הגיוס הכשר

השירות האזרחי החרדי הוא יצור חדש, רך בשנים, אחיו הקטן של השירות הלאומי שכמעט כולנו מכירים היטב.

שש שנים לקח למדינה מחקיקת חוק טל, אשר קבע לכאורה את מסלול השירות האזרחי לחרדים, ועד שהסנונית הראשונה בתחום זה יצאה לדרך.

היה זה בשנת 2008, אז פתחה קבוצה ראשונה של 50 אברכים חרדים שסיימו את לימודיהם בכולל, מסלול שהיה אז חדש לחלוטין.

הכנה ליציאה לעבודה

שימי גשייד (28), נשוי ואב לשלושה, בן הקהילה החרדית-חסידית הגדולה באשדוד, היה אחד מבני אותה קבוצה, ועד היום הוא מתרפק על הזיכרונות. שימי התנדב בארגון 'רחשי לב', שעוסק בסיוע לילדים חולי סרטן, יחד עם עוד כמה חברים. "מסלול החיים שלי היה מסלול רגיל של כל בחור חסידי. ישיבה, חתונה ולימודים בכולל. לפני כשש שנים החלטתי לסיים את הלימודים, ואז עלתה האפשרות של הצטרפות לשירות האזרחי. סחבתי איתי עוד כמה חברים ויחד הפכנו למין גרעין של פעילות. הפעילות התמקדה במחלקה האונקולוגית בבית החולים תל השומר, כשאנחנו עושים שמח במחלקה, מפעילים ימי כיף ומגבשים סביבנו חבורה גדלה והולכת של מתנדבים. בין היתר התחלנו לפתח באותו זמן פרויקט השאלת ציוד רפואי שראינו שהוא נחוץ, ובאופן כללי פעלנו בכל מקום ובכל דבר שהיה צריך. לחבורת המתנדבים הצטרפו גם חבר'ה לא חרדים, חלקם אפילו לא דתיים, וכך פעלנו במשך שנתיים. גם היום, ארבע שנים אחרי שסיימתי את תקופת ההתנדבות הרשמית, אני חלק מהחבורה הזו ומגיע למחלקה פעמיים-שלוש בשבוע. כמובן שהיום יש שם מתנדבים אחרים של השירות האזרחי, שממשיכים את אותה פעילות".

איך התייחסה החברה סביבך להחלטה לעשות שירות אזרחי?

"כשהחלטתי ללכת לעשות שירות אזרחי, לא הלכתי ברחוב וסיפרתי לכל אחד. החברים הקרובים ובני המשפחה שכן ידעו, עודדו אותי מאוד. בסך הכול מדובר בעשיית חסד ובקיום מצוות עשה של 'ואהבת לרעך כמוך'. הייתי שלם עם מה שעשיתי".

עם תום השנתיים שבהן פעל גשייד במסגרת 'רחשי לב', הוא קיבל תעודת הצטיינות על פעילותו במסגרת השירות האזרחי. בדיוק באותה תקופה החלה להתמסד פעילות השירות האזרחי במגזר החרדי, ופורסם המכרז להפעלת השירות האזרחי במגזר זה. גשייד הקים עם כמה אנשים נוספים את עמותת 'חברים', שניגשה למכרז להפעלת השירות האזרחי. "זה היה מכרז לא פשוט שניגשו אליו לא מעט ארגונים, אבל בזכות הניסיון שלנו זכינו במכרז ואנחנו מפעילים כיום את השירות האזרחי במגזר החרדי". כיום משמש גשייד כמנכ"ל 'חברים', כאשר במסגרת העמותה פועלים יותר מ‑1,500 מתנדבים בכל מגזרי השירות האזרחי החרדי.

איך מגייסים היום צעירים חרדים לשירות האזרחי?

"אנחנו לא מבצעים פעולות גיוס פומביות, זה לא שייך. אנחנו מאתרים את אלו שמתעניינים, בודקים עם כל אחד מה הרצונות שלו, ומנסים להתאים לכל אחד את מקום השירות שיהיה טוב בשבילו. לא כל מקום שירות מתאים באופן כללי לחרדים, ולא כל מקום שירות מתאים באופן ספציפי לכל אחד".

גשייד רואה ערך גדול בגיוס חרדים לשירות האזרחי, ומסביר כי התרומה של השירות האזרחי איננה רק במישור הלאומי: "השירות האזרחי נותן לצעיר החרדי הזדמנות לפתוח עיניים ולהכיר קצת יותר את העולם שסביבו. הצעיר, שעד היום בעיקר ישב ולמד, לומד להכיר את עצמו ואת התכונות האישיות שלו במסגרת שונה מהמסגרת שהכיר לאורך השנים. המתנדב לומד מה הם הכישרונות שלו, אילו תחומי עיסוק ועניין מושכים אותו, וכך הוא מסוגל לצאת אחר כך לעולם העבודה כשהוא מוכן טוב יותר".

איך משפיעה הסערה הציבורית סביב חוק הגיוס?

"במסגרת הגיוס השקט לשירות האזרחי אנחנו הלכנו והתקדמנו. הגענו מ‑50 מתגייסים בחודש ל‑200 מתגייסים בחודש. עכשיו בעקבות כל הכותרות, הרעש והצעקות יש ירידה משמעותית. בנוסף לכך בחודשיים האחרונים ישנה בעיה שכלל לא ניתן לגייס בחורים נוספים לשירות האזרחי, מאחר שטרם הסתיימה התקנת התקנות לחוק החדש שחוקק בכנסת".

"אם לא תורה, לפחות חסד"

השבוע נערך שבוע ההצדעה למתנדבי השירות האזרחי מכלל המגזרים, אשר במהלכו חולקו תעודות למתנדבים מצטיינים. אחד ממקבלי תעודת ההצטיינות השנה היה ישראל לוגסי (24), נשוי ואב לשניים, שהתנדב לשירות במסגרת מד"א. לוגסי בא מרקע מעט שונה. הוא גדל והתחנך באשקלון, למד בישיבה ולאחר מכן בכולל, אך לאורך כל השנים התנדב במד"א. כאשר סיים את הלימודים בכולל החל לעבוד, במקביל להרחבת ההסמכה שלו במד"א לנהג אמבולנס. לאחר סיום ההסמכה הצטרף לוגסי לשירות האזרחי כמתנדב במד"א, ובימים אלו הוא מסיים את שנת ההתנדבות האינטנסיבית בארגון.

"כשסיימתי ללמוד בישיבה הרגשתי שאי אפשר סתם ככה לעזוב הכול. במשנה כתוב שהעולם עומד על שלושה דברים: תורה, עבודה וגמילות חסדים. ההרגשה שלי הייתה שאם אני לא יכול להישאר בתורה, ויצאתי מהכולל, אני צריך לחפות על הפער בעזרה לזולת, בגמילות חסדים". לוגסי נכנס למסלול ההתנדבות האינטנסיבי, הכולל שמונה שעות התנדבות ביום במשך שנה, אולם על פי עדותו "אף פעם לא היו חסרות לי שעות. תמיד השתדלתי לעשות ולעזור, לא רק במשמרות שנקבעו לי. אם היה צריך לעשות עוד משהו, לבוא ביום שישי, תמיד עשיתי את זה בשמחה".

איך המשפחה והסביבה קיבלו את ההתנדבות לשירות האזרחי?

"הסביבה שאני גדלתי בה לא הייתה סביבה חרדית מאוד. הרבה מאוד מהחברים שלמדתי איתם ביסודי וגם אחר כך התגייסו בסופו של דבר לצבא. גם במשפחה הקצת יותר מורחבת לא כולם דתיים. כך שבקרב הסביבה לא היה מדובר במשהו לא תקין. להפך, אני אפילו זכיתי לעידוד מסוים".

לוגסי ויתר המתנדבים בשירות האזרחי החרדי הם למעשה סיומה של תקופה. עד היום הצטרפו לשירות האזרחי 6,010 מתנדבים חרדים. 4,011 סיימו שירות מלא בהצלחה. 1,571 עדיין משרתים ו‑428 מתנדבים לא סיימו שירות מלא, לאחר שלא עמדו בדרישות. אולם מזה כחודשיים נעצר הגיוס לשירות האזרחי, ולאחר שהוא יתחדש ישתנו הכללים והפעילות תתבצע על פי הכללים שקובע החוק החדש.

במסגרת החוק הישן התגייסו המתנדבים לאחד משני מסלולים: 20 שעות התנדבות שבועיות למשך שנתיים או 40 שעות התנדבות שבועיות למשך שנה. על פי החוק החדש יהיו שלושה מסלולים: 30 שעות התנדבות שבועיות למשך שנתיים, 20 שעות התנדבות שבועיות למשך שלוש שנים, או 36 שעות התנדבות שבועיות במשך שנתיים בשירות שיוגדר שירות אזרחי-ביטחוני. מסלול שירות זה יתבצע בעיקר במסגרת המשטרה והמשתתפים בו יהיו זכאים לדמי קיום גבוהים יותר.

"הידברות, לא זבנג וגמרנו"

מנכ"ל רשות השירות האזרחי-לאומי, שר שלום ג'רבי, מציין כי בעיות חוקיות, כדוגמת עצירת הגיוס בחודשיים האחרונים ופקיעת תוקפו של חוק טל בשלב מוקדם יותר, מנעו את הגידול במספר המתנדבים. בנוסף לכך, ג'רבי מזהה גם קושי בגיוס בעקבות הסיטואציה הציבורית שנוצרה. "צריך לזכור שמדובר בתהליך תרבותי, זה לא זבנג וגמרנו. מדובר בתהליך שדורש הרבה מאוד הידברות. אני נפגש פעם בחודש עם רבנים ואדמו"רים. הם רוצים לדעת, רוצים לשמוע, ואנחנו הולכים יד ביד".

ג'רבי מציין כי הרגישות לצרכיו של הציבור החרדי באה לידי ביטוי במישורים שונים: "זה כמובן מתחיל במקום השירות. אנחנו בודקים כל מקום שרוצה להפעיל מתנדבים חרדים ומוודאים שיש תנאים מתאימים לכך. אני לא אביא מתנדב למקום שבו הוא יצטרך לשבת בחדר אחד עם נשים. אני צריך לדאוג שזה מקום שיש בו אוכל ברמת הכשר מספקת, שהסביבה הכללית מתאימה לשירות של חרדים. יש ועדה שבודקת כל מקום ורק היא מחליטה ומאשרת. בעבר 80 אחוזים מהמתנדבים שירתו בתוך הקהילה החרדית. כיום רק 30 אחוזים משרתים בתוך הקהילה והיתר במוסדות ובארגונים שונים העוסקים בפעילות לטובת כל חלקי האוכלוסייה".

ג'רבי מציין כי ההתחלה הייתה קשה. "נפגשתי עם מנכ"לים, מנהלי ארגונים, והסברתי להם שכדאי להם לקבל מתנדבים חרדים, שאף אחד לא רוצה להחזיר אותם בתשובה. הסברתי להם שמדובר במתנדבים מעולים שיכולים לתרום תרומה גדולה למקום שבו הם משרתים. מצד שני היה צריך להפיג חששות בצד החרדי. אמרתי אז ואני אומר גם היום: השירות האזרחי הוא לא כור היתוך. אני מקבל מתנדב חרדי ובסיום השירות הוא צריך להישאר חרדי. זה הבסיס של השירות האזרחי וזאת גם הסיבה שההתנגדות אליו נמוכה יותר. למרות זאת, כמובן שלא נפקד מקומם של פשקווילים נגד השירות האזרחי ואפילו נגדי אישית".