השנה של אריק

הוא זכה בתחרות הנואם הצעיר, עבד עם המועצה לשלום הילד ומעודד מנהיגות בקרב צעירים. הכירו את אריק פלדמן.

יעל רון , ט' בסיון תשע"ד

אריק בנאום
אריק בנאום
בוריס פלדמן

אין ספק שזוהי היתה השנה המוצלחת של אריק פלדמן, תלמיד כיתה י"א בבית הספר אמי"ת באר שבע.

הוא זכה מקום ראשון בתחרות הנואם הצעיר, מתוך מאות תלמידים מכל רחבי הארץ שהגישו מועמדות לתחרות. הוא עבד עם המועצה לשלום הילד, פועל בפרויקט לעידוד מנהיגות וחולם להיות פרופסור בבית חולים.  

מתי שמעת על תחרות הנואם הצעיר?

"המורה ללשון והבעה נכנסה לכיתה ואמרה שיש תחרות בשם 'הנואם הצעיר', בהתחלה לא רציתי להשתתף בזה כי חשבתי שלא יהיה לי זמן להשקיע בתחרות, ואמרתי לעצמי שאם אני הולך על זה אני עושה את זה כמו שצריך. אף אחד בכיתה לא התנדב, זה נשכח עד ששבועיים לאחר מכן המורה נכנסה שוב לכיתה ושאלה אם אולי בכל זאת מישהו רוצה לנסות, אז החלטתי לנסות ולכתוב נאום", פלדמן מוסיף לספר על הניסיון להיכנס לתחרות, "הנאום הראשוני לא היה מספיק טוב, המורות אמרו שיש לי יכולת כתיבה טובה אבל שצריך לשפר את הנאום, הן הנחו אותי מה לשפר, ניסיתי לכתוב את הנאום שוב והוא עוד הפעם לא יצא מוצלח, בפעם השלישית שניסתי וזה לא היה מספיק טוב התבאסתי והחלטתי לוותר על התחרות".

מה גרם לך לחזור ולנסות?

"ישבתי בתגבור עם המורה לערבית, במקרה התגלגלנו לנושא, היא קראה את הנאום האחרון שכתבתי ואמרה שלפי דעתה זה דווקא טוב ואני הבנתי שכנראה אני צריך לתת רק עוד מאמץ קטן בשביל שהנאום יצא מושלם. כתבתי את הנאום הרביעי וזה היה בול פגיעה".

השלב הראשון בתחרות היה השלב העירוני, לאחר מכן האזורי ואז החצי גמר אליו הגיעו שבעה מועמדים, מתוכם חמישה שעלו לגמר.

מה התחושות כשמתקדמים משלב לשלב?

"לא ציפיתי להתקדם ככה בשלבים, לפני כל תחרות אמרתי לעצמי שאנסה לקחת איזה מקום מבין המקומות המנצחים, משהו, משלב לשלב התחלתי לרצות את זה יותר. לאורך הדרך, הצוות החינוכי בבית הספר ייעץ לי לגבי הנאומים, עבד איתי על איך לדבר ולהעביר את הנאום, על שפת הגוף".

איך הסביבה הגיבה לזכייה?

"אמא ואבא מאוד שמחו, החברים והמחנכת ליווי אותי בכל השלבים, גם כשזה היה במקומות רחוקים מבאר שבע הם הגיעו לתחרויות, עודדו ופרגנו. מה שבחרתי לנאום עליו בעיקר זה מנהיגות כי זה משהו שאני מאוד מתחבר אליו. אני משתתף בפרויקט לפיתוח מנהיגות בשם, 'קו הזינוק', זה פרויקט של עשר שנים בו לוקחים חבר'ה מכיתה י' עד גיל 25 ומקנים להם כלים להנהגה והובלה, תוך כדי הם פועלים למען הקהילה ועושים פעילות  התנדבותיות".

ומה החלום הגדול?

"אני רוצה לנהל בית חולים, להיות פרופסור, רופא. אני מגביר כימיה, פיזיקה, ביולוגיה וערבית. השנה גם יצא לי לעבוד עם המועצה לשלום הילד, סביב נושא של ילדים עולים ממדינות מערביות. קיבלתי חומרים סטטסטים, נתונים על עולים חדשים ממדינות מערביות, אספנו נתונים מהשטח וכתבנו נייר עמדה שמשקף את המצב שלהם כיום, את הקשיים שיש להם והצגנו את זה למשרדי הממשלה המתאימים שיפעלו בהתאם לנתונים".