בנט: לדבר על יהדות בלי להתבייש

השר בנט בראיון מיוחד לעיתון "בשבע" דורש ריבונות בשטחי C, קובע כי הממשלה הנוכחית טובה להתיישבות ומתנגד להרס כענישה על 'תג מחיר'

ישי פרידמן , א' באייר תשע"ד

השר נפתלי בנט
השר נפתלי בנט
ניסים לב

החלון שנתפר בלו"ז הצפוף של שר הכלכלה נפתלי בנט נקבע לסוף היום. אבל גם החלון הזה מתעכב. יו"ר הבית היהודי מעביר הרצאה לידידי ותורמי אוניברסיטת תל אביב.

הקהל תל אביבי לחלוטין, אם נחטא קצת בסטיגמטיות נאמר: צפונבונים למהדרין. כמעט אין חובש כיפה אחד באולם. מנהיג הציונות הדתית מדבר איתם על יהודה ושומרון, על סיפוח שטחי C תחת ריבונות ישראל, וצריך לומר שהצפונבונים מקשיבים.

כשהוא נשאל מדוע לא לוותר על ההתנחלויות לטובת רעיון שתי המדינות, פוצח בנט בנאום על ההיסטוריה היהודית בת אלפי השנים בחבלי התנ"ך.

"אני לא יכול לוותר על הבית שלי", הוא קובע. אחת היושבות בקהל צועקת לעברו: "אותי שכנעת". בסוף השיחה בנט זורק בדיחה, הקהל מתמוגג, מחיאות כפיים סוערות והנה הוא מוקף בעשרות אנשים שכנראה לא הצביעו לבית היהודי ומבקשים ללחוץ את ידו. סביר להניח שרבים מהם לא מסכימים בלשון המעטה עם דעותיו של מנהיג המפלגה הימנית, אבל אין ספק שמשהו בחומת האנטגוניזם בין הפוליטיקאי עם הכיפה לקהל הזה נשבר.

אולי זה סוד הקסם שמבדיל בין נפתלי בנט לפוליטיקאים אחרים מהציונות הדתית לדורותיהם: היכולת לשבור את חומות הניכור והזרות בין מי שמייצג עולם ערכי ציוני, דתי ושמרני לקהלים אחרים – חילונים, ליברלים ושמאלנים.

לא מפחד לפרוש

"אנחנו חווים הנהגה", מסביר שר הכלכלה ויו"ר הבית היהודי בריאיון מיוחד ל'בשבע' לרגל חג העצמאות. "ב'אנחנו' אני מתכוון כנציג של הציונות הדתית בכנסת. והנהגה במובן המלא של המילה. אתה לא רק זועק. המשמעות המרכזית היא תפיסה כללית של אחריות לכל עם ישראל. לא מדובר במשהו שהמצאנו. התפיסה הזאת קיימת מאז ומתמיד בציונות הדתית, אבל לא בהכרח במנהיגות הפוליטית שלה".

כדי להמחיש את הדברים, בוחר בנט להביא כדוגמה את האולטימטום האחרון שהציבה מפלגת הבית היהודי לנתניהו נגד שחרור המחבלים הישראלים. "החלטנו להשתמש בכל העוצמה הפוליטית שלנו כדי לעצור את התהליך, ואני לא מדבר רק על שחרור המחבלים הישראלים אלא גם על התהליך שבו איבדנו קווים אדומים. בהחלטה מאוד קשה ובעלת סיכון ומחירים פוטנציאליים מאוד גבוהים, תרמנו לבלימת מצב של נפילה במדרון".

אז היית הולך על זה עד הסוף? הולכים לבחירות?

"התשובה היא בהחלט כן. כבר אספתי את עובדות הלשכה והצוות ועדכנתי אותם שעשינו מהלך, ויכול להיות שנחזור מפסח ולא נהיה פה. בזמנו הסכמנו להיכנס למשא ומתן, הצבענו נגד שחרור מחבלים וזה עבר, בסדר גמור. בעסקה החדשה ראש הממשלה חשב שמאוד חשוב להאריך את המשא ומתן ומבחינתו זה יעד, ואני מכבד את זה. מה שקרה הוא שנרקמה עסקה, וביום שראש הממשלה בא להציג בפנינו את הפרטים, אני שומע ברדיו שאבו מאזן הלך לאו"ם לחתום על 15 אמנות. כל התכלית של המשא ומתן הייתה למנוע מהלכים חד- צדדיים והם הלכו חד-צדדי. באותו ערב אמרתי: אנחנו חייבים לעצור מיד, לבלום את הנפילה".

אם היו שוללים למחבלים ישראלים אזרחות - הסולם הזה היה מוריד אתכם מהעץ?

"אני לא הולך לדבר על תיאוריה. אינני יודע. לא הגענו לנקודה הזו. מה שחשוב הוא שהנושא של מחבלים ישראלים ירד מהפרק ולהערכתי גם לא יחזור".

מדוע לדעתך הפלשתינים פוצצו עכשיו את המשא ומתן? מה היה אכפת להם להרוויח עוד לחצים על ישראל ולשחרר כמה מחבלים?

"זה התפוצץ כי הם לא מכירים בנו והם לא יכירו בנו כמדינת הלאום של העם היהודי. זו הסיבה. היו בעיניי ארבע פעמים בחצי השנה האחרונה שהם שרפו את המועדון ואנחנו הבלגנו. בפעם הרביעית החלטנו לעצור. הניתוח שלי: הם חשבו שהפיוס עם חמאס יעבור בשקט. הם עשו אקט יותר דרמטי של פנייה לאו"ם וזה עבר בשקט. אבו-מאזן עשה את המהלך הזה של הפיוס כדי לחזק את מעמדו והוא פשוט חשב שזה יעבור בשקט".

הפלשתינים רוצים מדינה?

"קשה לדעת. זה נע בין רוצים מדינה בלי הסכם עם ישראל ללא רוצים מדינה. קשה לדעת, כי בסיטואציות רבות שרוצים לתת להם אחריות, הם לא רוצים לקחת. גם רואים מה קורה בעולם הערבי מבחינת ניהול מדינות - הכול קורס. תבין, אני שר כלכלה, אני מכיר כלכלה. אין היום כלכלה פלשתינית. הכלכלה הפלשתינית נשענת ברובה המוחץ על כספי תרומות של המדינות התורמות, חלק אחר על המתפרנסים ביהודה ושומרון. כ‑26 אלף מתושבי הרשות מתפרנסים ממפעלים ישראליים. יש מגזר עסקי מאוד קטן ולא חזק ברשות. זו תהיה מדינה כושלת. אני חושב שלאבו-מאזן ולפלשתינים פשוט נוח עם המצב הזה".

ובכל זאת, אם הם יפנו למסלול של הקמת מדינה באופן חד צדדי באישור האו"ם, מה ישראל צריכה לעשות?

"במצב כזה, וזה משהו שאני דוחף כרגע, צריך להחיל את הריבונות על כל שטחי C. אני דוחף כרגע, בלי הצלחה נכון לעכשיו, להגדיר פרמטרים לפנייה. זה יהיה הדרגתי. לקבוע מראש טריגרים אוטומטיים, כמו טייס אוטומטי, שאם הם עושים פעולה איקס או פונים לאמנות מסוימות - אנחנו מחילים ריבונות בגוש עציון".

אתה מדבר כאילו העיקרון התקבל ואתה רק עובד על המנגנון שיפעיל אותו.

"העיקרון לא התקבל. אין היום לצערי רוב של שרי ממשלה עם העוז והביטחון לעשות את המהלך המתבקש של החלת ריבונות חלקית על משהו. יש פחד משתק".

מה לגבי אפשרות של פירוק הרשות? יש סיכוי שזה יקרה?

"כל הנושא הזה לא מפחיד אותי במיוחד. צריך לדעת, בשש השנים האחרונות אבו-מאזן איים שבע פעמים את אותו איום בדיוק. כמעט באותן מילים. להחזיר את המפתחות, לפרק את הרשות. הוא לא יעשה את זה. אני לא מכיר מישהו שמוותר על שלטון. אני לא מכיר מישהו שמוותר על שלטון כשהמשמעות האישית והמשפחתית כבדה מאוד".

אולי זו הזדמנות: שיפרקו את הרשות ונחזור למה שהיה קודם.

"אני לא שש לחזור לעידן הממשל הצבאי שמנהל דה-פקטו את החיים האזרחיים של ערביי יהודה ושומרון. לא רואה בזה ערך אלא הרבה נזק. זה יוצר חיכוך. אני משוכנע שיהיה מי שייטול את המפתחות. יש מגמה כזו של יצירת איומי סרק. היה צונמי מדיני שלא התממש. אינתיפאדה שלישית, דיברו על חרם בינלאומי ועל האיום הדמוגרפי. אורך החיים של האיום האחרון עם המפתחות היה בדיוק שלושה ימים, זה הכול. ביום שישי זו הייתה כותרת ראשית ב'ידיעות אחרונות', כל המדינה כמובן בחרדה, ואחרי יומיים הוא עושה דיל עם חמאס".

מצד שני, ג'ון קרי מדבר על אפרטהייד. נראה שהלחץ המדיני והבינלאומי רק הולך ומתגבר.

"לא נכון, הלחץ הבינלאומי לא הולך ומתגבר. ספסרי הלחץ יוצרים אווירה שכל העולם קם בבוקר וחושב רק עלינו. זו טעות. אנחנו לא כאלה מעניינים כמו שנדמה לנו. יש אי אלו דברים אחרים שמעניינים את העולם, כמו משבר חסר תקדים באוקראינה, אשר מעקר את מאזן הכוחות הבינלאומי שהיה קיים מאז נפילת חומת ברלין, אירוע כמו מיני רצח עם בסוריה, כמו כלכלת העולם שתקועה. אנחנו לא כאלו חשובים".

העבודה הטובה של 'שלום עכשיו'

סוגיית הלחץ הבינלאומי מעסיקה את יו"ר הבית היהודי רבות. כדי להתמודד עם הבעיה, מציע בנט לפעול בשני כיוונים. את האחד הוא מכנה "דיפלומטיה כלכלית", והכיוון השני הולך בדרך "חיזוק הזהות היהודית בפנים ובחוץ".

"התפיסה הכלכלית-דיפלומטית היא שאנחנו צריכים להוביל את הדיפלומטיה עם העוצמה הכלכלית שלנו, ועל ידי זה להוריד את משקל הסכסוך בסוגיות דיפלומטיות", מסביר בנט. "אתה לוקח מדינה איקס, מטפל באופן מסיבי בסוגיות של חקלאות ומים, והם לא יבלבלו לך את המוח בסוגיית הסכסוך שלך, וזה עובד. צריך רק להמשיך".

וחיזוק הזהות היהודית?

"פעם זה היה רק תיאוריה מבחינתי, והיום אני רואה את זה. אנחנו צריכים לדבר יהדות ועוד פעם יהדות ולא להתבייש, בין אם מדובר בקהל מתל אביב, קהל סיני, אמריקני, זה לא משנה. לדבר על המורשת שלנו של 3,000 שנה. בהתחלה אנשים זעים בכיסאות, אבל בסוף המסר חודר. לפני שעה היה כאן קהל תל אביבי, חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב. פתחתי בחזון העצמות היבשות. ברגע הראשון מסתכלים עליך קצת שונה, אבל ברגע השני יש רק הערכה. כשאתה אומר את זה עוד פעם ועוד פעם, העולם מעריך אותנו יותר. צריך לדבר יהודית גם בשדה הבינלאומי".

מי שבשורה התחתונה מייצר את הלחץ הבינלאומי על ישראל, לפי בנט, הוא השמאל הישראלי. ציפי לבני למשל. "מה הייתה התגובה הראשונה של הדוברת של ג'ון קרי?", שואל בנט בחיוך ולא מחכה לתשובה, "שים לב, דבר מדהים. ג'ון קרי פתח במתקפה, הדוברת שלו כתבה בטוויטר בהודעה רשמית: הרי ציפי לבני אומרת את זה, לא המצאנו דבר. הסיפור הקטן הזה שסיפרתי כרגע, זה הסיפור של המאבק במדינת ישראל".

ובהתייחס לאמירתו של ג'ון קרי – איך אתה רואה את הדברים?

"אני חושב שהוא התנצל ומוטב שהוא התנצל, ונסתפק בזה".

כלומר התברר שג'ון קרי הוא לא רק משיחי, אלא גם אנטי ישראלי.

"כמו שאמרתי, האמירה לא הייתה במקום. המדינה היחידה שאין בה אפרטהייד בסביבה כאן זו ישראל. בלבנון יש אפרטהייד נגד הפלשתינים. אנשים לא יודעים את זה. יש אפרטהייד בסוריה, בירדן ובארצות אחרות. כשר כלכלה אני פועל לחזק את היזמות ואת יכולת התעסוקה של ערביי ישראל. טוב שהוא התנצל, ההתנצלות הייתה במקומה".

הממשלה מכהנת למעלה משנה. זה זמן שאנחנו מרוויחים אותו מבחינת ההתיישבות ביהודה ושומרון?

"התשובה היא כן. מי שעושה את העבודה הכי טובה מבחינת לעדכן אותנו זה 'שלום עכשיו', שמיטיבים לעקוב אחרי הבנייה".

אולי הם מפריזים קצת בהערכות שלהם?

"לא, בדו"ח הזה יש להם רמה לא רעה של אמינות. הייתה שנה טובה לבנייה, לא בהיקפים שהייתי רוצה, אבל גם יצאו מכרזים. לראשונה מזה שנים יצאו מכרזים במקומות כמו קרני שומרון ואפרת. גם אושרו אדמות. היום הייתי בגוש עציון. מרחב עצום של אדמות סקר הפכו להיות אדמות מדינה. רואים שהדברים מתקדמים".

בעניין הסדרת המאחזים לא נראה שיש התקדמות. דו"ח לוי נזנח.

"עובדים כאן עקב בצד אגודל. האם אני מקבל את מלוא תאוותי בידי? לא. אבל משיחה היום עם ראשי התיישבות, בסך הכול הממשלה היא ממשלה טובה להתיישבות, גם בתחום התשתיות ובהרבה תחומים אחרים".

הייתה סערת רוחות שהתחילה בהרס בית בקידה. אתה מקבל את המדיניות של ההריסות הללו? למה להרוס אם אפשר להסדיר?

"לא כל דבר אפשר להסדיר. אומר מה אני לא מקבל: אני לא מקבל מדיניות של ענישה באמצעות הריסה. זה קורה וזה לא תקין. אנחנו עובדים על הדבר הזה בכל יכולתנו. ככל שיש פעולות 'תג מחיר' שהן בלתי מתקבלות על הדעת ומזיקות ולא ראויות - צריך לתפוס את העבריינים ולהענישם, ולא לפגוע בבנייה כעונש קולקטיבי".

או להשתלט על ישיבה ביצהר?

"אני חייב להודות שלא נכנסתי לעומקו של העניין".

אולי דווקא משום היותך שר הדתות, אתה צריך להיכנס לסוגיה.

"יכול להיות. אבל אני כן חושב שצריך לתת לצה"ל כלים אפקטיביים נגד מחוללי ומעודדי הפעולות של 'תג מחיר'. אין לי קורטוב של סימפטיה למי שמנהיג, מעודד או דוחף צעירים לפעולות הללו. מה מפריע לי בסיפור הזה מעבר לדברים הרגילים של נזק ואי מוסריות? ברמה העמוקה, זו תפיסה אנטי ציונית ואנטי ממלכתית עמוקה, כי היא אומרת בעצם שאין חשיבות למדינת ישראל כמדינה. הם לא סופרים את המדינה. התפיסה הזאת דומה לגישה החרדית שלא רואה ערך במדינה, אבל זה מימוש מאוד אקטיבי ואלים של אותה תפיסה, ואין לי בדל סימפטיה לתפיסה הזאת".

לא מגזימים קצת בממדים של הפרשה הזאת? בסך הכול מדובר בנזקי רכוש. במועדונים היום הרבה יותר מסוכן.

"זה נכון אם אתה מודד נזק מול נזק, אבל מה שמפריע לי פה זו אידיאולוגיה שאומרת 'אנחנו לא סופרים את מדינת ישראל', ויש לזה השלכות. הם לא אומרים את זה בתיאוריה, אלא פועלים בצורה הזאת".

נושא שקצת ירד מסדר היום: איראן. הנושא הזה מטופל היטב? האופציה הצבאית מונחת על השולחן או שנואשנו ממנה?

"איראן עומדת בראש האיומים הפיזיים על מדינת ישראל. העסקה שהולכת ונרקמת כרגע היא עסקה רעה. בתמצית היא לוחצת פאוזה על התהליך, אבל מותירה בידי איראן את המכונה המאפשרת לה לייצר פצצה בלוח זמנים מאוד קצר. זו עסקה רעה מאוד. אנחנו פועלים כדי לשנות את תנאיה, לבלום אותה. זה עוד לא אבוד, אבל לא קל. יש כאן מצב מובהק שהעולם רואה ויודע בדיוק את המשמעות, ובוחר במודע לאפשר לאיראנים להגיע לרמת סף שכל מה שמבדיל בינם לבין הפצצה זו החלטה פוליטית של אייתולות. התוכנית האיראנית היא לא לייצר פצצה היום אלא לייצר פצצה מחר. העסקה הזאת תותיר להם עוד שנתיים לייצר את הפצצה. העסקה עוד לא קרתה, אבל זו מגמה מסוכנת. מדינת ישראל וממשלת ישראל לא תאפשר לאיראן להגיע לפצצה, והיא תפעל בכל הכלים שעומדים לרשותה".

כלומר, האופציה הצבאית עדיין מונחת על השולחן.

"אסתפק במה שאמרתי, רק אוסיף את המשפט הבא: אתמול היה יום השואה, ואלי ויזל אמר משפט שבהקשר האיראני משמש לי כמצפן: הטרגדיה של היהודים היא שהם האמינו להבטחות של הידידים שלהם, יותר מאשר לאיומים של השונאים שלהם".

למה אני מחבק רפורמים

השנה הזאת הייתה קשה במיוחד בשביל נפתלי בנט והבית היהודי, בעיקר בגלל המאבק מול החרדים בסוגיית חוק הגיוס. בנוסף לכך, אוסף של חוקים בנושאי דת ומדינה גרר על יו"ר הבית היהודי ביקורת בתוך הבית פנימה מרבנים שונים בתוך הציונות הדתית. בחודש האחרון מתקיימים כנסים בכל רחבי הארץ נגד חוקים בנושאי דת ומדינה שמקודמים על ידי הבית היהודי.

יש תחושה של הרבה אנשים באגף השמרני בציונות הדתית, ולא רק בהר המור, ששברתם לכיוון הליברלי. יש שאומרים שאתם פשוט לא סופרים את העמדה הזו, שהיא בסופו של דבר נתח חשוב בציונות הדתית.

"מאוד חשוב לי להיות הכי חד משמעי בעניין הזה. אני גדול המתנגדים להפרדת תורה ומדינה. אני לא אוהב את המילה דת. אני חושב שהמדינה היא אורגן של עם ישראל, וכאורגן של עם ישראל אני רואה את החיבור הכי יסודי עם התורה. אז מי שטוען שיש מגמה או רצון להפריד דת ומדינה, אני קובע כאן נחרצות – הפוך! אין מגמה להפריד דת ומדינה. להפך, בפעם הראשונה יש כאן אנשים שמובנה מתוכם החיבור של דת ומדינה.

"ישנם המון עיוותים סביב העניין הזה. לדוגמה, יצאה חוברת עם עשרות דוגמאות על חוקים שונים, פשוט מעוותים ומסלפים את הדברים. רחבת הכותל, למשל - הקמתי את עזרת ישראל, ומאשימים אותי בהאשמות שונות. עכשיו בוא נציג את העובדות: בג"ץ קבע שנשות הכותל רשאיות להתפלל ברחבת נשים בכותל המערבי ומדינת ישראל מחויבת לכך. כשר הדתות נאסר עליי למנוע זאת מהן. זה המצב שהתגלגל לפתחי. מה שעשיתי הוא להקים מאתיים מטר משם עזרה, ועל ידי זה הצלתי את הכותל המרכזי".

יכול להיות שהביקורת שהוטחה נגדך בעניין הזה היא העובדה שהצגת זאת כבשורה ולא כאילוץ.

"יכול מאוד להיות. אבל אגיד לך עוד משהו: מאשימים אותי שאני פוגש ומחבק רפורמים וקונסרבטיבים. אז כן, אני פוגש ומחבק רפורמים וקונסרבטיבים כי אני שר התפוצות של העם היהודי ומרבית העם היהודי בגולה היום, נרצה או לא נרצה, איננו אורתודוקסי. אני אחראי לזה שהם יישארו יהודים ואני כשר התפוצות שייך לכולם, לכל העם היהודי. עם זאת, במדינת ישראל אני מכיר רק דבר אחד: יש רבנות ראשית אחת לישראל. היא האוטוריטה והסמכות העליונה לקביעות הלכתיות. אני לא מכיר משהו אחר. אני מאוד מאוכזב מתוצאות הבחירות לרבנות הראשית. אני רואה בזה אי הצלחה שלנו. זה קרה. זה המצב, אלו הרבנים הראשיים, ואני אעשה כל שביכולתי לעבוד איתם בצורה הטובה ביותר. האם צריך לעבוד ולשפר? בצורה דרמטית כן. זו קטסטרופה בהרבה מקומות, אבל בכל נושא הלכתי שיגיע לפתחי אני אשאל שאלה פשוטה: מה אומרים הרבנים הראשיים למדינת ישראל. אני אעשה הכול על מנת לשפר אותה. אני אפעל שעוד עשר שנים ייכנסו אנשים מהציונות הדתית, אני אפעיל מנופים, איאבק, אבל בסוף אין אופציה אחרת. אי אפשר לעקוף את הרבנות הראשית".

אתה אומר שאתה לא עוקף את הרבנות הראשית, אבל חלק מהחקיקה בנושאי דת ומדינה קידמתם בניגוד לעמדת הרבנים הראשיים.

"יש את המוסד שנקרא הרבנות הראשית ויש את מי שמאייש כרגע את התפקיד", אומר בנט ומספר על קשיים בעבודה מול הרבנים הראשיים, שלדבריו אינם מוכנים לשמוע את עמדתם של רבנים בכירים בציונות הדתית אשר מבקשים להיפגש עמם כדי לדיון בעניין חוק הגיור. "יש פה בעיה. מצד אחד אני מקדש את מוסד הרבנות הראשית, מצד שני אנחנו צריכים להפעיל מנופים אגרסיביים כדי לפעול. מה שיקרה, אם אני לא אביא הצעה בחוק הגיור - ההצעה של שטרן תעבור. אנחנו פועלים במלוא עוצמתנו, אבל אם אנחנו לא נעביר חוק משלנו יעבור החוק של שטרן, ואנחנו נעמוד מול משבר קונסטיטוציוני כמעט".

ליו"ר הבית היהודי יש מערכה נוספת אשר מתנהלת מול נשיא ישיבת הר המור, הרב צבי טאו, שמתגלה כאחד הלוחמים הבולטים במפלגת הבית היהודי. לאחרונה חשף הכתב שלמה פיוטרקובסקי באתר ערוץ 7 כי הרב טאו דרש מעמותת 'פנים אל פנים' שלא תיקח חלק במנהלת הזהות היהודית. המהלך הזה עלול לשתק את המנהלת, אם כי בנט סבור שמדובר רק ב"מכה טכנית" כלשונו, ואין בכוונתו להירתע מקידום המנהלת. עם זאת, יש לו מה להשיב לביקורת המושמעת נגדו מכיוון רבנים בציונות הדתית.

"כואב לי", אומר בנט, "זה לא סוד שיש מהלך לא פשוט נגד הבית היהודי, ולא בצדק לטעמנו. הראייה היא מאוד חד-ממדית. היא לא רואה את סך הפעולות שאנחנו עושים. פעולות מדהימות בתחום היהודי, המדיני, ההתיישבותי והכלכלי. מחוללים פה דברים מדהימים, ובאים לזווית מסוימת אחת והופכים אותה לעולם ומלואו, וגם בה יש מורכבויות שונות. אנחנו לא מפלגה עם 70 מנדטים. מצד שני, אני מקפיד ללמוד ולשמוע את הביקורת, גם את הביקורת המאוד קשה שנעשית לעתים בצורה לא ראויה, ובסוף גם להתייחס לתוכן הביקורת וגם לדעת לקבל".

הר הבית – גלותיות בלב הלאומיות

יש ביקורת גם מצד מנהלי מוסדות בישיבות הציוניות-דתיות. תקציבי תגבור לימודי היהדות לא מגיעים למוסדות. הם מדברים על פיטורי מורים.

"נכון, שר החינוך איננו שר חינוך מטעמנו. זה חלק מהיעדים המשמעותיים שלנו לתקציב 2015. האם כל מה שקורה בממשלה מוצא חן בעיניי? ודאי שלא. צריך לפעול בעניין הזה, ואנחנו נפעל".

הבעיה היא שר החינוך?

"יש מדיניות לצערי. תגבור לימודי היהדות בוטל, והובטח לראשי המוסדות על ידי משרד החינוך שיהיה פיצוי. הפיצוי לא הגיע. הגברנו את התקצוב בשעות לימוד לבגרות, אבל זה כסף אחר. לא בתחום התורני. זה לא פותר את כל הבעיות. פגשתי את ראשי הרשתות ואנחנו פועלים בעניין הזה. הישיבות התיכוניות והאולפנות בחלק מהרשתות נפגעו, ואנחנו מטפלים בזה על מנת שלא ייפגעו. אנחנו נפתור את הבעיה. מה שהבטחנו לגבי הורדת שכר הלימוד התממש. שכר הלימוד ירד ב‑95 אחוזים מהמוסדות כמו שהבטחנו בשיעור של בין 10 ל‑25 אחוזים, ואנחנו עובדים על הטיפול. יש לנו סגן שר חינוך מעולה, אבי וורצמן, שעובד פרטנית על הדבר הזה. העניין ייפתר".

אתה שואף ליותר מ‑12 מנדטים בבחירות הבאות. מאין יבואו הקולות?

"החזון הוא מפלגה של ציונות דתית שפותחת את שעריה לציבור. הליבה שנשארת קבועה היא תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל. דמויות כמו איילת שקד, שרואות עין בעין את אותה דרך, יתקבלו בשמחה. אני לא חושב שמי שהוא רק ארץ ישראל ועם ישראל ותהיה לו אג'נדה אחרת בתורת ישראל ירצה להיות איתנו במפלגה. אנטי דתי לא מתאים למפלגה שאני משרטט. זו מפלגה שבשנה הקרובה תיפתח ותתעסק הרבה יותר בחברה ובפריפריה, בשימוש והעצמת החינוך הממלכתי-דתי כמגנט לעם ישראל".

אז מה המגנט הזה?

"יהדות, ערכיות וחברה. הקו שאנחנו ממוקדים בו הוא החצי התחתון בעם ישראל. חצי מהמדינה משתכרת פחות מ‑6,300 שקלים בחודש. אם 'יש עתיד' מתמקדים במעמד מעל, אנחנו מתמקדים במעמד מתחת. ויהדות, יהדות, יהדות, וציונות ואהבת הארץ ולא להתבייש. אני לא חושב שבאנו רק בשביל לעשות את הרפורמה למזון תינוקות או לשפר את מכון התקנים. הציבור רוצה משהו שהוא הרבה מעבר. מה יביא את הקולות? מנהיגות יהודית גאה".

ראית את הסרטון על המשפחה החרדית שהותקפה בהר הבית?

"זה מחריד", קובע נפתלי בנט, "בכלל, את נושא הביטחון בירושלים ובפרט בהר הבית נצטרך להביא לקבינט כי זו שערורייה".

יש כתובת: השר לביטחון פנים אהרונוביץ'

"אנחנו צריכים לפעמים לדחוף אנשים לעשות את הפעולה הנכונה. ברמה הלאומית, מי שראה את התמונות זה מחריד. זה לא נושא דתי, זה נושא לאומי - מי הריבון במקום המקודש והחשוב ביותר לעם ישראל. מי שראה את הסרט הזה ראה תמונה גלותית בלב הלאומיות שלנו. חייבים לפתור את זה".