של מי הבית הזה?

גורמים בבית היהודי מודאגים מהאפשרות שהחוקה תחזק את כוחו של בנט על חשבון חברי המרכז במטרה להיות מפלגה חילונית מתונה.

ישי פרידמן , ח' בסיון תשע"ד

הבית היהודי
הבית היהודי
צילום: פלאש 90

בחודשים האחרונים מרבה יו"ר הבית היהודי להיפגש עם פעילי מפלגתו.

מדובר בעיקר בפעילים הוותיקים, אנשים מרכזיים במוקדים של הבית היהודי ברחבי הארץ, כאלו שהיו בעבר אנשי אורלב ומביטים בחשדנות מסוימת על המטאור הצעיר שהגיח לפוליטיקה הישראלית.

יועצו הפוליטי לענייני השטח, עמיחי סיבוני, דואג להפגיש בין בנט לאגוזים הקשים במרכז המפלגה. יו"ר הבית היהודי יודע שכדי להעביר את החוקה החדשה שהוא מעוניין להעביר, הוא צריך לרכך את השטח.

בלי שטבון ויוגב

החוקה החדשה של המפלגה הציונית-דתית, שעליה שוקדת מזה כמה חודשים ועדה בראשות הרב דני טרופר, מעוררת שאלות ודאגות רבות בקרב חברי כנסת של הבית היהודי ופעילים מרכזיים במפלגה הסרוגה. שאלות על דרכה האידיאולוגית של הבית היהודי, מי יהיה ציבור הבוחרים של המפלגה בבחירות הבאות, כיצד תורכב הרשימה והאם נפתלי בנט מעוניין לרוץ לראשות הממשלה בבחירות הבאות, ממקדות עיניים רבות בעשייה ובמסקנות של ועדת ההיגוי.

הקולות המבקרים את התנהלותו של בנט טוענים כי הוא מעוניין להעביר לעצמו יותר סמכויות, להחליש את מרכז המפלגה ואת כוחם של עסקנים פוליטיים מרכזיים, ולהגביר את כוחו בעיצוב הרשימה הבאה לכנסת. "זה לא סוד", אומרים לנו פעילי שטח במפלגה, "שבנט היה מעדיף רשימה בלי חברי הכנסת שטבון ומוטי יוגב".

אחת האינדיקציות להבין אילו חברי כנסת מקדם בנט ואילו לא, היא שיטוט בעמוד הפייסבוק שלו. שם, עם קרוב לרבע מיליון עוקבים, בוחר בנט לקדם חברי כנסת מסוימים. הח"כים שזכו לאחרונה למילה טובה מפי היו"ר היו סגן שר החינוך אבי וורצמן וח"כ שולי מועלם-רפאלי. יוגב ושטבון נעדרים מעמוד הפייסבוק של יו"ר המפלגה.

הביקורת המרכזית שנשמעת על ועדת החוקה של הרב טרופר היא שהיא הוצנחה מלמעלה. מי מינה את הוועדה? שואלים בבית היהודי, ומפנים את האצבע לכיוון החבורה המצומצמת שמקיפה את בנט: ראש המטה שלום שלמה, היועץ מאחורי הקלעים משה קלוגהפט ואחר כך ניר אורבך מזכ"ל המפלגה. "טיוטת החוקה כבר מוכנה", אומר ל'בשבע' גורם בבית היהודי, "מדובר בשינויים שיעניקו יותר סמכויות לנפתלי בנט".

גורם נוסף אומר ל'בשבע' כי בנט נחוש להגדיל את המפלגה בבחירות הבאות, מה שבהכרח יביא אותו לפזול לכיוון המרכז הפוליטי והחילוני. "המגמה היא לעמוד בראש המחנה הלאומי", אומר הגורם, "וזו שאיפה מעולה, אבל מה המחיר? זה אומר שריונים לעוד נציגים חילונים ומתונים אידיאולוגית ביחס לארץ ישראל ולנושאי דת ומדינה? אם ניקח לדוגמה את האייטם בערוץ 2 שעשו על הסיור עם המדריך בנט בירושלים, זה בדיוק זה. לבנט ברור שהוא מתראיין לכלי תקשורת שישדר בשבת, ועל דעת זה הוא מתראיין".

לבנט צפויים קשיים גם מול חברי המרכז, שאמורים בסופו של דבר לאשר את הצעת החוקה. "הוועדה של טרופר היא ועדה ממונה, זו ועדה בלי סמכות וחברי הוועדה מפחדים לדבר", טוען איציק משה, יו"ר סניף הבית היהודי בירושלים. "אם רוצים לעשות שינויים בחוקה - בסדר גמור, אבל הכול צריך להיעשות בצורה דמוקרטית. התחושה כרגע היא שלא הולכים בצורה דמוקרטית ואולי גם לא ביושר".

איציק משה וסניף ירושלים נחשבים לאגוז קשה במיוחד מבחינת בנט ואנשיו. נזכיר שבבחירות האחרונות בירושלים, הם היו הרשימה המתחרה לנציגים של בנט. "אני יו"ר הסניף הגדול ביותר בארץ, עם הרבה עוצמות ואנשים של הציונות הדתית", קובע משה. "אי אפשר לבוא ולדחוק הצדה את האנשים שהם בשר מבשרה של המפלגה. בנט מביא למפלגה המון אנשים חדשים, וזה מעולה וחשוב. אבל צריך לזכור שאנחנו האנשים שנמצאים כל הזמן במפלגה הציונית-דתית, שמרנו עליה גם כשהיינו בקרשים. מפלגה שומרת על חייה רק אם יש לה מוסדות. קדימה, יש עתיד וכל המפלגות שעולות ויורדות הן מפלגות בלי מסורת מפלגתית ולכן הן נעלמות. ליצור מפלגה בלי מוסדות, שיש בה שלטון יחיד, זו לא הדרך של הציונות הדתית".

חלק מהפחד של חברי המרכז הוא מהניסיון, לטענתם, לייבא "שיטות של הליכוד וקדימה" לבית היהודי. בהקשר זה מזכיר איציק משה כי היועץ המשפטי של המפלגה ומי שמייעץ לוועדה של הרב טרופר מבחינה משפטית הוא עו"ד איתן הברמן, מי שהיה יועץ משפטי בליכוד ואחר כך בקדימה עם אריאל שרון.

"יש מפלגות שבהן יש מנהיג שכולם מיישרים קו לפיו", אומר משה. "אצלנו זה מעולם לא היה קיים, וזה החשש הגדול מוועדת החוקה, שמנסים לייצר 'חוקת קדימה' שלא מתאימה לנו. הרב דני טרופר יתקשה מאוד להביא את ההצעה שלו למרכז. ואם כן, חייבים שההצבעה תהיה חשאית. אם זה יהיה בשיטות הישנות של מפא"י, אני לא יודע אם אנחנו נמשיך להיות חברים במפלגה הזו. המרכז היום, שמעורב מצעירים וותיקים, מספיק חכם".

"תמיד יהיה מי שיצעק נגד שינוי"

הרב דני טרופר, יו"ר ועדת החוקה בבית היהודי, שומע את הקולות ודוחה אותם על הסף. מצד שני, הוא לא מוכן לשתף בהחלטות שכבר התקבלו בוועדה. "אני אומר לך שזו אחת הוועדות הכי טובות שהשתתפתי בהן בחיים שלי", אומר הרב טרופר. "זו ועדה הגונה. מתחילים לכתוב משהו מאפס, וזה אך טבעי שיש אנשים שמפחדים שהם יאבדו כוח מסוים. אמנם אני בטוח שבסוף לא כולם יהיו מרוצים, הרי הולכים לעשות שינויים. אתה מכיר מציאות שבה עושים שינויים ולא קמים גורמים שונים שצועקים? האינטרס של הוועדה זה לעשות את הטוב ביותר שניתן למען המפלגה".

למה בעצם צריך חוקה חדשה?

"כותבים חוקה חדשה בגלל שהמסורת של המפד"ל ישנה ואיננה מתאימה למציאות החדשה. יש ריבוי מוסדות שצריכים להתעדכן, ובמתכונתם הנוכחית הם אינם מאפשרים לעבוד. זה לא רק התמודדות עם הנושא של הפריימריז. כל המוסדות ישתנו ותיבנה מסגרת שתאפשר למשהו חדש ללכת ולגדול ולהתחדש. ההצעה תיתן מסגרת דינמית של מפלגה שיש בה יו"ר שיכול לתפקד, משילות והתחדשות. מרכז המפלגה לא יהיה חותמת גומי כמו שהיה עד עכשיו".

טוענים שהוועדה מונתה מלמעלה והיא יותר מקורבת ליו"ר המפלגה מאשר לשטח.

"מה זה מלמעלה? צריך לעשות פריימריז לוועדה? שיפסיקו עם השטויות. ההצעה תגיע למרכז, הם יתבקשו לאשר או לדחות", קובע טרופר ומשיב לגבי המעורבות של עו"ד איתן הברמן, איש קדימה לשעבר, ש"בשביל זה הוא כאן. הוא מומחה לעניין הזה. הוא מביא איתו את הניסיון והידע שצבר מהליכוד וקדימה. אני לא מכיר עוד אנשי משפט עם ניסיון כה רב בענייני חוקה".

החוקה תיתן יותר סמכויות ליו"ר המפלגה?

"החוקה תיתן ליו"ר סמכויות בשביל לתפקד טוב, ומנגד תיתן סמכויות למרכז בשביל לתפקד טוב. אציין שוב שנפתלי בנט לא מוסמך לאשר את החוקה, רק המרכז מוסמך".

יש טענה שאחת הסיבות לחידוש החוקה היא כדי לסנן אנשים מסוימים, ומנגד לשריין מקומות למועמדים חילונים.

"זה שטויות. אני שומע את הקולות האלו, שלמעשה אומרים שמפלגת הבית היהודי לא צריכה לגדול מעבר לשלושה-ארבעה מנדטים. זו צביעות. הרי מצד אחד הם מדברים על הנהגה, ומצד שני הם לא מוכנים להתחבר לציבורים אחרים בשביל להגדיל את הכוח. אני רוצה להבין את הסוד הזה, כיצד מנהיגים בלי להתחבר לציבורים אחרים, בלי להוסיף מצביעים. אני רוצה להזכיר שאיילת שקד היא חברת כנסת שנבחרה במקום השני אחרי ניסן סלומינסקי, וגם היום היא הח"כית הכי מוערכת בקרב מצביעי הבית היהודי".

מה הצפי לסיום עבודת הוועדה?

"אין דד-ליין. כרגע, בשביל לעשות חוקה טובה, אתם תצטרכו לתת לנו לעבוד עוד קצת בשקט, אבל אנחנו באמת מתקרבים לסוף".