האב השכול, ד"ר אריה בכרך, תמה מהיכן הגיע הרעיון 'ההזוי' כלשונו, לפיו פעולות 'תג מחיר' יוגדרו כפעולות טרור.
בפינתו השבועית בערוץ 7 הזכיר בכרך כי בימים אלו "חברו הממונים על ביטחוננו האישי וקראו לעשות מעשה שיגביר את הרגשת הביטחון של כל אזרח, במטרה למגר את הסיכון הביטחוני הנגזר מפעולות 'תג מחיר'. הפתרון הוא שפעולות אלה יוגדרו כפעולות טרור".
בכרך הדגיש כי השימוש 'חסר שיקול הדעת' במונח 'פעולות טרור', "לא רק שלא פותר את הבעיה אלא גורם נזק. זה מצביע על היסטריה או איבוד חושים. זהו חוסר שיפוט או רשעות לשמה, ברצון להכפיש את המתנחלים".
האב השכול משוכנע כי אם הגדרה כזו היתה מגיעה מהצד הפלסטיני היא היתה נתקלת בדחייה של בוז ושאט נפש, "האם ניתן להשוות בין ערבי המפוצץ אוטובוס על יושביו לפרחח המקשקש כתובות על מסגד? אם שר בישראל קורא לפרחחים אלו 'טרוריסטים', מדוע שאבו מאזן לא ינצל זאת. אם המועמד המתמיד לפרס נובל לספרות משווה את המתנחלים לנאצים ולא עומד על כך לדין, מה לנו כי נלין על החמאס?".
"הגדרת מעשה הפרחחות כמעשה טרור מציג מציאות בלתי אפשרית והזויה", ציין בכרך וסיפר על אירוע הטרור שפקד את משפחתו ואת אלו שפגעו בחבריו למשפחת השכול, "לפני כמה שנים נורתה אש על ידי ערבים על מכונית בכבישי יש"ע, הנהג נהרג במקום ובתו נפגעה ומשותקת עד היום לכיסא גלגלים. בנו של ידיד אחר נפגע מאבן בראשו ועד היום סובל מכך. לפני כ-19 שנה נורה בני, אוהד הי"ד, על ידי ערבים ונהרג".
"אנחנו עם אלפי יהודים אחרים מוגדרים כנפגעי טרור. עם היכנסו של החוק המוצע הרי תורחב משפחת השכול ואליה יתווספו כמה עשרות צמיגים מנוקבים ובהם צמיגיו של ג'יפ מח"ט אפרים שנוקבו ב'מעשה טרור'. למשפחה זו יצטרף גם צריח המסגד באום אל פחם שנפגע בפעולת טרור, כמו גם כותלי הכנסייה והמסגד ביפו".
האב השכול המשיך ותיאר, "אני רואה עצמי בדמיוני זקוף ביום הזיכרון ליד הצריח הזקוף של המסגד באום אל פחם ובעת הצפירה נהיה אחים ליגון. ידידתי תשב בכסא הגלגלים כשסביבה כמה צמגים נקובים - חבריה החדשים למשפחת נפגעי הטרור. כשיקראו את שמות הנפגעים, לאחר הקראת שמו של בני אוהד יקראו את מספר הרישוי של ג'יפ מח"ט אפרים שכאמור נפגע ב'פעולת טרור'".
לסיום קרא בכרך לשרי הביטחון, ביטחון פנים והמשפטים להתייעץ עם מבוגר מהם, "אני מציע לאותם שוטים שיתייעצו עם ה'חתרן הבלתי נלאה' עד עצם היום הזה, ולשאול ואתו האם הגדרת קרבנות השלום כוללת גם את הצמיגים המנוקבים, המסגדים והכנסיות או רק את אחינו היהודים".
"בוגי, בספרך 'דרך ארוכה קצרה' כתבת כי כשהולכים בקרייה בתל אביב כדאי לנעול נעלים גבוהות בשל הנחשים והעקרבים המסתובבים שם. היום, אתה שר ביטחון, ולא נשקפת לך סכנה בהתהלכך בקריה. אני מציע לך ולידידיך - השר אהרונוביץ' והשרה ציפורה, לחבוש כובע פלדה לראשכם, כי הנזק הוודאי והממשי הנגרם למוחכם במקום בו אתם מסתובבים עתה, גדול לאין ערוך לנזק האפשרי שהיה אולי יכול להיגרם למסתובבים בקריה".
"הי, אתם שם, תתעשתו!", סיים בכרך את דבריו.