לקראת חג השבועות שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם רחלי וולד, תושבת כפר הרא''ה, שהיא ובני משפחתה אימצו וליוו כעשרים מתגיירות בשלבים שלפני ואחרי גיורן.
בדבריה הדגישה וולד את חשיבות הליווי גם ובעיקר ביום שלאחר הגיור בבית הדין, אלו אותם ימים שבהם נותר המתגייר כששערי העם היהודי פתוחים לפניו אבל אין מי שבפועל מדריך אותו צעד אחר צעד בהשתלבותו כיהודי.
כניסתה של משפחת וולד למיזם הליווי של מתגיירים החלה ב'שבת בקהילה' שקיים מכון 'נתיב' העוסק בגיור חיילים וחיילות. בשבת זו מתארחים המתגיירים אצל משפחות על מנת להכיר את אורח חייהם ולהתערות בפרטי קיום השבת או החג.
לאחר שבת אחת שכזו יצרו שתיים מהמתגיירות קשר עם משפחת וולד וביקשו לשמור על קשר. המשפחה נענתה ברצון והפרויקט המשפחתי הלך ותפח עד שכיום הם כבר מונים שם כעשרים מתגיירות שליוו בצעדיהן הראשונים בעולם היהדות.
הקשר, כך מסתבר, נשמר שנים ארוכות גם אחרי שהן עצמן הקימו בית בישראל. אירועים משפחתיים מתקיימים יחד, ביקורים ושיחות טלפון לפני חגים הם חלק בלתי נפרד מההווי המשפחתי וכל זאת ללא דחיפה מצידה של המשפחה המלווה אלא רק מכיוונה של המתגיירת, מדגישה וולד.
"זה לא רק לסמן 'וי' בדרך לבית הדין אלא לחוות את הדברים בצורה משמעותית ואמתית. חוויה כזו יכולה להיות רק כאשר הדברים מגיעים מהן", היא אומרת ומספרת כי גם מערך הגיור הופך להיות קשוב לניסיון שרכשו המשפחות המלוות והוא מקיים מפגשים בהם הוא שואל את המשפחות על לקחים תובנות והמלצות לקידום סוגיית הגיור.
במפגשים אלה עולות שאלות מרמת הפרט הקטנות ביותר ועד לשאלות כוללות כעצם הצורך בהענקת הדרכה מוסדרת למשפחות המלוות. להערכתה של וולד מערך הגיור הולך ומשתפר בשירות וביחס שהוא מעניק הן למתגיירים והן למלוויהם.
בשיחה עימה סיפרה וולד על הקשר האישי שהלך ונרקם בין המשפחה למתגיירות ואף למשפחותיהן שעודדו את הקשר. באחד המקרים דווקא האם הגויה מקפידה לשמור על קשר ולשגר מתנות לחגים יותר מהאב היהודי של המתגיירת. במקרה אחר חששה המתגיירת שאמה הגויה תעמוד לצידה תחת לחופה ושאלה אם רק רחלי וולד, האם המלווה, תוכל לעמוד לצידה שם על מנת שלא לפסול את החופה. היה צורך במקרה זה להפגיש אותה עם רב שיבהיר לה שאין כל בעיה שאמה תעמוד לצידה וכך עמדו שתי האמהות לצד הכלה ביום חופתה.
"התהליך מתחיל אחרי בית הדין. מדובר בתהליך מרגש ועוצמתי. דומעים ומתרגשים ביחד גם אחרי עשרים פעם".
כידוע, בינואר 2014 עבר אגף הגיור ממשרד ראש הממשלה למשרד לשירותי דת בו רואים במשפחות המארחות כחלק בלתי נפרד ממערך הגיור. ''הפתיחות, המוכנות והאומץ של המשפחות המוכנות לפתוח את ביתן חשובות לא פחות מחלקים אחרים בהליך הגיור', ציין אלחנן גלט, מנכ״ל המשרד לשירותי דת.