בין הרוגי מערכות ישראל רבים נפלו כתוצאה משמירה קפדנית על מדיניות טוהר הנשק שבה מתאפיינת פעילותו הצבאית של צה"ל.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם קובי יצחק, יו"ר מחוז תל אביב והמרכז בארגון נכי צה"ל, שנפצע באורח קשה בהיתקלות עם מחבל בעקבות אותו מוסר צה"לי.
היה זה בשנת 72' כאשר כוח צה"לי שבו היה גם קובי יצא לעוד אחת ממשימות טיהור קיני המחבלים בדרום לבנון. "קיבלנו תדרוך שלא לפגוע בילדים בנשים ולא במסגדים. טיהרנו והגענו לכפר ג'ויה שם ראינו מחבלים שהתחבאו מאחורי משפחות, ילדים ונשים. צלף ניצל את המסגד וקיבלתי צרור מהמסגד. הצרור נכנס דרך החזה ויצא דרך הגב. אנחנו שומרים על טוהר הנשק והצד השני לא שומר".
יצחק הפך לנכה ברמה של מאה אחוזים. להערכתו הבסיס לכך שלמרות המקרה שלו ומקרים רבים אחרים בהם נפגעו חיילים כתוצאה משמירה על טוהר הנשק, עדיין העולם מצייר את צה"ל כצבא דורסני הרומס זכויות אדם היא התקשורת.
"יש לי הרבה חברים ששמרו על טוהר הנשק וירו בהם כשהתחבאו מ אחורי נשים שלא רצו לפגוע בה. ההסברה שלנו לא נכונה אבל אנחנו צריכים להמשיך לשמור על טוהר הנשק. זה כוחנו. אנחנו נלחמים מוסרית ובגלל זה אנחנו מנצחים".
יצחק מספר על ויכוחים תוך כדי קרבות לגבי האופן שבו נכון להתנהג עם מחבל שהסתתר מאחורי אזרחים או עשה שימוש במסגד, באמבולנס או בבית ספר. "באותו רגע יש ויכוחים, באותו רגע יש עצבים והויכוחים קשים מאוד אבל אנחנו נשמעים לפקודות. ידוע לי שאחרי שנפצעתי ופינו אותי היה ויכוח בין המפקדים אם להפציץ את המסגד או לא, אבל בסופו של דבר נרגעים וחוזרים לשגרה".
יצחק מצדד בהחלטה שלא לפוצץ את המסגד גם אם בתוכו הסתתר המחבל שעשה בו שימוש ופגע בו עצמו. על החשש שמא לישראל ולצה"ל תידבק תווית של 'מסכנים' או 'פראיירים' אומר יצחק כי חשש שכזה אכן קיים אבל עם זאת יש צורך להתוות לעצמנו דרך בשדה הקרב ו"שמירת טוהר הנשק היא הדרך הנכונה".