תמיכה בין-דתית בהסדרי תפילה בהר הבית

יהודה גליק מציין את היום ה-40 לשביתת הרעב בה החל במחאה על הרחקתו מהר הבית ומספר על תמיכת נוצרים ומוסלמים במאבקו.

שמעון כהן , ז' באייר תשע"ד

הר הבית, כיפת הסלע
הר הבית, כיפת הסלע
הלל מאיר

40 יום. גליק

היום (רביעי) הוא יומה הארבעים של שביתת הרעב שמקיים יהודה גליק, מנהל מיזם הליב"ה, מאז נאסרה עליו הכניסה להר הבית. בשיחה עם ערוץ 7 הוא מספר על התחושות, התקוות ועל תמיכה בלתי צפויה שהוא מקבל מבכירי דתות אחרות במאבקו.

בראשית הדברים מזכיר גליק כי את שביתת הרעב החל "בעקבות סיפור אישי שרחוק מלהיות סיפור אישי", כהגדרתו. היה זה ביום פורים האחרון כאשר גליק עלה למתחם ההר והותקף בפרץ קללות וגידופים מאנשי הוואקף המצויים במקום. גליק מזכיר כי מדובר באנשים שאמורים היו להיות אמונים על הסדר והשקט במתחם ההר והנה הם עצמם הפורעים והתוקפים. "המשטרה החליטה לעצור אותי ולהרחיק אותי מההר לארבעה חודשים".

כשנשאל אם יתכן והמשטרה תולה את החלטתה להרחיקו ממתחם ההר בתגובה תקיפה כלשהי שלו לתוקפיו, מדגיש גליק כי האירוע כולו מתועד ומצולם וניתן לראות כי תגובתו היחידה למתקפת הפורעים הערבים היא בקשתו מהמשטרה להרחיק את תוקפיו מעליו.

"הר הבית הוא מרכז חיי. מדי יום אני עולה להר ומדריך בו קבוצות. זה גם מקור הפרנסה שלי. אני עוסק כל העת בעידוד עליית יהודים להר. החלטה כזו להרחיק אותי מההר היא כמו סכין בלב שלי, במיוחד כשהדבר נעשה שלא בצדק", מסביר גליק את מניע החלטתו לצאת לשביתת הרעב.

עוד מוסיף גליק וקובע כי העוול שנעשה לו הוא המוביל גורמים עוינים להמשיך בפעילותם האלימה. עדות לקביעתו זו הוא מוצא בעובדה שלאחר התקרית עמו התגלה כי ערביי ההר הפכו את המקום למעין חמ"ל טרור תוך שהם אוגרים בו אבנים ודגלי חמאס. ההיערכות לתקיפות אלימות מצידם של הערבים ואנשי הוואקף נחשפה לציבור הרחב עם תקיפתם של צעירים חרדים שעלו באחרונה למתחם ההר והותקפו קשות במה שנראה היה כלינץ' לכל דבר.

לדבריו, אירוע הנערים החרדים חשף לציבור הישראלי כולו את היחס לו זוכה בהר כל מי שמזוהה כיהודי.

כאמור, גליק משלים היום ארבעים ימי שביתת רעב. בפעם הקודמת ששבת הופסקה שביתת הרעב לאחר 12 ימים בעקבות לחץ פוליטי. הפעם זה לא קורה וגליק מבין גם מדוע. לטעמו חברו לכך שתי עובדות – האחת היא שמדובר בשביתה שנייה הזוכה לתשומת לב פחותה, והעובדה השנייה היא תקופת הפגרה שבה נמצאת הכנסת כיום.

עם זאת הוא מציג שורת הישגים למאבק על נוכחות יהודית בהר הבית. בין השאר מדובר במודעות התקשורתית למתרחש בהר, את דבריהם של השרים כץ, ארדן ובנט על הזכות היהודית בהר – דברים שלא נאמרו כמותם עד כה מפיהם של שרים בממשלות ישראל. כמו כן הוא מזכיר את הכנס שהתקיים באחרונה בירושלים אודות זכויות היהודים בהר והתמלא עד אפס מקום. עוד מזכיר גליק את הדיון שמתקיים היום בוועידת הליכוד על השאלה אם תתקיים הצבעה על זכות התפילה היהודית בהר הבית. גליק יודע שמדובר בצעד קטן אך מציין כי הדברים מתרחשים ומתקדמים בהתקדמויות קטנות של צעד ועוד צעד.

"הנושא קיבל במה שמעולם לא קיבל", אומר גליק ומציין את החלטתה של יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, חברת הכנסת מירי רגב, להקים ועדה שתדון במציאות המתרחשת בהר. כך גם את הדיון המיוחד שקיים ח"כ משה פייגלין במליאת הכנסת, לראשונה מאז מלחמת ששת הימים, בסוגיית הר הבית. "זה כבר לא אוסף קיצוניים ותמהוניים", הוא אומר ומספר על תמיכה מפתיעה שהוא מקבל מאנשי דת מרחבי העולם, נוצרים ומוסלמים, התומכים במאבקו נגד האלימות המוסלמית בהר ובעד הסדר שיאפשר תפילה בהר גם ליהודים.

עוד מזכיר גליק את התקנות שהוכנו לתפילת יהודים במשרד הדתות על ידי יועציו המשפטיים של הרב אלי בן דהן, סגן השר במשרד. תקנות אלה ממתינות רק לאישור הממשלה וגליק מקווה שהממשלה אכן תתעשת ותתמוך במהלך שכזה ולא תחכה לאירוע קשה שיוביל להסדר תפילות כפי שאירע במערת המכפלה.