תל אביב: כסף דוחה שבת

האם יפתחו מאות עסקים את שעריהם בשבת בחסות החוק? אם יאשר משרד הפנים את הצעת החוק העירוני החדש, התסריט הזה עלול להיות מציאותי.

חיים אקשטיין , ה' באייר תשע"ד

נלחם נגד הרשתות הפתוחות בשבת. יעקב ברמר
נלחם נגד הרשתות הפתוחות בשבת. יעקב ברמר
יוני קמפינסקי

הסיפור התחיל בדיוק לפני 66 שנים. הקמת המדינה, עם כל הבשורה הגדולה שבה, הייתה גם יריית הפתיחה לעשרות פולמוסים מתמשכים על דמותה של מדינת חוק יהודית ודמוקרטית.

בין הפולמוסים סביב החקיקה היהודית עמדה תמיד שאלת המסחר בשבת, שאלה שבתל אביב נשאלה עוד לפני שהיו חוקים ומחוקקים בישראל, בימי דיזנגוף, ביאליק ואחד העם. בדיון ההיסטורי הזה עומד להיפתח בקרוב פרק חדש, כאשר יוכרע האם לאשר את הצעת החוק העירוני החדש בתל אביב, שמאפשרת פתיחת חלק מהחנויות בשבת.

"רוצים לבלות עם המשפחה בשבת"

נכון להיום, יש בעיר כמה חנויות שפועלות בשבת, וביניהן בולטות שתי רשתות מזון גדולות: רשת המכולות AM:PM, המתהדרת בהיותה פתוחה מסביב לשעון, ורשת 'טיב טעם'. פתיחת חנויות בשבת אסורה על פי חוק העזר העירוני בתל אביב, ולכן באופן קבוע הוטלו קנסות של כ‑600 שקלים על הרשתות. אלא שההפסד מהקנס התגמד לעומת הרווח מפתיחת העסק בשבת. לפי נתוני חברת BDI, הרווחים מהפתיחה בשבת מהווים כרבע מההכנסה השבועית, והחלטה לסגור בשבת תסב להן ירידה של 160 מיליון שקלים בשנה. קנס של כמה מאות שקלים הוא דמי כיס מול סכומים כאלה.

שני גורמים מפסידים מפעילותן של החנויות בשבת: הצביון היהודי ובעלי העסקים הקטנים. אם עד כה בעלי החנויות הקטנות היו בתחרות מול החנויות הגדולות והחזקות יותר, פתיחתן של החנויות הגדולות בשבת רק הגדילה את הפער. לבעלי העסקים הקטנים אין דרך להתמודד מול הרווחים של מתחריהם, לא רק מפני שהם רוצים להיות סגורים בשבת, אלא גם בגלל הקנסות של העירייה. גם אלה שמוכנים לוותר על המנוחה בסוף השבוע, מתקשים לשלם מאות שקלים מדי שבת. הם אינם יכולים להרשות לעצמם את מה שהרשתות הגדולות מסוגלות לספוג בלי בעיה.

"פתיחת החנויות הללו בשבת הפרה את האיזון ואת שוויון ההזדמנויות במסחר", אומר יאיר קורח, יו"ר התאחדות הסוחרים הכללית והעצמאיים בישראל. “התוצאה הייתה פגיעה אנושה בעסקיהם של בעלי חנויות מכולת, שזעקו אלינו כדי שנפעל להפסקת הפעילות הזאת. העירייה ניהלה מדיניות רופסת מול העבריינים, ומדי פעם קנסה את החנויות בקנס מצחיק של כ‑700 שקלים ליום פתיחה, כאשר הפדיון של אותה חנות באותו יום הסתכם בכ‑50,000 שקלים”.

הפער הכלכלי בין בעלי החנויות השונות, שכמובן תאם גם את הפער הכלכלי בין מנהלי הרשתות למוכרים הפשוטים, הוביל את בעלי העסקים הקטנים לצאת למאבק משפטי. בשנת 2007 הוגשה נגד עיריית תל אביב עתירה מנהלית, בדרישה לאכוף את חוק העזר העירוני באופן משמעותי יותר, ולא להסתפק רק בקנסות. מאחורי העתירה עמדו למעלה ממאה בעלי מכולות, יחד עם התאחדות הסוחרים בתל אביב.

“רק שני אנשים מתוכם היו דתיים”, מציין עורך הדין דוד שוב, ממגישי העתירה. “בעלי המכולות לא רצו לסגור בשבת כדי ללכת לבית הכנסת, אלא כדי להיות עם המשפחה, ללכת לים או לטייל בצפון. כשהם יוצאים לטייל בשבת, הם רואים בעיניים כלות איך אנשים נכנסים לחנויות אחרות, ויוצאים עם מוצרים שהיו יכולים לקנות אצלם. הם פנו אלינו ואמרו שהמצב בלתי נסבל”.

בצד השני, התומך בפתיחת החנויות בשבת, עומדים לא רק בעלי רשתות השיווק אלא גם צרכנים רבים. אמנם שומרי שבת רגילים לעשות את כל הקניות ביום שישי, אבל בשביל רבים אחרים, קפיצה למכולת היא פעולה שגרתית שאפשר לעשות בכל זמן שהוא, כולל שבת. האפשרות שסיפקו להם החנויות במשך כמה שנים טובות, להשיג כל מוצר שהם צריכים גם בשבת, הפכה בשבילם להרגל שקשה לשנות. מבחינתם, כשהחלב נגמר בשבת בבוקר – חייבים להשיג שקית חדשה, ולא ייתכן שבכל תל אביב לא יהיה ניתן לעשות זאת. מעבר לשאלת הצרכים והאילוצים – הנזק הכספי לבעלי המכולות מול מניעת האפשרות לקנות בשבת – עומד על כף המאזניים גם אופייה של העיר תל אביב, כעיר חופשית ללא מגבלות. בעיקר לא כאלה שיש להן קונוטציה דתית, גם אם הן נושאות משמעות סוציאלית.

"ישראבלוף ברשות התורה"

ההליך המשפטי האמור נמשך כשש שנים. עד 2012 הייתה זו רק סחבת, כשבית המשפט עיכב את ההכרעה בעניין. בשנת 2012, לאחר שהשופטת שטיפלה בעתירה הספיקה כבר להתחלף בשל פרישה לגמלאות, דחה בית המשפט את העתירה. העותרים לא הרימו ידיים, ערערו על פסק הדין לבית המשפט העליון, ולפני קרוב לשנה קיבלו את מבוקשם – בית המשפט העליון הכריע לטובתם, ובגדול.

"חוק העזר לתל אביב יפו מורנו כי חל איסור על פתיחת חנויות בימי המנוחה", כתב השופט אליקים רובינשטיין בפסק הדין. “כדי לאוכפו, גובה עיריית תל אביב מעסקים המבקשים להציע את מרכולתם לעוברים ושבים ביום המנוחה, 'מס שבת' מדי שבוע. שעה שבידי הסוחרים הקטנים כגון חנויות מכולת, אין אפשרות לשכור כוח אדם למכביר שיעבוד במשמרות, וכאבותיהם ואבות אבותיהם שובתים הם בשבת. בעבור המרכולים הגדולים, אין הקנס אלא שבריר מהכנסתם, כאדווה קלה על פני המים. אין זו אלא שהעירייה אוכפת את חוק העזר למראית עין בלבד, 'כאילו', כפתרון של 'ישראבלוף' ברשות התורה, משל היו כל המתבוננים שוטים שבעולם".

עם זאת, פסק הדין אינו שולל שינוי של חוק העזר העירוני, כך שבמקום שהאיסור לא ייאכף – פשוט לא יהיה איסור: “אם אופייה של העיר תל אביב מחייב, לדעת פרנסיה המייצגים את האוכלוסייה, שלא לסגור עסקים כמו של המשיבות בשבת, ניתן לשנות את חוק העזר בדרך הקבועה לכך בדין”.

פסק הדין של השופטת מרים נאור, אישורו של נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ולשונו החריפה של השופט רובינשטיין, לא הספיקו כדי לחתום את הפרשה. עיריית תל אביב ראתה בפסק הדין פגיעה בעקרון החופש של התושבים ובאופי ה"עיר ללא הפסקה", וסירבה לקבל את הקריאה לאכוף את חוק סגירת העסקים בשבת. היא העדיפה ללכת על הדרך החלופית שאפשר לה החוק: במקום להתעלם מהחוק של עצמה, לשנות את החוק. עוד באותו יום שבו פורסמה הכרעת בית המשפט העליון, הודיע ראש העיר רון חולדאי בכלי התקשורת שבכוונתו לנסח את החוק העירוני מחדש, כך שיאזן בין זכותם של תושבי תל אביב לקנות בשבת ובין הערך הדתי והחברתי של יום המנוחה.

הגרסה החדשה של חוק העזר, שאושרה לא מזמן בידי עיריית תל אביב, כוללת כמה שינויים מהחוק הקודם, והמרכזי שבהם הוא שמהיום יוכלו חלק מבעלי החנויות לפעול בשבת. לחוק מצורפת רשימה ארוכה של רחובות בעיר, ולצד כל אחד מהם מופיע מספר החנויות שיכולות להיפתח בו: ברחוב אבן גבירול יכולים 24 עסקים לקבל היתר להיפתח בשבת, ברחוב אלנבי 11, ברחוב ארלוזורוב שניים, וכן על זה הדרך. “מטרת התיקון”, נאמר בדברי ההסבר המצורפים לחוק, “היא להתאים את המצב המשפטי למציאות הנוהגת (...) התיקון הוא תוצאה של מלאכת איזונים עדינה ומורכבת אשר באה לעולם במטרה לשמר את צביונה של העיר, ולאפשר לכלל תושביה לחיות בתחומה בהתאם לדתם, אמונתם, צרכיהם ורצונותיהם, ברוח הסובלנות המאפיינת את העיר”.

כיצד נקבעו הרחובות והמכסות של בתי העסק? לטענת עו"ד שוב, הרשימה מתאימה במדויק לבתי העסק שכבר פועלים בשבת. “מסתבר שהעירייה פשוט צילמה את המצב הקיים. היא לא יכלה לתת לאחד לפתוח את העסק ולאחר לא, לכן היא הגדירה שבאותו רחוב שבו יש כבר עסק אחד פתוח, יכול להיות עסק אחד פתוח. כלומר, כל העבריינים שעשו צחוק מהחוק מקבלים עכשיו פרס, והצדיקים יקבלו עונש כפול ומכופל. באופן רשמי העירייה לא כותבת את זה; הם אומרים שיש דירות קטנות שבהן המכולת היא המזווה, המצב שם כל כך גרוע עד שאין מקום להכניס חלב הביתה. אם כך, למה אישרתם לפתוח דווקא ברחוב הזה, הרי יש כל כך הרבה רחובות דומים? ונניח שברחוב מסוים רוצים עכשיו לפתוח עוד חנות, למה מי שהיה פתוח עד עכשיו - יפתח, ובעל המכולת החדש לא יוכל לפתוח? חולדאי אמר בישיבת המועצה שיעשו הגרלה או סבב בין החנויות באותו רחוב. ומה יהיה אם יהיו מאה בעלי עסק שירצו להשתתף בסבב, האחרון יהיה בעוד מאה שנה? זו ממש בדיחה, זה חוק לא בשל”.

מחכים לסער ולבנט

נכון לעכשיו, ממתין החוק החדש לשר הפנים גדעון סער, שאמור להכריע תוך 60 יום מקביעת החוק האם לאשר אותו. בשבועות אלה עומדת תל אביב בפני הכרעה גורלית – שלילת האפשרות להשיג מצרכים במהלך השבת (בהנחה שאם החוק ייפסל, עיריית תל אביב תיאלץ להכריח את רשתות השיווק לסגור את שעריהן בשבת), או פגיעה בצביון השבת ובפרנסתם של אלה שלא יוכלו לפתוח את החנות בשבת.

יאיר קורח מציין כי הנזק הכלכלי איננו תחזית עתידית, אלא מציאות שכבר קיימת: “מאז שמתקיימת הפעילות של החנויות הללו בשבת, נסגרו בתל אביב בלבד כ‑350 חנויות מכולת. בעקבות סגירת החנויות נוספו למעגל המובטלים ונזקקי התמיכה הבעלים של אותן חנויות, שעד אז מצאו את פרנסתם כבעלי חנות מכולת, ומאז נותרו מובטלים בלי שום אופק כלכלי”.

יצוין כי לא רק תל אביב עומדת על פרשת דרכים, כי אם כל מדינת ישראל. כשהחוק יתקבל באופן תקדימי בעיר מרכזית אחת, לא תהיה לו כל סיבה לעצור בגבולות הירקון, וכל עירייה תוכל לאמץ את הנוסחה. לטענת עו"ד שוב, חשש זה כשלעצמו הוא סיבה לפסול את חוק העזר. “עירייה לא יכולה לחוקק חוקים שיש להם השלכות ארציות. היו עיריות שחוקקו חוק עזר שאסור למכור חזיר, ואמרו שאין להם סמכות כי זה עניין אידיאולוגי. זה מנוגד גם לחוקי יסוד, כי זה פוגע בחופש העיסוק. לבעל המכולת יש זכות לעסוק במשלח ידו, בלי שייווצר מצב שבו אחרים יכולים לעבוד והוא לא”.

החלטת שר הפנים, שאמורה להתקבל בזמן הקרוב, עשויה לכאורה לסתום את הגולל על הפרשה. אמנם בעלי המכולות והתאחדות הסוחרים ערערו נגד החלטת העירייה, אבל אם היא תקבל את אישור השר, יפחתו הסיכויים של הערעור להתקבל. ובכל זאת, יש נתון שיכול לשנות את התמונה. “העתירה המקורית הופנתה גם כלפי משרד התמ"ת”, מציין גורם משפטי המעורב בפרשה. “מלבד חוק העזר העירוני, פתיחת עסקים בשבת נוגדת גם את החוק האוסר להעסיק יהודים בשבת, שהוא חוק ארצי של המדינה. על החוק הזה, שקשור לתעסוקה, אחראי משרד התמ"ת, אלא שבית המשפט לעניינים מנהליים הוציא אותו מהסיפור. אבל אם יתקבל חוק העזר החדש של עיריית תל אביב, ובהנחה שלא יעסיקו רק גויים בכל החנויות, משרד התמ"ת יצטרך להתערב ולאכוף את החוק. בראש המשרד עומד כידוע יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, והשאלה היא מה הוא יעשה בעניין”.

את תגובת השר בנט לא ניתן היה להשיג. ממשרד הפנים נמסר כי החוק עדיין לא הגיע לידיהם ולכן הם אינם יכולים למסור תגובה בעניין.

מעיריית תל אביב נמסר: “התיקון לחוק העזר נעשה בהתאם לאמור בפסיקת בג"ץ, אשר הותיר בידי העירייה את שיקול הדעת האם לשנות את חוק העזר ולהתאימו למצב הקיים. העירייה מצאה את הדרך המשפטית הנכונה והמידתית להגדיר בחוק את המציאות התל אביבית הקיימת, המאוזנת, אשר רובם המכריע של תושבי העיר חיים עמה בשלום - עיר השומרת מצד אחד על הערך הסוציאלי של יום המנוחה ורוב רובה של הפעילות המסחרית אינה מתקיימת בשבת, ומן הצד השני מאפשרת לכל אחת ואחד ליהנות כרצונו מהשבת. גם בעניין זה – לטוב ולרע – תל אביב-יפו נדרשה להיות חלוצה לפני המחנה, ועלינו הוטלה האחריות הכבדה להכריע על הצביון הרצוי והמתאים של השבת במדינת היהודים החופשית ובעיר חופשית כמו שלנו. הדבר אינו פשוט ורשויות רבות חיכו למוצא פינו”.