בן 17.5 בלבד מול גייסות הצבא הסורי

במשמר הירדן נערכים לטקס במלאת 130 שנה למושבה שחרבה במלחמת העצמאות לאחר קרב הרואי של מעטים מאוד מול רבים מאוד.

שמעון כהן , י' בסיון תשע"ד

רוני שסקין, הלוחם האחרון
רוני שסקין, הלוחם האחרון
ארכיון משמר הירדן, באדיבות אריה יצחקי

האזינו לראיון

אל האנדרטה לזכר המושבה משמר הירדן יגיעו מחר עשרות מצאצאי הלוחמים במושבה כמו גם חבר הכנסת משה פייגלין ואחרים לטקס מיוחד לציון מאה ושלושים שנה להקמתה של המושבה שחרבה לאחר קרב הירואי במלחמת העצמאות.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו על המושבה והקרבות עם ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי שמונה לפני חודשים אחדים ליו"ר העמותה להנצחת משמר הירדן ובעבר כתב ספר על אירועי הקרבות במושבה, קרבות אותם הוא מגדיר כהרואיות ביותר, "אין לנו הרבה סיפורים מדהימים שכאלה של הקמת ישוב ועמידה ומלחמה מול האויב הערבי", אומר יצחקי המספר על הסיפור שהחל באדם אחד, מרדכי יצחק לובובסקי, שעלה ארצה בתרמ"ד מליטא והקים לבדו את החווה על 2600 דונמים שרכש.

לובובסקי התיישב במקום לבדו וכעבור שנה הצטרפו אליו בניו שעלו לארץ מבוסטון וחברו לעבודת הקמת החווה שנקראה אז 'שושנת הירדן'. המשפחה התמודדה מול התנכלויות של הכפרים הערבים שמסביב ושבטי בדואים שהתפרנסו משוד ותקפו שוב ושוב את יושבי החווה.

בשלב מאוחר יותר, בשנת 1890, הגיע למקום משה דוד שוב מראש פינה ורכש את האדמות במגמה להקים שם מושבת פועלים. המושבה חיה בתנאים קשים אך החזיקה מעמד. בשנות ה-40 הוחלט לחזק אותה ובשנת 47' הגיעו בית"רים ממשוחררי הבריגדה וכמה עשרות מהם החליטו להתיישב ולחזק את המקום, אלא שזמן קצר לאחר מכן החלה מלחמת העצמאות והמשובה המחוזקת מצאה את עצמה באחד הצירים ההכרחיים לפלישה סורית.

לאחר שהכוחות הסורים נהדפו בדגניה הם שבו צפונה והחלו פורצים במתווה האחר, מתווה משמר הירדן. את הקרב שהתחולל אז בין מעט המתיישבים לבין הכוחות החמושים והעצומים בהיקפם שהגיעו מסוריה מתאר יצחקי כשיא גבורה שלא נראה כמותו אלא אולי בכפר דרום של שנת תש"ח. המתיישבים קיבלו תגבורת קטנה של אנשי אצ"ל עם נשק קל "הם לחמו שש יממות נגד רוב הצבא הסורי - 2 חטיבות חי"ר מתוגברות, גדוד טנקים, גדוד שריוניות, שני גדודי ארטילריה וסיוע מטוסים והם הדפו שתי התקפות קשות כשהם מבקשים מהחטיבה שיסייעו להם ויתגברו אותם. אמרו להם שלא ידאגו ותגבורת תגיע ומדי פעם שלחו משהו אבל אחרי הקרב השני כשרבים מהם פצועים והרוגים התחושה הייתה שהם הופקרו למעשה".

בשלב זה פונה הלוחם שמוליק סגל, שישתתף מחר בטקס, לאביו שהיה מוכתר המושבה, ואמר לו שאין כל סיכוי להמשיך ולעמוד מול המתקפות וכעת יש צורך לפנות את הפצועים מערבה. האב הודיע לבנו ש"לא נוטשים בית ונחלה".

לאחר שיחה קשה עם המח"ט אורי יפה נשלחה תגבורת למושבה אך יום לאחר מכן הכוח הוצא משם ונשלח לתגבר באזור הקרבות בסג'רה, ככל הנראה בהוראת אלוף פיקוד הצפון משה כרמל.

צילום: ארכיון משמר הירדן

בלילה שבין ה-9 ל-10 ביוני החלה מתקפה סורית מכרעת כאשר גדוד קומנדו צ'רקסי חדר אל המושבה מאחר ולא היה כוח אדם שיאייש את העמדות. ללוחמים היה אז נשק קל בלבד והקרב התנהל כאשר הסורים כבר בתוך המושבה עצמה. במשך שמונה שעות לחמו המתיישבים בגבורה תוך כדי בקשת תגבורת במכשיר הקשר.

גדוד טנקים חדר את המושבה מאחור ונכנס פנימה. כל מי שנותר בחיים התרכז בבונקר הפיקוד כשהבונקר הדרומי ממשיך להילחם עד שעת הערב. בבונקר הדרומי נותר, כך הסתבר, לוחם אחד, צעיר בן 17 וחצי שהגיע מכפר גלעדי ושמו רוני שסקין שלימים סיפר את סיפורו ליצחקי עצמו. שסקין הציב ארבעה רובים ודילג מאחד לשני וירה מכל אחד מהם על מנת לייצר תחושה שבפני הסורים ניצב כוח גדול פי כמה.

לאחר שלחם כל הצהרים והערב, בשעת לילה הוא נבלע בין העצים הסמוכים ומשם התגנב לראש פינה ודיווח על המתרחש במשמר הירדן.

ארבעים מאנשי המושבה נלקחו בשבי הסורי. רבקה גרבובסקי נותרה אחרונה במושבה וכשהתגנבה במגמה להגיע לראש פינה נפלה לחניון טנקים סורי שלקח אותה בשבי וחקר אותה כשהשאלה המרכזית בחקירת היא היכן מאות הלוחמים שהיו במקום.

החוקר הסורי קבע שככל הנראה ישנה מנהרה סודית דרכה נמלטו אנשי המושבה לכיוון איילת השחר וכעת הוא רוצה לראות את פתח המנהרה. כשהתברר למפקד הכוחות הסוריים שרק כמה עשרות לוחמים חסרי נשק משמעותי עמדו לפניו אמר שלו היה יודע שזהו הכוח שמולו היה מסתער עליו עם מקלות.

בנובמבר 49' שבו אנשי המושבה מהשבי וגילו שאדמותיהם נלקחו וניתנו לקיבוץ גדות. הם פוצו בסכום סמלי ובהיעדר די עדויות לא היה מי שיפיץ את גבורת הלוחמים.

יצחקי מספר כי כעבור שנים בהיותו חבר דירקטוריון רשות שמורות הטבע שאל את המח"ט אורי יפה מדוע לא נשלח כוח תגבור למושבה. תשובתו של יפה הייתה שהמושבה הייתה מוזנחת ולא מאורגנת ומעבר לכך מדובר היה באנשים שלא היו מכוחותינו ואם היו מכוחותינו, כלומר לא מארגון בית"ר, הם היו מקבלים יחס אחר...

באירוע שיתקיים מחר יוכרז על הקמתו בקרוב של מרכז מבקרים שיספר ויתעד את סיפורה של המושבה הנשכחת.