כ"ח בניסן תשע"ד

נוער ישראלי בפולין. ארכיון
נוער ישראלי בפולין. ארכיון
פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס נשיא מכללת אורות ישראל, הפרופ' הרב נריה גוטל, לסוגיית ההחלטה לקיים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה דווקא ביום כ"ז בניסן, תאריך שהעולם הדתי רואה בבעייתיות רבה.

את הדברים אומר הרב גוטל לאחר כנס מיוחד שהתקיים במכללה ובו העלה בדבריו את המורכבות והבעייתיות רבת הפנים של קביעת היום המיוחד בתאריך הבעייתי.

את דבריו פותח הרב גוטל בציון העובדה שעל אף המורכבות והבעייתיות כמכללה ציונית דתית המסר העקרוני הוא שאת מה שהממלכה קבעה אנו מקבלים ואיננו מתנערים מהיום הזה. עם זאת יש להביע בקול רם את הבעייתיות של התאריך.

בסוגיה זו מציב הרב גוטל שלושה סעיפים בעייתיים שונים שאין להתעלם מהם. הראשון הוא העובדה שהתאריך שנבחר נמצא בחודש ניסן שבו אין מספידים ואין אומרים תחנון ואף הרמב"ן מגדיר את ימי ספירת העומר כמעין חול מועד ארוך.

הבעייתיות השנייה היא העובדה שהמדינה קבעה את התאריך במעין מענה לקביעה מוקדמת של הרבנות הראשית את יום עשרה בטבת כיום הזיכרון לשואה. הרב גוטל מציין כי בדרך כלל הרבנות היא שמגיבה להחלטות המדינה אך במקרה זה סדר העניינים היה הפוך ולמעשה הייתה כאן מעין התרסה של המדינה אל מול קביעת הרבנות.

הסעיף השלישי הוא החמור מכולם, אומר הרב גוטל, וזו העובדה שהתאריך נקבע דווקא לכ"ז בניסן שהוא יום סיום מרד גטו ורשה ולא תחילתו כיוון שתחילת המרד הייתה בערב פסח ולא רצו לפגוע ברגל. משום כך בחרו ביום האחרון של המרד, אך לדבריו המסר העיקרי בכך יחד עם הגדרת היום כ'יום הזיכרון לשואה ולגבורה' ולא רק לשואה, היה שהמרד הוא הגבורה לעומת התנהלותם של "אבק האדם שהלך למשרפות כצאן לטבח", כפי שנהוג היה לכנות אותם בימיה הראשונים של המדינה.

הרב גוטל מברך על כך שבשנים האחרונות קיימת התנערות מגישה זו, בעיקר מאז משפט אייכמן ועוד יותר לאחר מלחמת יום כיפור, אך בבסיס קביעת היום הזה דווקא כיום זיכרון עמדה הגישה הבעייתית הזו.

בדבריו אתמול בכנס במכללה הציג הרב גוטל את עדויותיו של הרב יונה עמנואל ז"ל שתיאר את התרוממות הרוח המיוחדת של לילות הסדר בתקופת השואה, ובכך גילה את הפן היהודי הזה של גבורה, פן שאליו מתוודעת הציבוריות הישראלית בשנים האחרונות.

הרב גוטל קורא לציבור הציוני דתי ובעיקר להנהגתו להסביר את המורכבות ואת הבעייתיות של התאריך על אף ולצד הרצון להיות חלק מהעשייה הציונית והקבלה של החלטת הממלכה.

להערכתו הוא עצמו אנו קול בודד המעלה את הדברים אם כי יש מקום לקרוא ליותר ויותר ממנהיגי הציבור להציב את הדברים כהווייתם המורכבת בפני הציבור, בפני הנוער ובפני הנהגת המדינה. זאת על אף שפעמים רבות קיימת העדפה הסברתית להציג דברים בשחור ולבן ללא המורכבות האפורה.

כשנשאל אם העלאת סוגיה מורכבת כל כך לא עלולה לעורר סלידה של חלק מהציבור הציוני דתי מהממלכה שכך החליטה, אומר הרב גוטל כי לצד קיומו של חשש כזה אין לחשוש מחינוך גם לדברים מורכבים כל עוד הם אמיתיים ומדויקים וגם אם יש צורך להתאים את החינוך ואופיו למתחנך ורמתו הרי שיש לעשות זאת.