מי נתן לך רישיון?

כמה סיפורים משיעורי נהיגה וטסטים שיעלו לכם חיוך על הפנים, יעודדו אתכם ויזכירו שבסוף, אבל ממש בסוף, מקבלים רישיון.

יעל רון , י"א באייר תשע"ד

לימוד נהיגה
לימוד נהיגה
פלאש 90

כולם מחכים לגיל בו יוכלו להתחיל ללמוד נהיגה, להוציא רישיון ולהתנייד בקלות ממקום למקום.

תקופת הלימוד יכולה להיות לא פשוטה אבל עם חוויות בלתי נשכחות. לכבוד לימוד הנהיגה של כל אחד מכם, החלטנו לרכז במדור כמה סיפורים יוצאי דופן משיעורי נהיגה וטסטים, אולי תוכלו ללמוד איזה דבר או שניים ולקבל רישיון נהיגה כבר בטסט הראשון.

"נכשלתי בחמישה טסטים, ביניהם גם הספקתי לעבור מורה", מספרת שחר גבע מכוכב יאיר. "כבר נהגתי מצוין ובשיעורי נהיגה לא נתנו לי אף הערה, אבל בטסטים חטפתי פיק ברכיים והרגשתי שמרה שחורה כבר התיישבה עלי ושלעולם לא יהיה לי רישיון. לטסט השישי הגעתי בתחושה דומה, התיישבתי מאחורי ההגה ולידי נכנס והתיישב הטסטר, סבא חביב עם משקפי שמש. הוא אמר לי להתניע את הרכב, רשם כמה דברים בפנקס שלו ואז פנה אלי, הסתכל על הידיים שלי ושאל: 'את תמיד רועדת לפני טסטים?' אמרתי לו שכן, הוא אמר לי לדומם מנוע ולצאת מהרכב. הייתי בטוחה שזהו, עוד 300 שקל ירדו לטימיון ואיזה פדיחות שבכלל לא הספקתי לנהוג וכבר נכשלתי בטסט".

גבע מוסיפה לספר על הטסט, "יצאנו מהרכב ואז הוא אמר לי: 'עכשיו אנחנו נסתובב ביחד ונדבר כדי שתפסיקי לרעוד'. התחלנו ללכת ברחוב, סיפרתי לו על כל הטסטים הנוראיים שעברתי והוא סיפר לי על אחרים שהוא שמע. לאחר כרבע שעה, הוא שאל אם עכשיו אני מרגישה פחות בלחץ ויכולה לעשות את הטסט, נכנסנו לאוטו, הפעלתי מנוע והוא אמר: 'עכשיו תעשי בדיוק מה שאני אומר ויהיה בסדר'. נהגתי כ-20 דקות, בהן הוא הזכיר ובחן אותי בעל פה על מהירויות, תמרורים והתנהגות נכונה בכביש. כשהגענו בחזרה למכון הרישוי, חניתי והוא אמר: 'מזל טוב, עברת טסט' אין לתאר את האושר שהרגשתי לאחר כל הסבל שהיה כרוך בתהליך הנוראי הזה. עד היום אני מצטערת שלא שאלתי לשמו של הטסטר כי בלעדיו עד היום הייתי מתניידת בקורקינט, אמן וכל הטסטרים בעולם היו כמוהו".

גם להילה סולימני מראשון לציון היה טסט מאתגר במיוחד, "לאחר שנכשלתי בשני טסטים בימים חמימים ונעימים, נקבע לי טסט שלישי בהתראה קצרה בסוף היום כשכבר כולם עייפים. השמים היו שחורים ואני שמחתי שלפחות לא יורד גשם, נכנסתי לרכב והטסטר אומר לי: 'את נבחנת היום לבד, סעי כמו סבתא משום שהמזג אוויר משוגע'. אז התחלתי לסוע כמו סבתא ופתאום גשם שיטפון! מזג אוויר סוער במיוחד, טירוף. כמעט בכיתי ולא הבנתי איך אני אמורה לנהוג עכשיו עם כל הגשם הזה. לא עוברת רבע שעה של נסיעה בשיטפון הזה והבוחן אומר לי: 'בגשם הזה ואת ככה!' הלב שלי דפק וכבר אמרתי לעצמי שאני הולכת לעוד טסט ממש בקרוב", סולימני מוסיפה לספר, "הגענו למשרד הרישוי והוא אמר לי: 'אולי תחייכי, בחורה שנוהגת ככה בגשם הזה, נשאר לי רק לאחל לה מזל טוב' תכלס? הסתבר לי שהייתי היחידה באותו היום שעברה טסט ועוד בגשם".  

"אני זוכרת את השיעור נהיגה הראשון שלי", מספרת רעות גנץ מפתח תקוה. "היה לפני בחור שהיה צריך לחזור לישיבת נחלים, נכנסתי לרכב והמורה התחיל להסביר לי את כל הדברים, התחלתי לנהוג ובכניסה לנחלים עצרנו לחברים שלו של הבחור שהיה לפני בשיעור. כשאני מאותת כדי לחזור לכביש, בטעות הפעלתי את הווישרים, כל הבחורים שישבו מאחורה התפקעו מצחוק, ומרוב בושה נכבה לי האוטו והייתי צריכה שוב להתניע".

וסיפור אחרון לסיום, עם טיפ קטן מה מותר ומה לא מותר לעשות בכביש, "למדתי בירושלים והיה טסטר שכולם פחדו ממנו, כמובן שאני קיבלתי אותו על הטסט הראשון", מספרת מור. "עשיתי טעות טיפשית למדי, התקרבתי לרמזור ותוך שניה הוא הבהב והתחלף לאדום, אז עצרתי לאט ובזהירות. עברתי את פס העצירה ובטיפשותי הרבה הסתכלתי במראות, ראיתי שאין אף אחד מאחוריי ועשיתי רוורס. בחוק, אסור לסוע אחורה חוץ מחניה, פשוט הייתי רגילה לראות כל הזמן אנשים שטיפה עוברים את הקו חוזרים אחורה, אז עשיתי את זה בשיא הטבעיות".

ככה או ככה, תזכרו שבסוף כולם עוברים טסט, זה מחשל אותנו ובסוף משתדלים לצחוק על זה, ולזכור את הרגעים הטובים.