חדש ברשות התורה

פרויקט מיוחד של העיתון "בשבע" - עשר טעימות של המאה ה‑21 בשירות עולם התורה.

שלמה פיוטרקובסקי , א' בסיון תשע"ד

לימוד תורה בעידן הרשת
לימוד תורה בעידן הרשת
פלאש 90

ליל שבועות הוא חגיגה של לימוד תורה, שהחלה לפני אלפי שנים במעמד הר סיני ונמשכת בכל דור לפי אופיו ועניינו. העידן המודרני הביא עמו חידושים מפתיעים ודרכים חדשות ללימוד תורה – אישי וציבורי, אלקטרוני ווירטואלי, וגם מקום של כבוד לנשים ולילדים.

לרגל חג מתן תורה אספנו בפרויקט מיוחד עשר טעימות של המאה ה‑21 בשירות עולם התורה: מעלוני שבת ועד תלמוד לילדים, מדף יומי באמונה ועד לדפי פייסבוק מעוררי מחשבה. ים הפיתוחים והמיזמים שרק מתרחב עם הזמן, מגלה שלמרות הכול נשארנו עם אותה כמיהה: ישראל רוצים תורה

פרויקט 'עולמות' - מלוס אנג'לס תצא תורה

יוזמה מקומית של רב בארצות הברית הפכה לפרויקט בינלאומי שמחבר בעלי בתים ללימוד תורה בעיון אחת לשבוע

בשנים האחרונות התרחב מאוד לימוד התורה ה"בעלבתי", בעיקר סביב העיסוק הגובר והולך בדף היומי. אך יש מי שבשבילם הדף היומי איננו הפתרון הבלעדי. ביותר מ‑200 מוקדים בארץ ובעולם מתקיים כבר כמה שנים לימוד בעיון מסוג קצת אחר, במסגרת פרויקט ושמו 'עולמות'.

הרב יעקב יהודה זילברליכט, ראש כולל בבית המדרש הגבוה להוראה ורבנות 'שירת דבורה' בתל אביב ור"מ בישיבת 'נהורא' במבוא חורון, אשר מפעיל את התוכנית, מספר כי הרעיון בא משלושה שיעורי גמרא שנערכו בלוס אנג'לס דווקא. "אני עורך את ספרי 'רץ כצבי', ספריו של צבי רייזמן, איש עסקים מלוס אנג'לס שמעביר מדי שבוע שלושה שיעורים קבועים בגמרא בעיון לבעלי בתים. בשלב כלשהו פניתי אליו בהצעה להפוך את המודל שלו, של שיעור בעיון, מעמיק, עם דף מקורות להכנה, אך מותאם גם למי שהמקום הקבוע שלו איננו בבית המדרש, למשהו גדול הרבה יותר. התחלנו עם הפרויקט בשנת תשס"ח, וברוך ה' היום ישנם כבר אלפי לומדים בכל רחבי העולם שמשתתפים בשיעורים".

הרב זילברליכט מסביר כי המודל הוא של שיעור שבועי, כל פעם בנושא אחר, שדורש מהלומדים לימוד עיוני. "זו מצד אחד קומה שנייה למי שלימוד הדף היומי אינו מהווה בעבורו אתגר מספק, ומנגד זו אופציה טובה למי שאין ביכולתו להתמיד בהשתתפות בשיעור באופן יומי. השיטה שלנו בנויה כך שכל שיעור עומד בפני עצמו, וכך אם מסיבה כלשהי אדם הפסיד שיעור או שניים הוא לא חש שהוא איבד את הרצף ואין לו לאן לחזור. מלבד זאת, האתר שלנו מלא בחומרים, ורבים מאוד - מורים, רמי"ם וסתם אוהבי תורה - עושים בהם שימוש".

הרב זילברליכט מספר עוד כי הרעיון המקורי היה אמנם שיעור לבעלי בתים, אולם כיום, בשיתוף ישיבת 'תורה בציון', מתקיימים שיעורים של עולמות גם בעשר ישיבות תיכוניות מהמובילות בישראל.

ימי עיון בתנ"ך - 'ירחי כלה' מודרניים

אלפים גודשים את ימי העיון השנתיים בתנ"ך במכללת הרצוג, מתוך אהבת לימוד כפשוטה

מדי שנה בתקופת בין המצרים מגיעה גם עונת ימי העיון התורניים. ימי עיון לנשים וימי עיון לגברים, ימי עיון בתנ"ך וימי עיון במחשבה. אולם נדמה שהמפעל הוותיק ביותר בתחום זה הוא ימי העיון בתנ"ך של מכללת הרצוג שבישיבת הר עציון באלון שבות. רקטור המכללה, ד"ר עזרא קהלני, מספר שבהתחלה קהל היעד היה מורים בלבד. "השנה זו השנה ה‑22 שבה אנו עורכים את ימי העיון, אבל ההתחלה הייתה במרכז הדרכה ארצי לתנ"ך, שהוקם כאן שנה קודם לכן. המרכז הפיק חוברות למידה בתנ"ך וערך השתלמויות למורים. לקראת הקיץ עלתה המחשבה שמכיוון שאנשים פנויים יותר בחודשים הללו, אפשר לקיים יום עיון מלא. פרסמנו את הדבר והייתה הרשמה יפה, וכך יצא המפעל הגדול הזה לדרך".

קהלני מציין כי המפעל גדל והתרחב לאורך השנים, בין השאר עקב הגידול בביקוש. "התחלנו כאמור מיום עיון אחד, התרחבנו לשניים והיום כבר מדובר בחמישה ימי עיון. גם הקהל התרחב מאוד. פעם היו אלו כמה מאות מורים, והיום מתוך כ‑8,000 משתתפים יש לנו כ‑2,500 מורים. היתר הם אוהבי לימוד וספר שבאים להשתתף, ומרביתם חוזרים לכאן שנה אחר שנה".

קהלני מתחבר מאוד להגדרת הימים הללו כירחי כלה מודרניים, ומציין כי ייחודם הוא בכך שהם מוקדשים כל כולם ללימוד. "אנשים חוזרים לכאן שנה אחר שנה מכמה סיבות. הראשונה שבהן היא אהבת הלימוד. אנשים מרגישים שימי העיון מאתגרים אותם ומעניקים להם חוויה מיוחדת מאוד. בנוסף לכך, המגוון של השיעורים הוא גדול מאוד, הן מבחינת הנושאים והן מבחינת המרצים, והיכולת של כל אחד למצוא את מה שקרוב אליו ולרצונותיו היא גבוהה מאוד. מעבר לכל אלו, הארגון והסדר הם מרכיב מאוד חשוב, ההרצאות מתחילות בזמן ונגמרות בזמן, ואנשים אוהבים את זה".

פתיחת ימי העיון בתנ"ך פלאש 90

התלמוד הישראלי - ילדים אוהבים ללמוד גמרא

מאיר יעקבסון רצה לגרום לילדים לאהוב את דפי התלמוד ולתת להם כלים ללימוד בהמשך. מהדורת התלמוד לילדים שפיתח נלמדת כיום בקבוצות של אבות ובנים.

בעוד התנ"ך על חלקיו השונים הוא הספר הקדוש ביותר לעם היהודי, הגמרא היא במידה רבה ספר היסוד של היהדות. לימוד הגמרא נחשב מאז ומעולם לשיאה של מצוות תלמוד תורה, אולם בפועל לימוד הגמרא, בוודאי בגילאים הצעירים, הפך בשביל רבים לחוויה קשה ומתסכלת.

מאיר יעקבסון, מבעליה של חברת התרופות 'מדיסון פארמה', הוא הרוח החיה שמאחורי מיזם 'התלמוד הישראלי', שמבקש להנגיש את מסכתות התלמוד ללומדים הצעירים. "לפני שמונה שנים, כאשר הילדים שלי התחילו ללמוד גמרא בבית הספר היסודי, חשבתי איך אפשר לגרום לכך שלימוד הגמרא יהיה בשבילם חוויה חיובית", מספר יעקבסון. "במשך שנים הפכה הגמרא למקצוע אהוד פחות, בין היתר משום שדף הגמרא לא נגיש לילדים שמתחילים בלימוד. למען המבוגרים כבר נוצרו כלים להנגשת הגמרא, דוגמת שוטנשטיין, אבל את הילדים היינו זורקים ישר לים, אל דף הגמרא בדפוס וילנא".

יעקבסון מציין כי מטרת המיזם היא כפולה: "המטרה הראשונה היא להפוך את הלימוד בשלביו הראשונים, בכיתות ה'‑ו'‑ז', לחוויה מהנה ולגרום לו להיות מקצוע לימוד אהוב על התלמידים. המטרה השנייה היא ליצור בסיס של ידע וכלים להמשך הלימוד. הילד לומד להכיר מושגים, לומד ארמית ולומד את צורת החשיבה של הגמרא".

לאחר שהתברר ליעקבסון ואנשי התלמוד הישראלי שהפצת הספרים לבדה לא תיצור את המהפכה, הם עברו למיזם של יצירת קבוצות לימוד, אבות ובנים. לצורך קבוצות הלימוד נבנו ערכות מיוחדות, אשר כוללות מלבד דפי התלמוד הישראלי גם נושא מורחב המחובר למציאות הישראלית. "לאחרונה ערכנו בגבעת שמואל סיום מסכת בקבוצה כזו. הילדים קיבלו כל אחד מדליה שעליה היה חרוט 'סיים מסכת', וחזרו הביתה בגאווה גדולה, לא פחותה מהישגים בתחומים אחרים כמו ספורט למשל. דברים כאלה מעצימים את החוויה החיובית של הילדים ואת החיבור שלהם ללימוד".

עלוני שבת - תורה, אקטואליה וליל שבת

בשונה מהעלונים הוותיקים, עלוני השבת החדשים מבקשים ליצור נקודת מפגש בין ההשקפה התורנית למתרחש בחיי היום יום

בשביל רבים מאיתנו עלוני שבת הם חלק בלתי נפרד מחוויות הקריאה של שבת, אולם הזקנים שבינינו בוודאי זוכרים את הימים שבהם כלל לא היו עלונים שכאלו. הוותיק ביותר מבין העלונים הוא 'שבת בשבתו', שהחל לצאת לאור בשנת תשמ"ה על ידי הסתדרות הפועל המזרחי, ועבר מאז גלגולים רבים עד שהגיע לפורמט הנוכחי. כמעט שווה לו בגילו הוא עלון 'שיחת השבוע' של צעירי אגודת חב"ד, שיוצא לאור כמעט באותו פורמט משנת תשמ"ז ועד היום הזה. בשביל רבים, יש שיאמרו רבים מדי, עלוני השבת הם כמעט המפגש היחיד בשבוע עם טקסטים תורניים.

בעוד העלונים הוותיקים כבר מתקרבים לגיל שלושים, העלון הפופולרי 'עולם קטן' צעיר בהרבה, ובמידה רבה מייצג את רוח הדור החדש של העלונים. העלון החל לצאת בפסח תשס"ה, ומאז הוא מודפס ומופץ מדי שבת בשבתו.

על פי הגדרתו, מדובר בעלון המכוון לבני נוער, אולם העורך יוסף רוסו מודה שבעצם קהל היעד רחב הרבה יותר: "המוקד שלנו נשאר תמיד בני הנוער, אבל המציאות שנוצרה היא כזו שקהל היעד התרחב. גם תחומי העניין של בני הנוער רחבים היום הרבה יותר מאשר בעבר".

'עולם קטן' איננו עלון תורני במובן הקלאסי, ודברי התורה במשמעות הצרה של המושג תופסים בו שטח לא מאוד גדול. אך למרות זאת הוא נתפס כעלון תורני, בין היתר בשל נקודת המבט שהוא מציב. לדברי רוסו, "אנחנו עוסקים בכל תחומי החיים, אבל מתוך נקודת מוצא תורנית. המטרה שלנו היא למצוא בכל מקום את הקדוש ברוך הוא, אם זה בפרשת השבוע ואם זה באקטואליה. אם זה בשאלות של חברה, ואם זה בנושאי פנאי. הכול בא מנקודת מבט של קודש". איתן אורבך, שותף בעלון, מציין כי "למרות מגוון הנושאים והדעות, אנחנו נתפסים כעלון תורני, וכך מעיד גם סקר שעשינו. למען האמת, זה בהחלט מחמיא".

פרויקט השו"ת - ארון הספרים היהודי בדיסק אחד

משתמשי הפרויקט התורני הממוחשב נגישים למאגר עצום של ספרים, בעל יכולות חיפוש תקדימיות

אם יש דבר שמאחד את לומדי התורה מבתי המדרש השונים ועד למסדרונות האקדמיה, זהו פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן. הפרויקט, שהחל לפני כיובל שנים, בימים שבהם מחשב תפס כמה חדרים, הפך לכלי עזר נוח ושימושי לרבבות לומדים בכל רחבי העולם.

הפרויקט הוא למעשה מאגר מידע רחב של ספרות תורנית, המאפשר חיפוש מידע ברמה גבוהה. מגוון הספרים במאגר גדול מאוד, ומתרחב והולך מגרסה לגרסה. אולם ייחודו של הפרויקט הוא ביכולות החיפוש המתקדמות, כפי שמספר פרופ' שמריהו הוז, שעומד כיום בראש הפרויקט: "קיימים היום, גם ברשת, מאגרי מידע גדולים ומרשימים מאוד, אשר רובם מתבססים על סריקה של ספרים. החיפוש באותם ספרים מתבסס על טכנולוגיה המכונה OCR, ובעברית 'זיהוי תווים אופטי'. הבעיה בטכנולוגיה הזו היא אמינותה הנמוכה יחסית בעברית, ואמינותה הנמוכה עוד יותר בכתב רש"י, ובמיוחד בכתב רש"י בדפוסים ישנים. כאשר מתרגמים את כמות השגיאות לסיכוי לאובדן תוצאות בחיפוש, אחוזי איבוד התוצאות הם גבוהים מאוד. בשביל המשתמשים שלנו, הכוח הגדול של פרויקט השו"ת הוא אמינות החיפוש. בין שאר החידושים הוספנו מילון ראשי תיבות, שמגדיל מאוד את הסיכוי לקבלת תוצאות בחיפוש", אומר פרופ' הוז.

פרופ' הוז מזכיר עוד כמה תכונות מעניינות של פרויקט השו"ת, ומספר גם על הפיתוחים החדשניים שמתבצעים היום: "המשתמשים בוודאי מכירים את הקישור מתוך הטקסטים השונים לפרשנים שלהם, קישור ישיר מפסוקי התורה לספרי השו"ת, תרגום של הארמית בגמרא לעברית ועוד. בימים אלו אנחנו עובדים על פיתוחים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית שייצרו תזאורוס קונספטואלי. בעזרת הפיתוח הזה ניתן יהיה לחפש מושגים מודרניים ולקבל את ההתייחסויות אליהם במאגרים השונים. כך למשל תוכל לחפש 'זיהום אוויר' ולקבל בתוצאות את ההלכה על המרחק שחייב הבורסקי (מעבד העורות) להרחיק מהעיר".

מכוני מחקר תורניים - איך מנהלים בנק לפי התורה

המחקרים המתגבשים במכונים התורניים מעורבים במתרחש במדינה, כמו למשל ועדת טרכטנברג ושביתת הרופאים

בעשרות השנים האחרונות הוקמו בישראל מכוני מחקר רבים שמטרתם לתת מענה לשאלות שמעורר הממשק בין עולם ההלכה ובין החיים במדינה מודרנית. הוותיקים ביותר עסקו בשאלות של הלכה וחקלאות, אחריהם קמו מכונים שעסקו בשאלות של הלכה וטכנולוגיה, הלכה ורפואה והלכה ומשפט. לפני כעשרים שנה הוקם מכון כת"ר, העוסק בשאלות של הלכה וכלכלה במדינה מודרנית.

הרב שלמה אישון, ראש המכון, מספר כי המכון קם ביוזמה של קבוצת "אנשי תורה ועשייה", כהגדרתו, מהישוב קדומים שבשומרון. "התחושה הייתה שיש מכונים שעוסקים בשאלות של חקלאות, רפואה, טכנולוגיה ותחומים נוספים, אך בסוגיות הללו של דיני ממונות בעולם המודרני, שכולנו נתקלים בהן מדי יום ביומו, אין עיסוק ראוי".

מי שהקים בפועל את המכון הם הרב אישון והרב יצחק בזק, אשר ממשיכים גם כיום לעמוד במרכזו. הרב אישון מספר כי בעשרים שנות קיומו של המכון הוציאו חוקריו תשעה ספרי מחקרים בסוגיות שונות, ובשנים האחרונות עוסקים חוקרי המכון גם בכתיבת חוות דעת בסוגיות ציבוריות.

"המכון עוסק בשני התחומים, הפרטי והציבורי", מציין הרב אישון. "התחום הפרטי, בו עוסקים תשעת ספרי המכון, נוגע לשאלות העולות מחיי היומיום של כל אחד: דיני חוזים, ריבית, ביטוח, מקח וממכר, אונאה ועוד. התחום הציבורי כולל עיסוק בשאלות מאקרו-כלכליות שנמצאות על סדר היום הציבורי: חלוקת משאבים, סדרי עדיפויות תקציביים, יחסי עבודה ועוד. השאלות הללו, בהיבטים הערכיים והתורניים שלהן, מעניינות היום את הציבור הרבה יותר מבעבר, ולכן העיסוק בהן התרחב גם הוא".

בין חוות הדעת הרבות שהוציא המכון בסוגיות ציבוריות, ניתן לציין את חוות הדעת שהוגשה לוועדת טרכטנברג ועסקה בשאלות של חלוקת משאבים, וחוות הדעת שעסקה בשביתת הרופאים ובשאלות של יחסי עבודה.

לימוד יומי באמונה - חמש דקות של העמקה

בעקבות רצח תלמידי הישיבה במרכז הרב, יצא לדרך פרויקט המנגיש את ספרי היסוד באמונה לכל הגילאים, על בסיס יומי

לימוד יומי הוא בוודאי לא עניין מודרני. 'חוק לישראל' והדף היומי כבר עלו על הפטנט לפני שנים רבות. אולם אין ספק שדפוס הלימוד היומי לסוגיו השונים צבר תאוצה דווקא בשנים האחרונות. אחד המיזמים המעניינים בתחום זה הוא פרויקט 'לימוד יומי באמונה'. ראשיתו של הפרויקט בחוברות לימוד יומי לבני נוער שהחלו לצאת מיד לאחר הטבח בישיבת מרכז הרב לזכר ההרוגים, תחת השם 'בשביל הנשמה'. לאחר תקופה ארוכה שבה יצאו החוברות וזכו לפופולריות גדולה, הופסק הפרויקט בעקבות אילוצי תקציב, וכעת הוא יוצא לאור מדי שנה בחופש הגדול באמצעות משרד החינוך.

לפני כשנה וחצי החל במקומו הפרויקט החדש של לימוד יומי באמונה. הפרויקט בנוי על חוברות שיוצאות לאור מדי כמה חודשים ומקיפות ספרי יסוד באמונה. כל חוברת בנויה כך שבצד אחד של הדף מופיע הטקסט המקורי של ספר אמונה בסיסי, כמו הכוזרי, דרשות הר"ן ועוד, עם ביאורי מילים, ואילו בצדו השני מופיעים ביאורים קצרים ומעמיקים.

הרב יהושע וייסינגר, חבר המערכת ור"מ בישיבת מורשת יעקב, מספר כי "הלומדים באים מכל שכבות הציבור. מגיל תיכון ועד גיל 70. אנשים מספרים כמה הלימוד מעניק להם חוויה שונה ממה שהכירו, גם ברוחב היריעה וגם בעומק. הביאורים נכתבים בצורה נגישה ונעימה, כך שגם מי שמסוגל להקדיש ללימוד הזה רק חמש דקות ביום, יכול לצאת ממנו עם ידע ועם העמקה".

"המוטו שלנו הוא דברי הרב קוק באגרת צ"ה על הצורך בלימוד אמונה בהעמקה וללא הפסקה. המטרה שלנו היא לאפשר לכל אחד, יהא הרקע שלו אשר יהא, להקיף את כל ספרי היסוד. כל חוברת שאנחנו מוציאים מופצת ב‑3,000 עותקים ו‑2,300 מנויים מקבלים את הלימוד היומי לתיבת המייל", מוסיף וייסינגר ומציין כי את המיזם מלווים הרב אלישע אבינר והרב יצחק שילת.

דפי לימוד ברשת החברתית - ערך תורני בתוך ים של מלל

דפים, קבוצות וקהילות בפייסבוק מביאים לגולשי הרשתות החברתיות הזדמנות לרגע יומי של תורה

לימוד התורה הישיבתי ברשת האינטרנט החל כבר לפני 15 שנה, אולם מאז חוותה הרשת שינויים ומהפכות. בדומה לרשת הקלאסית, גם לרשתות החברתיות הגיע לימוד התורה באיחור אופנתי קל. דפי פייסבוק וקבוצות בעלות אופי תורני החלו לצוץ לפני זמן לא רב, אולם כיום בהחלט אפשר לדבר על תופעה. דפים, קהילות וקבוצות מבקשים להביא לגולשים ערך תורני בתוך ים המלל והלהג שממלא את הרשת החברתית. כך תוכלו למצוא למשל דף שמביא בכל יום משפט מכתבי הרב קוק, דפי בית מדרש שונים ועוד.

אחת מקבוצות הלימוד ברשת, בעלת השם המקורי "בית מדרש פייסבוק", נפתחה לפני כארבעה חודשים על ידי הרב יוני רוזנצווייג, ראש ישיבת 'שבות ישראל' באפרת. בכל יום מעלה הרב רוזנצווייג מקור תורני לקבוצה, במטרה לעורר דיון בין החברים. "זה יכול להיות שו"ת, קטע מחשבתי, מצווה מספר המצוות של הרמב"ם או מקור מסוג אחר. לפעמים המקור עצמו מזמין לדיון ולפעמים אני מעיר איזו הערה שמטרתה לעורר את הדיון", מספר הרב רוזנצוויג.

הרב רוזנצוויג מסביר כי מטרת הקבוצה היא ליצור מעין "מקום מקלט" בתוך הרשת החברתית. "על פי רוב, השיחות ודיונים ברשת החברתית הם 'באוויר'. לא כל אחד זכה ללמוד בישיבה ולא כל אחת זכתה ללמוד במדרשה, והקבוצה מאפשרת לקיים את הדיון תוך עיסוק במקורות עצמם. לא בכל פעם מתעורר דיון ער ומעמיק. לפעמים הדיון הוא דל ולעתים הוא שטחי, אך במרבית הפעמים מתעורר דיון ער סביב השאלות שעולות. זאת גם הזדמנות לתפוס את האנשים במקום שבו הם ממילא נמצאים זמן רב במהלך היום ולעסוק בדברים קצת יותר עמוקים וערכיים".

אתרי אינטרנט תורניים - שיעורים גם ליהודי איראן

בשירות עולם התורה מהווה רשת האינטרנט במה לשאלות שטרם נשאלו וגם ללימוד מקוון בשידור חי

קשה אולי להאמין, אולם רשת האינטרנט פרצה לחייו של מרבית הציבור רק לפני פחות משני עשורים, והיה זה רק עניין של זמן עד שגם עולם התורה ימצא את מקומו ברשת. עזרא כהן, מנהל אתר 'ישיבה' מיסודה של ישיבת בית אל, מספר: "האתר קם בחודש אדר ה'תש"ס. הוא למעשה היה אתר האינטרנט התורני השני אחרי האתר של ישיבת הר עציון". כהן וחברו נתנאל בראונר ניסו בתחילה לגרום לאנשי אתר ערוץ 7, שהתחיל אז לתפוס תאוצה, להקים אתר תורני מקביל. אך ההתלהבות שהביאו עמם למשימה גרמה לכך שהיא הוטלה עליהם.

החידוש בלימוד התורה באינטרנט נעוץ לדעתו של כהן ביכולות חובקות העולם ובאופייה הייחודי של המדיה. "האתר מאפשר לנו לחבר קהילות יהודיות מרוחקות לתורה שנלמדת כאן, בארץ ישראל. יש לנו יהודים מאיראן שמורידים שיעורים, ומכל העולם היהודי נכנסים לאתר. העובדה שגדולי הרבנים של הציונות הדתית משיבים לשאלות באתר עושה אותו לכלי חשוב גם לרבנים בקהילות קטנות, בארץ ובעולם. האינטרנט מעורר גם סוג חדש של שאלות, כאלו שלא נשאלו פעם, ואנחנו מנסים להתמודד עם השינוי הזה, בין היתר בכנסי הרבנים המשיבים שאנו עורכים".

יורם בירס, מנהל אתר 'ערוץ מאיר', מציין כי הכוח הגדול של הרשת הוא בתפוצה הרחבה מחד, וביכולת להנגיש תכנים ברוחב יריעה באמצעות קישורים ותגיות. "במשך 30 שנה חיפש מכון מאיר דרכים מגוונות להפיץ את התורה שנלמדת בו מחוץ לכותלי בית המדרש. בין היתר הופצו קלטות שמע ווידאו, נערכו כנסים והופץ עלון שבועי, אולם בסופו של דבר הוחלט להקים אתר. האתר עלה לאוויר בחנוכה לפני קצת יותר מתשע שנים. החידוש של האתר הוא בעצם המדיה. אנחנו מציעים לגולש לימוד בצורה מסודרת ושיטתית, בלי לוותר, תוך שימוש בדפי מקורות ואפשרות להאזין לשידור חי, לשאול שאלות ולהיות חלק מהלימוד. אנחנו מציעים שייכות לחבורה שלומדת תורה".

בירס מציין כי גם המעבר לטכנולוגיה הסלולרית נעשה בהצלחה גדולה, וכי עד כה הורדו באמצעות האפליקציה יותר מ‑130 אלף שיעורים לצפייה ולהאזנה.

בתי מדרש לנשים - תורת הבית

שפע המדרשות וימי העיון לנשים נותן מענה לצורך שהתעורר מן השטח - נשים שמבקשות להעמיק את ידיעותיהן בתורה וביראת שמיים

גל חדש-ישן של לימוד תורה הוא בתי המדרש לנשים. אמנם גם לאורך הדורות היו לא מעט נשים חכמניות, אולם התביעה הגדולה בתחום זה בתקופה הנוכחית הביאה להקמת מוסדות שהולכים ומתרבים וייעודם הוא הקניית תורה לנשים ולנערות, במסגרות ובצביונות שונים.

על סקלת בתי המדרש הנשיים ניתן למצוא כיום כמעט את כל גוני המגזר הדתי: חסידות לעומת שכלתנות, מוסדות לחוזרות בתשובה ומוסדות שמיועדים למשרתות בצה"ל. בתי מדרש אחרים מיועדים לנשים שמעוניינות להקדיש שנים אחדות ללימוד מעמיק של הלכה, תנ"ך ואפילו גמרא. בין לבין נערכים שלל ימי עיון על בסיס קבוע לנשים שבין הרי הכביסות לערימות הכלים, או אפילו בין יום במשרד למשנהו, מבקשות להתרענן וללמוד משהו בשביל הנשמה.

לפני 21 שנה הייתה זו מדרשת הרובע שהייתה בין פורצות הדרך של המגמה החדשה. הרבנית דנה סליי, ממייסדי המדרשה והעומדת בראשה עד היום, מספרת על הצורך שפרץ אז מן השטח של "בנות שחיפשו ללמוד תורה בעומק ובגודל. היה חסר להן מקום שבו יוכלו להעמיק בלימודי אמונה". לאחר התייעצות עם רבנים, המיזם יצא לדרך. בשבת הגיבוש הראשונה השתתפו 25 בנות שהיוו את הגרעין למחזור המייסד, ובשנים שלאחר מכן המספרים הכפילו את עצמם. "כבר לא הייתה שאלה האם בנות ילמדו, אלא איפה ומה הן תלמדנה".

הרבנית סליי סבורה כי לימוד התורה הנשי מתאפיין בהיותו "לימוד תורה המקרב את האישה אל ריבונו של עולם, ומעצים את יראת השמיים והדקדוק בקיום המצוות. זה לימוד שעניינו לקיחת אחריות תוך אכפתיות כלפי כלל ישראל. הוא מפתח את הבת אישיותית ורוחנית, מה שמסייע לה בהמשך גם בתפקידיה כרעיה וכאם".