כשיעקב שנקמן, חוקר קרבות צפת בתש"ח הגיע לביקור בבית העלמין הצבאי בעיר ראה מראה מסוג המראות שלא זוכים לתשומת לב תקשורתית. על הביקור סיפר ביומן ערוץ 7.
"ביום שחרור צפת, יום א' באייר, אני מדריך בהתנדבות באזורי הקרבות וביום חמישי האחרון, יום א' באייר, הדרכתי על המצודה וסיפרתי על הקרב שגבה את חייהם של 14 מהלוחמים. לאחר מכן הלכתי לבית הקברות הצבאית כדי לחלוק כבוד להרוגים ושם ראיתי מראה שבהתחלה לא האמנתי למה שלפני. ראיתי קבוצה של בחורים חרדים לבושי שחור עם פאות ארוכות מנקים עם צינורות מים את החלקה הצבאית ואחר כך יורדים לחלקה הסמוכה של הרוגי תש"ח ומי שנפל בא' אייר קוראים פרקי תהילים על הקבר, מדליקים נר זיכרון ואומרים קדיש".
שנקמן ניגש אל הקבוצה שסיפרה לו שהם תלמידי אחת מישיבות ברסלב שבעיר. הוא ביקש לצלם אותם על מנת להביא לידיעת הציבור הרחב את המידע על המעשה שנעשה בשעה שבה "התקשורת הכללית מראה רק דברים רעים", כלשונו.
"גם בלי קשר לפרסום מגיע כל הכבוד לבחורים הללו", אומר שנקמן המציין כי איש מהם לא עשה את המעשה לצורכי פרסום ולא דאג לפרסם את הדברים ואלמלא הוא עצמו שעבר במקום במקרה הדברים לא היו נודעים. "מי שעושה את המעשים הללו לא עושה אותם בשביל פרסום אלא מתוך תחושת שליחות. זה הרגש היהודי הטוב ביותר שיכול להיות. הבעיה היא שבתקשורת תמיד יפרסמו מעשים רעים...".
עוד מציין שנקמן כי המנצח על מלאכתם של הבחורים הברסלבים היה דווקא חסיד חב"ד, כך שלמעשה יש באירוע גם חבירה של חסידות לחסידות לטובת המעשה.
בהמשך הדברים נשאל אם היוזמה הפרטית של בחורי הישיבה אינה מלמדת על תפקוד לקוי של הרשויות שזה תפקידם. לדבריו במקרה זה כולם נהגו כשורה והרשויות, העירייה ואנשי משרד הביטחון מנקים ומטפלים היטב בבית העלמין אך הבחורים המדוברים הגיעו למבצע ניקיון אחרון של הקברים לפני יום הזיכרון.