זאב בן שחר: איך להתמודד עם טענות ה"כיבוש"?

תלמידים אינם מודעים לנתונים שיאפשרו התמודדות עם טענות לאפרטהייד וכיבוש, החוקר זאב בן שחר מציע ללמד דיפלומטיה והסברה בתיכון.

שמעון כהן , י"ט באייר תשע"ד

ההתיישבות מונעת פתרון 'שתי המדינות'
ההתיישבות מונעת פתרון 'שתי המדינות'
אילוסטרציה: פלאש 90

רבים מבכים את מצבה ההסברתי של מדינת ישראל בעולם. במסמך מיוחד שהכין פורס זאב בן שחר - עמית מחקר במכון לאסטרטגיה ציונית ומרצה לדיפלומטיה ישראלית והסברה, תכנית ללימודי דיפלומטיה כבר בגיל התיכון.

בראיון ליומן ערוץ 7 מסביר בן שחר את חשיבות החינוך לדיפלומטיה פנים-ישראלית כבר בגיל צעיר וקובע כי כלים הכרחיים ובסיסיים של מידע ודרכי התמודדות מול טענות העולות בעולם נגד ישראל אינם ניתנים לצעירי ישראל.

לדבריו קיימת אמנם חשיבות רבה לדיפלומטיה והסברה כלפי העולם בין אם במסגרות רשמיות ובין אם מול חברים מעבר לים ברשתות החברתיות, אך הבסיס הוא ההסברה הפנימית והמידע ההכרחי על מנת לעמוד מול טענות לאפרטהייד, נכבה ונרטיב פלשתיני המושמע שוב ושוב מול ישראלים בארץ ובעולם.

"כדי שההסברה שלנו תהיה אפקטיבית הנחת היסוד היא שצריך לדעת להסביר את עצמנו מבית. הסברה אפקטיבית מתחילה בבית ורק אחרי זה היא תוכל להתמקד כלפי חוץ ואת זה אין. הסטודנט הממוצע לא יודע להתמודד מול טענות של אפרטהייד. הם לא שמעו את המוצב ולא יודעים לנתח את האנלוגיה ולהגיב לה".



טוען....

בן שחר מספר כי כאשר הרצה מול גורמים שונים בעולם קיבל תגובה מסטודנטים ישראליים שסיפרו לו כי מעולם לא למדו כלל על זכותה של שיראל להתקיים ואין בידם את הכלים לעמוד מול מתקפות מחוץ. בן שחר מוסיף ומדגיש כי כאשר פונים לפלשתיני ומשוחחים איתו על הארץ האמירה שהוא מציג היא ברורה וחדה. בעיניו הארץ שייכת לו והיא נגזלה על ידי היהודים. לעומת זאת ישראלי שנשאל שאלה דומה משיב באופן מגומגם וחסר נחרצות.

כשנשאל בן שחר אם יתכן וזו תוצאת הדמוקרטיזציה שיש במדינת שיראל, דמוקרטיזציה המאפשרת שיח והעלאת סימני שאלה שאיש במדינות ערב או ברשות הפלשתינית לא יהין להעלות, הוא משיב ואומר כי אכן יש לברך על הדמוקרטיה הישראלית אך עם זאת "הבעיה מתחילה כשאנחנו מגזימים בהלקאה העצמית. אנחנו אומרים אשמנו בגדנו ומטילים את כל האשמה על עצמנו. אנחנו קובעים שאין פתרון לסכסוך בגללנו ואם רק נסתכל פנימה נוכל להביא לשלום המיוחל. בבתי הספר ההאשמה המרכזית מופנית כלפי פנים אבל יש סיבות רבות לסכסוך ואסור לצמצם אותן לגורם אחד. הגורם המרכזי הוא שלילת זכות הקיום של מדינת ישראל. זה לא מה שנלמד בבית הספר. שם שומעים יותר ויותר שהבעיה היא הכיבוש והאפרטהייד. לישראלי הממוצע לא ניתן ידע וכלים להתמודדות על זכות הקיום שלנו".

בדבריו מציין בן שחר כי התכנית שלו ללימוד דיפלומטיה פנימית מתחילה בהיכרות עם נתונים ופרטים הנוגעים לזכות ההיסטורית של עם ישראל על ארצו, לסוגיות משפטיות, לזכויות בינלאומיות ועוד.

עם זאת הוא אומר כי מרבית התכנים אינם עוסקים בהכרח בתנ"ך אלא בהוכחות הארכיאולוגיות וההיסטוריות המלמדות על רציפות הישוב היהודי בארץ ישראל במשך 3000 שנה, על הריבונות בת אלף השנים של עם ישראל, על הערגה ארוכת השנים של העם לארצו ועוד. לדבריו היכרות עם נתונים אלה מאפשרים שיח מול גורמים בעולם לא מתוך שפיפות והתנצלות אלא מתוך עמידה זקופה.

בן שחר מדגיש בדבריו כי לימודי הדיפלומטיה אינם עוסקים בפתרונות המדיניים, כלומר בפוליטיקה הצרה, אלא בהיכרות עם המידע והנתונים. לדבריו גם איש שמאל יכול להגיע למסקנותיו על חלוקת הארץ אך חשוב שיעשה זאת מתוך היכרות עם עברה של הארץ ועברו של העם ולא מתוך תחושת נמיכות והתנצלות מדינית.