יהושע לימוני
יהושע לימוניניסים לב

"עניין אישי" עם יהושע לימוני (41). תושב תל אביב. נשוי טרי. מוזיקאי

התחלה: נולד בהרצליה לאסתר ומרדכי לימוני. האם הייתה עקרת בית והאב עסק בשיווק. הבית היה "חמים ונעים" והילדות מאושרת. "גדלתי בשכונה מלאה בילדים עליזים. כמעט כל ערב היינו יורדים כל החבר'ה לפרדסים מסביב ונהנים מהטבע ומהמרחבים. היום לצערי, נותר אולי פרדס אחד בהרצליה, וכל השטחים הירוקים הפכו לבנייני מגורים או אזורי תעשייה".

לימודים: בית ספר יסודי בעיר ולאחר מכן תיכון ממלכתי. "לא ממש לימדו אותי בבית הספר מה זו יהדות". בבית הקפידו על חגים מסוימים כמו פסח ויום כיפור, אבל במסגרות הלימוד היה ואקום אחד גדול. "לא יודע למה חסכו מאיתנו את הדבר הכי בסיסי בעולם שנוגע לנו כיהודים".

בן 13 למצוות: לרגל חגיגת בר המצווה שלו הוא החל להניח תפילין. "מרוב התרגשות מהמעמד, המשכתי להניח אותן למשך מספר חודשים". הפעולה הזו קוממה עליו את החברה מסביב, שהרימה גבה נוכח התעקשותו להמשיך בקיום המצווה. "בראייה לאחור, אפשר לומר שהנחת התפילין הייתה הצעד הראשון בתהליך ארוך של חזרה בתשובה והתקרבות לה'".

תופים: לאורך לימודיו בתיכון שימש כמתופף בלהקה שהקים עם כמה מבני כיתתו, שנקראה 'שפיות זמנית'. "היינו הולכים לאולפן הקלטות בתל אביב עם חומר מקורי שכתבנו, והשירים פשוט יצאו מאיתנו". אחד השירים היה 'הקיץ האחרון', שבמשך חצי שנה עמד בראש מצעד הפזמונים הישראלי. "חווינו הצלחה מסחררת שחשפה אותנו לכל בית בישראל".

קרבי זה הכי: במהלך שירותו הצבאי כלוחם ביחידת מורן הוא ישב לנוח באחד מאוהלי החיילים, כשלפתע החל השיר להתנגן ממקלט הרדיו של החיילים. "אני אומר להם שזה אני שם, על התופים, אבל כולם חשבו שאני מסתלבט עליהם. הייתי צריך לשכנע אותם שאני באמת מתופף שם".

טיול אחרי הצבא: חבר הציע לו לנסוע יחד ללוס אנג'לס ולהירשם לאקדמיה למוזיקה, במקום טיול אחרי הצבא. "אמרתי: למה לא? נשמע מגניב. ונסעתי". במשך חצי שנה הוא למד מוזיקה והתאמן על תופים. אבל בין לבין, הבדידות החלה להציק. "הרבה יותר קל להתקרב לשורשים שלך כשאתה בחוץ לארץ". חבר הביא לו ספר בשם 'אורחות צדיקים' והוא נשבה בקסמיו. "אני קורא את הספר ולא מאמין. פתאום מציאות חדשה נחשפת לפניי. היהדות במלוא תפארתה. שבת, כשרות, מידות, מוסר יהודי ועוד המון דברים בסיסיים שלא ידעתי עליהם".

שבירת הכלים: כשהגיע ארצה החל לשמור שבת, להתפלל שלוש תפילות ביום ולסגל לעצמו חזות דתית. המשבר, כך מסתבר, הגיע מהר מדי. "לקח לי זמן להבין שתהליך התשובה שלי היה קיצוני ודרסטי. עשיתי דברים בלי להבין או להפנים אותם". התוצאה הייתה דרמטית. "חזרתי להיות חילוני כשהייתי. בלי שבת או קיום מצוות".

מוזיקה: תוך כדי תהליך התשובה והמשברים שהגיעו בעקבותיו, הוא שימש כמתופף בלהקה של אביתר בנאי. "המוזיקה נתנה לי תרפיה מכל חיבוטי הנפש שהייתי שרוי בהם". לאחר שהרגיש מספיק בטוח, החליט לעבור לקדמת הבמה ולשיר כסולן בלהקה שהקים, יחד עם שני חברים. "קראנו ללהקה 'יהושע'. זה עזר לי להשתחרר מהכינוי שוּקי שנתנו לי בילדות, ולעבור ליהושע". ההצלחה של הלהקה הפתיעה את כל תעשיית המוזיקה, ו'הד ארצי' חתמה איתם חוזה על התקליט הראשון. "הרגשנו בעננים".

חוזר בחזרה: במהלך העבודה על האלבום השני, הגעגוע ליהדות רק גבר. "הפקתי לקחים מהפעם הקודמת וידעתי שעכשיו אני עושה את זה בדרך הנכונה. רציתי שיהיה תהליך תואם בין המראה החיצוני לתחושה הפנימית. ידעתי שאני לא עושה דברים בבום. הכול צריך להיות הדרגתי ומחושב". הפעם זה הצליח. "הכרתי את הרב גערליצקי, שליח חב"ד בתל אביב, והבנתי כמה הדרך חשובה". היום הוא מקורב לחסידות חב"ד ומקפיד על שיעורי תניא, לימוד שיחות של הרבי והשתתפות פעילה בהתוועדויות ובחגים חסידיים. "חב"ד דוגלת בשיטה שבוחרת במודע לא לפחד מהעולם אלא להפך, ללכת עם העולם ולקדש אותו. למצוא את הרוחניות בתוך כל הררי הגשמיות שיש לנו כאן".

שליחות: לפני כ‑11 שנים החל ללמד במרכז המוזיקה של רעננה. "300 תלמידים שלומדים אך ורק מוזיקה". הקבוצות הן בעיקר של בני נוער, אבל לא רק. "יש גם מבוגרים שרוצים לממש חלום ולכתוב מוזיקה. אצל אף אחד זה לא מאוחר מדי". לפני שחזר בתשובה, נהג לערוך קבוצות משותפות של בנים ובנות. היום זה כבר סיפור אחר. "בגלל שהם מכירים אותי, עוד מהתקופה החילונית שלי, זה התקבל אצלם בהבנה. כי הרי אני משלהם. אבל אין ספק שזה היה אתגר לא פשוט בשבילם. בכל זאת אנחנו מדברים על רעננה".

בשעה טובה: במקביל להוראת המוזיקה הוא החל לאסוף חומרים לקראת אלבום סולו אישי. "בתקופה שחזרתי בתשובה הייתי כותב המון, פשוט מביע את עצמי על הנייר". בשלב מסוים הוא שם לב שהצטבר אצלו המון חומר מקורי. "ניפיתי המון, הוספתי וליטשתי, ובשעה טובה יצא הדיסק לחנויות". אלבומו השלישי והחדש 'סיכוי לאהבה' מכיל בעיקר מילים אישיות עם לחנים מקוריים, "שיצאו לאור אחרי תהליך ארוך שבנפש". בהפקת האלבום שותפים אמנים מוכרים כמו ארקדי דוכין, דודו טסה ואילן דמרי, שתרם את קולות הרקע הגבוהים בכמה שירים באלבום. "עכשיו, במקום שאני נמצא בו, המוזיקה מקבלת ממד אחר, רוחני ועמוק יותר".

בשעה טובה ומוצלחת: השבוע הוא עמד מתחת לחופה עם בת זוגו, כדת משה וישראל. "ההתרגשות בשיאה ואני יודע שהקב"ה יעזור ויהיה לנו בניין עדי עד על יסודי התורה והמצוות".

כשתהיה גדול: "מקווה להיות אבא לילדים בעזרת ה', ולהמשיך לעשות מוזיקה שתשפיע על אנשים, בכל מקום שהם".

ובמגרש הביתי

על הבוקר: "אומר 'מודה אני'. מה עוד יש לעשות מיד על הבוקר?!".

דיסק ברכב: אבישי כהן. "במקצוע שלו הוא קונטרה בסיסיט שהוציא דיסק אינסטרומנטלי מלא נעימות ולחנים מדהימים. אפשר למצוא שם את כל הסגנונות. מג'אז ועד רוק".

השבת שלך: מכיוון שעד השבוע היה רווק, סעודות השבת נערכו אצל הרב והרבנית גערליצקי. "משפחה מדהימה שאני מרגיש שם ממש בבית". כל סעודה נמשכת קרוב לשלוש שעות ומלאה בניגונים, אוכל טוב ודברי תורה עמוקים. "מעין עולם הבא".

מאכל חביב: לקראת הקיץ המתקרב יש אהבה גדולה לפרי המתוק של העונה, "אבטיח אדום גדול ועסיסי". וכמובן, בלי גרעינים.

עתים לתורה: כתלמיד בישיבת 'חזון אליהו' בתל אביב הוא מקפיד ללמוד עם חברותא שעתיים ביום, בשעות הערב. "בזמן האחרון הייתי עמוס בגלל הארגון של החתונה אז היה לי קצת קשה להגיע. אבל בעזרת ה', אני עוד אשוב בקרוב".

אחזקת הבית: מכיוון שעד לא מזמן הוא גר לבד, כל עבודות הבית היו עליו. חוץ מזה, הוא מגדיר את עצמו כבנאדם יחסית מסודר. "יחסית לגברים, אני מתכוון".

מפחיד: אפרופו חתונה, יש בו קצת פחד מפני הלא נודע. "באיזשהו מקום, חתונה זה איבוד שליטה". אבל הפחד הזה, כך אמרו לו, יחלוף במהרה. "הבנתי שזה חשש טבעי כזה, שיש לכולם. לא משהו משתק".

דמות מופת: הרבי מלובביץ', מנחם מנדל שניאורסון. "הייתה לו אהבה ענקית לכל יהודי באשר הוא, שזה פשוט מרגש אותי כל פעם מחדש". וגם אמא שלו, שמצאה את הנוסחה המנצחת לשמחה, נתינה ואהבה ללא תנאי. "הייתה לה השפעה עצומה על החיים שלי".

פנאי: אחרי הופעה ארוכה או יום עמוס במיוחד הוא מרגיש צורך עצום לנקות את הראש. "לפעמים אני צופה בסרטי נשיונל ג'יאוגרפיק על עולם הטבע". לא מזמן ראה סדרה שעסקה באוקיינוס השקט. "מרתק".

משאלה: "לעבוד את ה' באמת, בשמחה ובטוב לבב".

אם זה לא היה המסלול: תחום הפסיכולוגיה קרץ לו תמיד והוא למד כמה קורסים בתחום. "נגעתי בנושאים הללו בעברי והם נראו לי תמיד עמוקים במיוחד. נדמה לי שהייתי יכול להיות מטפל טוב".