פרוטוקולים של חיים ומוות

ההקלטות שביצעו אנשי המודיעין של בעלות הברית במלחמת העולם השניה לאלפי חיילי הוורמאכט נחשפות לראשונה. מסקנת החוקרים תמוהה.

ישי קרוב , י"ב בסיון תשע"ד

חיילים נאצים
חיילים נאצים
הוצאת דביר

חיילים
סונקה רייצל והראלד ולצר
הוצאת דביר, 400 עמ'.

בזמן מלחמת העולם השנייה צותתו אנשי מודיעין של בעלות הברית לאלפי חיילי הורמאכט שהיו כלואים כשבויים.

מטרת הציתותים הייתה להוציא מהשבויים הגרמניים מידע חיוני כמו תכניות מבצעיות וכלי נשק חדשים.

במאות אלפי העמודים שנמצאו בשנים האחרונות ובהם תמלילי השיחות, נמצא כי השבויים הגרמניים מדברים על הרבה דברים נוספים: המשפחה והמקומות שהיו בהם, לצד ההרג והאלימות שהיו עדים ושותפים להם ומעורבותם האישית בביצוע פשעי מלחמה.

סונקה רייצל, היסטוריון בריטי והראלד ולצר, פסיכולוג חברתי, הקימו יחד קבוצת מחקר בה ניתחו את התמלילים. הפוטנציאל העצום של החומרים – שלא נכתבו בדיעבד מתוך צורך במגננה או מתוך ידיעת התוצאות הסופיות של המלחמה, עושות את התמלילים למרתקים עד מאוד.

לדברי החוקרים, אין עוד חומר אותנטי שהושג בזמן אמת ולא היה בו רצון לשקף את המציאות לגורם חיצוני (כמו מכתבים הביתה מהחזית). לדבריהם, החומרים גרמו להם להתבונן במציאות מעיניהם של חיילי הורמאכט באופן שונה מכל החוקרים שלפניהם.

למרבה האכזבה, החוקרים כמעט מתעלמים מהבחירה החופשית של היחיד. לטענתם, המציאות הכללית בתקופה ההיסטורית והתרבותית בה נמצאו החיילים גרמה להם להתנהגות אלימה כזו ואחרת, ומנגד, גם מי שסייע בהסתרת יהודים ובהצלתם עשה זאת מתוך תפיסה תרבותית ולא מתוך אלטרואיזם ואידיאולוגיה.

כמובן שבכך החוקרים נדרשים להסבר על רבים מהציטוטים המובאים בספר, בה מתארים החיילים לחבריהם את ההנאה שהפיקו מהפצצת נשים עם עגלות או הטבעת אניות עמוסות בילדים.

הספר מביא מבט חדש מבפנים על חיילי צבא גרמניה תוך הסברת רקע היסטורי וצבאי רחב ומביא ציטוטים רבים המלמדים מהם הנושאים המעסיקים אותם אך מהמסקנות אליהם הגיעו החוקרים נושבת רוח פוסט מודרנית מקפיאה.