הרבנות קבעה, החקלאים חוגגים

הרבנות הראשית קבעה כי שדות עין יהב אינם נכללים בגבולות ישראל המקראית, וחקלאי האזור מרוצים

ערוץ 7 , א' בסיון תשע"ד

תפוח אדמה
תפוח אדמה
צילום: פלאש 90

זו הייתה יכולה להפוך בקלות לפרשייה מדינית סביב שאלת כיבוש הארץ והגבולות הטריטוריאליים, אבל כתב העיתון מקור ראשון, יאיר קראוס, כותב הבוקר (ו') בעיתון כי החלטתה של הרבנות הראשית להכריז על אזור עין יהב בערבה התיכונה כשטח שאינו נכלל בגבולות ישראל לעניין השמיטה, תשפיע בעיקר על החקלאים במקום: השנה הם יוכלו לשווק את תוצרתם הענפה ללא כל בעיית שמיטה, ללא צורך בפתרונות דוגמת "היתר מכירה" וללא עליית מחירים.

בעיתון נכתב כי ההחלטה נולדה כאשר אגודת החקלאים של עין יהב, 'יופי של ירקות', החלה לפני כמה חודשים להיערך לקראת שנת השמיטה הצפויה בשנה הבאה, ולצורך כך אירחה את אנשי הרבנות הראשית האמונים על הכשרות לסיור לקביעת גבולות הארץ.

מטרת הסיור הייתה לקבוע מהיכן הגידולים נחשבים כתוצרת חו"ל גם בשיטות המחמירות של כשרויות המהדרין. הרבנים פתחו מפות, ספרים ומכשירי ניווט, והגיעו למסקנה כי אזור הערבה התיכונה - וליתר דיוק, הערבה הדרומית, שבה מגדלים ירקות מגידולי יהל ואליפז – אינם חלק מגבולות ארץ ישראל המקראית.

בבחינת המציאות בשטח הערבה השתתף גם פורום הרבנים 'קשר לכשרות', המונה עשרות חברים ובהם רבני ערים. הפורום הוקם לאחר פטירתו של הרב עובדיה יוסף, שהיה סמכות גבוהה בתחום הכשרות. במסגרת הסיורים עברו הרבנים לצד הירדני של הערבה בליווי כוח צבאי ירדני שהסיור תואם עמו מראש, וביקרו במובלעת שחקלאי היישוב צופר מעבדים בשטח ירדן בהתאם להסכם השלום.

הרבנים הגיעו לנקודת תצפית שממנה ניתן לראות את שטחי הערבה, ובדקו את השטח באמצעות מפות לוויין. לאחר הסיורים והדיונים התקבלה כאמור ההחלטה על ההכרה בתוצרת עין יהב כראויה לשיווק בשנת השמיטה.

הרב שניאור זלמן רווח, ראש המכון למצוות תלויות בארץ, הסביר ל'מקור ראשון' כי בהלכה יש התייחסות לשאלת גבולות הארץ באבחנה בין כיבוש עולי בבל לכיבוש מצרים. לדברי הרב, המסקנה כי הגידולים החקלאיים באזור הערבה התיכונה אינם נכללים כלל בכיבוש הקרקעות, ולכן גם לא חלים עליהם דיני השמיטה, התקבלה בעקבות מחקר מעמיק. "במשך מאות שנים מנסים לברר את הגבולות, ויש אזורים מקובלים כמו אילת ונוספים שרוב הפוסקים הכירו כי הם נידון כחו"ל לגבי כל המצוות התלויות בארץ. אלא שהשאלה הגדולה הייתה מהם הגבולות הברורים של גבולות הארץ המקראית. כעת הגענו למפה מוסכמת לשיטות מהדרין, ואני שמח שניתן לאפשר תוצרת בטוחה ללא כל שאלות ותקלות בענייני השגחה".

גם רבני הקיבוץ הדתי וחברי המזכירות הפעילה של התנועה נפגשו לצורך ליבון דיני השמיטה במשרדי הרבנות הראשית בירושלים. בפגישתם עם הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל, הם דנו בסוגיות הלכתיות מורכבות הדורשות את התייחסותה של הרבנות.

השיחה נפתחה בהתייחסות הלכתית רחבה לשנת השמיטה הקרבה. רבני הקיבוץ הדתי הפנו את תשומת לבו של הרב הראשי לשאלות חדשות שהחקלאות המודרנית מתמודדת עמן בשנת השמיטה, השונות מאלה המוכרות לציבור הצרכנים. בתגובה אמר הרב לאו כי "חובת הרבנות הראשית היא לסייע לכל חקלאי המעוניין להתיישב על אדמתו ולעבד את שדותיו. החקלאים צריכים לראות ברבנות הראשית כתובת בהיערכות לקראת השמיטה, במהלך השנה השביעית ולאחריה. הרבנות תפעל להעברת תמיכה תקציבית ממשלתית – הן לחקלאים המשביתים את שדותיהם בשנת השמיטה והן למעבדים את המטעים והשדות על פי היתר המכירה. זאת, מתוך מתן עדיפות למגדלים במצע מנותק או פועלים במסגרת אוצר בית דין".

בתוך כך, לא רק חקלאי הערבה הרחוקה מצאו פתרונות הלכתיים לשיווק גידולי השדה בשנת השמיטה. חקלאים רבים במרכז הארץ ובצפונה מצאו פתרון הלכתי: הם מייבאים אדמה רעננה וטרייה מחו"ל, שאינה נוגעת באדמת הארץ. האדמה מיובאת על ידי חברת 'אבן ארי', המתמחה בתערובות שתילה מביצות ברחבי אירופה, והיא נחשבת איכותית מאוד ובעלת ערכים מזינים. מכונת ענק שיובאה לאזור התעשייה בפלמחים מעבדת את התערובת ומאווררת אותה – בהתאם למקום הגידול ולעונת השנה.

האדמה המיובאת תונח על גבי מצע פלסטיק שיפריד בינה לבין אדמת הקודש של ישראל, האסורה לשימוש חקלאי במהלך השמיטה. פתרונות נוספים לשנת השמיטה, שהועלו בזכות ההיערכות המוקדמת של החקלאים, יוצגו בתערוכת החקלאות 'פרש אגרו משוב' שתתקיים ביוני הקרוב בגני התערוכה בתל-אביב.