נולדו לתוך מדינה
נולדו לתוך מדינהפלאש 90

הרב יונה גודמן מסביר לקראת יום העצמאות כי "יתכן ואנו קצת מפונקים. רובנו נולדנו לתוך מציאות קיימת של מדינה, וילדינו בוודאי נולדה לתוכה ומתייחסים אליה כדבר מובן מאליו. תפקידנו הרוחני-חינוכי לסייע להם להבין את גודל הדבר לו זיכה אותנו ה' יתברך בדור הזה".

הרב יונה גורס כי חלק מהאנשים והארגונים חוגגים את יום העצמאות בצורה אותה הוא מכנה מוזרה, "הצורך להביא בדרנים או להעמיד במות בידור מלמד כי משהו חסר בהבנה. שערו בנפשכם כלה שהמתינה שנים ארוכות להינשא. והנה, מגיע סוף סוף יום חתונתה, ומתחת לחופה מביאים לה צמד מצחיק שמספר מערכונים. נוכח מבטה התמוה מסביר לה בעלה כי הוא רצה שתשמח בחופתה, לכן הזמין מערכונים. הרי ברור שזה לא נורמלי. כלה שמבינה את גודל השעה והמעמד, זקוקה לבדרן?! כך אנו, אם היינו מבינים את ערך המדינה בה זכינו לחיות בדור של תקומה, אחרי אלפיים שנות ציפייה – לא היינו זקוקים לבדרנים".

את המשל לוקח הרב יונה שלב אחד קדימה, "כלה שבאמת שמחה, ממילא חשה רצון לקיים סעודת מצווה, והיא שילדינו היו מבקשים לעשות באופן טבעי ברגע שמבינים את גודל הדור והשעה. כן מבקשת היא להכיר מקרוב את החתן, שהיה עד כה רק ארוסה. כך מתאים לטייל ביום זה, או ליטול חלק בכל פעילות אחרת שיש בה משום חיזוק הקשר שלנו לארץ ולמדינה. גם חידון התנ"ך בצהרי היום מהווה תזכורת לייחוד הקשר שלנו לארץ הזה. דווקא כאן, המסגרות הלאומיות צודקות יותר מחלק מבילויים שלנו ביום העצמאות. מהדלקת המשואות, דרך חידון התנ"ך ועד פרסי ישראל המציינים את ייחודינו בתחומי המחשבה והרוח – יש כאן אמירה ערכית ולא סתם חגיגות. משום מה, דווקא הפרט לעתים חוגג את יום העצמאות בצורה המביעה חסר בהבנה. הוא אמנם נוטל חלק בתפילה חגיגית, אך אחר כך? אמנם ב"ה רבים מבינים וחוגגים בצורה מופלאה, אך רבים עדיין אינם שם".

את עצם הבנת משמעות המדינה לה זכינו, מציע הרב יונה לא להסביר לילדינו רק דרך תודעת השואה והסבל שבגלות או להבדיל רק מתוך הבנת מחיר החירות שהתגלה כעת ביום הזיכרון וגיבוריו. לדבריו, "בצד כל אלו, ראוי לסייע לילדינו, באמצעות סיפורים, היסטוריה או טיולים –להבין את העובדה כי אחרי אלפיים שנה, "עם ישראל חי" – כאומה, זו כבר לא רק תפילה או ציפייה, אלא מציאות ההולכת ומופיעה. מכוח הבנה זו נצעד בע"ה לקראת המשך תקומתה במובן פיזי ורוחני כאחד.